מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
כשבוחרים בנתיב לא סטנדרטי ובדרך לא מסומנת,
כדאי שיהיה "למה" (why) חזק וכוונה בהירה.
שכנוע פנימי וסביבה תומכת מסייעים מאוד. כשהם שם…
כשעושים משהו שאין לו שם,
שהוא לא לגמרי ברור, או שאינו קיים עדיין,
כדאי שיהיה חיבור עמוק למהות והקשבה רגישה לצעד הבא.
במקומות לא מוכרים, בשבילים לא מסומנים, חסרי מפות ומדריכים,
הדרך יכולה להיות מאתגרת. מבלבלת.
לפעמים מעייפת.
מפתה לחזור לדרך המלך, לנתיב סטנדרטי, למקום מוכר.
חלקים מסוימים בנו כמהים לוודאות. לביטחון. להגדרה.
חיים מלאים. יום יום.
לפעמים,
הסיבה שאינך עושה את זה,
היא שאינך יודע איך.
זה לא בגלל שאינך מאמינה בזה,
או שאינך משוכנע שזה מספיק חשוב.
את מאמינה.
אתה משוכנע.
לפעמים,
הסיבה שאינך עושה את זה,
עדיין …
היא פשוט מפני שלא כל כך ברור לך איך.
איך אפשר לעשות את הדבר הזה
שאת מאמינה בו ושאתה יודע שהוא חשוב,
תוך כדי החיים.
איך אפשר לעשות אותו
לצד כל שאר הדברים החשובים לך או שאת כבר מחויבת אליהם.
לפעמים כל שנדרש בכדי שנתחיל לעשות את זה,
זה שמישהו יראה לנו איך.
שנמצא דרך פשוטה ואפשרית.
מספיק שיראו לנו את הצעד הראשון.
לא חייבים לראות את כל הדרך מראש.
**
אם גם לאחר שהראו לך את הדרך,
או את הצעד הראשון האפשרי,
אינך עושה את זה עדיין,
כנראה שהסיבה אינה (ולא היתה) שאינך יודעת איך.
כשזה חשוב לך וברורה לך הדרך או הצעד האפשרי הבא,
הסיבה היחידה שאינך עושה את זה,
היא תמיד תמיד תמיד אותה סיבה:
פ – ח – ד
כדאי לקרוא לילד בשמו.
חיים מלאים. יום יום.
שמעתי לראשונה את ארבע המנטרות הללו מטיך נהאת האן לפני כשנה.
משהו בפשטות ובאנרגיה שלהן ריגש אותי.
ארבע מנטרות ליחסים.
לחיבור בין בני אדם.
לדעתי מכל סוג שהוא.
מעט מילים.
הרבה עוצמה.
משפטים קצרים הדורשים אומץ וכוונה.
מילים המגבירות נוכחות ומחזקות קשר.
הנה ארבע המנטרות.
הרשיתי לעצמי לתרגם אותן בצורה חופשית לעברית:
1. יקירתי, אני כאן עבורך.
(נוכחות. פשוט להיות.)
2. יקירתי, אני יודע שאת כאן. ואני כל כך שמח שאת באמת כאן.
(הכרה בנוכחות של בן/בת הזוג).
כשמישהו סובל:
3. יקירתי, אני יודע שאת סובלת… זו הסיבה שאני כאן עבורך.
(נוכחות.
גם ואולי במיוחד כשמישהו סובל.
גם ואולי במיוחד אם מעורב בצורה כלשהי.)
4. יקירתי, אני סובל. אני מנסה לתרגל כמיטב יכולתי. אנא עזרי לי.
(המנטרה היותר מאתגרת לרובנו.
במיוחד כשאנו מאמינים שבן/בת הזוג הם הגורמים לסבל שלי.)
בוידאו הבא (שלוש דקות) תוכלו לצפות בטיך נהאת האן
מפרט על כל אחת מארבע המנטרות הללו.
בו גם תמצאו את המקור המדויק באנגלית.
קחו אויר…
**
לפני כחצי שעה סיימתי שיחת טלפון עם חבר שאני אוהב.
הוא עזב לפני מספר חודשים תפקיד מנכ"ל בחברה גדולה,
אחרי שמילא מספר תפקידים בכירים בארגונים שונים.
התקשרתי לברך על אירוע משפחתי משמח והשיחה התגלגלה לה.
החבר שלי עדכן אותי שהוא בחר כיוון חדש לקריירה שלו
ונכנס כשותף בחומוסיה ידועה בארץ.
לפני שהוא החליט ללכת על זה הוא ויתר על מספר הצעות מפתות.
כשהקשבתי לו יכולתי לראות מה כל כך מדויק עבורו בכיוון החדש:
– הפשטות של החומוס.
– ההזנה הבסיסית והאיכותית של אנשים ולבבות.
– החיבורים האנושיים והמקרבים סביב השולחן.
– נגישות המחיר לכולם (ומי שאין לו, דואגים לו…).
– עקרון "המספיק": לדעת מתי לעצור (כשנגמר הסיר ?). לוותר על מרוץ "העוד והיותר".
– Win Win אמיתי שבו כולם מרוויחים. אבל באמת.
– ושמחים.
**
יש מספר קווים מקבילים בעיני
בין המנטרות של טיך נהאת האן, החבר שלי והחומוסיה:
– פחות זה יותר.
– פשטות וצניעות.
– חיבור למהות. לעיקר.
– כוונה ונוכחות.
– אומץ. להגיד משפט. לעשות צעד. לבחור.
מה אתם אומרים… ?
חג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
פעם חשבתי שאם אתה חוזר על משהו שלוש פעמים,
זה בגלל שאתה חופר או תקוע.
פעם כשהשתמשת ביותר מילים ממה שחשבתי שצריך,
הייתי מאבד עניין ואומר לעצמי שאת איטית או מתישה.
**
היום אני מאמין שאם אתה חוזר על משהו שלוש פעמים,
זה בגלל שיש משהו חשוב שאתה רוצה לומר ושעוד לא שמעתי.
היום אני יודע שאם את משתמשת ביותר מילים ממה שאני חושב שצריך,
יש משהו בתוכי שעדיין לא הבין משהו חשוב בתוכך.
**
כשאני מצליח להמיר חלק מחוסר הסבלנות שלי ומהשיפוטיות שבתוכי
לסקרנות אמיתית כלפי אותם חלקים בתוכך שרוצים להישמע ולהיראות
אני תמיד תמיד תמיד מגלה שם משהו.
ובאורח פלא …
וכשהמשהו הזה מתגלה …
התקיעות משתחררת.
חיים מלאים. יום יום.
זה מה שאני חושב.
מה אתה חושב?
כך אני רואה את הדברים.
האם אני רואה נכון?
זה החשש שיש לי לגבי ההתאמה שלך לתפקיד המסוים הזה.
את יכולה להתייחס לזה?
אלו הנקודות המרכזיות שאני מזהה כאן.
מה אני מחמיץ?
אני מתלבט לגבי שתי הנקודות הללו…
מה דעתך?
**
כשאני משחק פתוח אני מנסה להגיע לדיאלוג משמעותי
שבו נוכל להקשיב זה לזו, להבין זו את זה ולהגיע לפתרון מיטבי.
אני זוכר שגם אם יש בינינו הבדלי תארים, דרגות או מעמדות,
אנחנו בעצם שווים. שנינו בני אדם.
אני מבין שיש לנו אינטרס משותף ומקווה שנצליח למלא אותו ביחד.
איני מקל ראש במורכבות של העניין הזה
ובאתגר העומד בפנינו לפגוש זו את זה למרות כל השדים, הרעשים וההפרעות.
**
כשאני משחק סגור אני שומר את הקלפים קרוב לחזה.
רמת האמון שלי בך נמוכה.
יש לי חשש שתנצלי אותי ואת המצב אם אשחק פתוח.
כשאני משחק סגור חשוב לי לשמור על מרחק בטוח בינינו.
זו הדרך שלי להגן על עצמי.
אני בוחן אותך ובסוף המבחן אחליט אם עברת או לא.
אחרי שאאסוף מקסימום מידע, אבחר מה לעשות.
חיים מלאים. יום יום.
גם היום.
לעשות את העבודה.
להופיע.
להיות נוכח.
לספק את הסחורה.
לעשות כמיטב יכולתך.
כמה שזה לא יהיה…
זהו הפוסט היומי ה- 194
בסדרה שהחלה להיכתב בראש השנה האחרון.
כשלקחתי על עצמי את הבחירה הזו,
לא היה לי מושג איך זה יהיה ועל מה אכתוב.
המחשבה על שנה שלמה,
על מחויבות ארוכת טווח
או על פרויקט גדול יכולה לשתק.
במקומות החשובים –
רק היום.
רק עוד יום.
רק הצעד הבא.
אחר כך נראה.
חיים מלאים. יום יום.
אתמול בלילה.
"ביקור התזמורת" עם רונית אלקבץ וששון גבאי.
מפגש לא מתוכנן בעקבות המלצה ברשת.
**
קצב אחר.
הורדת הילוך.
המקום שבו הזמן עוצר.
הדהוד חזק.
זיכרון חוויתי שזורק לאחור.
**
פשטות.
איטיות.
תמימות.
מוגבלות.
אנושיות.
נוכחות.
קסם.
**
תודה על המתנה הזו.
כל סרטי רונית אלקבץ חינם ב HOT VOD.
חיים מלאים. יום יום.
ראתי איפשהו ציטוט של מישהו,
שלחלק מאנשים קל יותר להציל את העולם
מאשר להיות בקשר קרוב עם בנם או בתם.
איני זוכר בוודאות,
אך נדמה לי שזה נאמר על ידי איזשהו גנרל אמריקאי.
(אשמח להפנייה לציטוט המקורי).
אולי, לפעמים,
"להציל את העולם"
זו רק בריחה.
תירוץ להתחמקות.
לאי – התמודדות.
חיים מלאים. יום יום.
מגיע לך
מגיע לך לאהוב.
מגיע לך להיות נאהב/ת.
מגיע לך השפע הזה.
מגיע לך החופש הזה.
מגיע לך הטוב הזה.
מגיע לך להצליח.
מגיע לך שקט.
מגיע לך לשמוח.
מגיע לך ליהנות.
מגיע לך חיבוק.
מותר לך
מותר לך להתעייף.
מותר לך לנוח.
מותר לך לעצור.
מותר לך לחגוג.
מותר לך לצחוק.
מותר לך לבכות.
מותר לך לכאוב.
מותר לך לכעוס.
מותר לך לחשוש.
מותר לך לא לדעת.
מותר לך לטעות.
מותר לך לבקש סליחה.
מותר לך לבקש עזרה.
מותר לך להיות.
זכותך
זכותך להסכים.
זכותך לסרב.
זכותך להביע דעה.
זכותך לשתוק.
זכותך לחשוב אחרת.
זכותך להתחרט.
זכותך להגן על עצמך.
זכותך לשאול.
זכותך ללמוד.
זכותך לעבוד.
זכותך לשרת.
זכותך לבחור.
זכותך לחיות.
מגיע לך.
מותר לך.
זכותך.
וגם לי.
**
מסר זה נכתב מתוך כוונה ועם אנרגיה שיודעת למצוא את דרכה…
חג שמח ופשוט לך ולכל משפחתך,
מכל הלב, חיים מלאים,
רוני ויינברגר.
להחזיק את "הגם וגם" יוצר מתח.
זה לא פשוט.
לכאורה, יותר קל מנטלית לאמץ רק קצה אחד של המשוואה.
להחליט שחור או לבן,
ימין או שמאל,
בעד או נגד וללכת עם זה.
**
לא פשוט להחזיק את " הגם וגם "
במיוחד כשלא ברור אם ואיך זה אפשרי.
לא פשוט להחזיק את "הגם וגם"
משום שתוכנתנו לאורך שנים לחשוב "או – או".
לא פשוט להחזיק את "הגם וגם".
זה קשה על אחת כמה וכמה אם יש בינינו היסטוריה טעונה.
**
גם וגם.
גם טובת הארגון וגם טובת העובדים.
גם הצרכים שלך וגם הצרכים שלי.
גם שלום וגם ביטחון.
גם אמון וגם זהירות.
גם טקטיקה וגם אסטרטגיה.
גם תשתיות וגם תפוקה.
גם משפחה וגם קריירה.
גם מה שחשוב לך וגם מה שחשוב לי.
**
שלושה שלבים לחשיבת "גם וגם":
1. להתכוונן לגם וגם – לרצות את זה באמת, גם אם איננו בטוחים שזה אפשרי.
2. לזקק את מה שהכי חשוב לכולם – דיאלוג עם הרבה הקשבה וכבוד.
3. למצוא דרך שתקרב אותנו לשם – פעמים רבות אחרי שעברנו את שני השלבים הקודמים, הדרך מוצאת אותנו.
**
כשאנשים מסוימים שומעים "גם וגם" הם מפרשים את זה כחולשה, ויתור או התקפלות.
ב"גם וגם" הצרכים שלי חשובים לא פחות משלך.
הם על השולחן וימשיכו להיות שם.
חיים מלאים. יום יום.