לרגע התבלבלתי…
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאתה אנוכי ושלא אכפת לך.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאת שונאת אותי.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאתה לא מעריך אותי.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאת רעת לב ולא אכפת לך מהעובדים שלך.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאתה לא עושה כלום.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שפגעת בי בכוונה.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאת שקרנית.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאתה עצלן.
לרגע התבלבלתי וחשבתי שאת האויבת שלי.
**
לרגע התבלבלתי…
שכחתי מי את.
לא הייתי מודע ל"חבילה" שאתה סוחב כרגע ולכל מה שעובר עליך.
נתתי לשיפוטים שלי להפריד בינינו.
זרקתי עליך את האחריות שנמנעתי לקחת בעצמי.
חשבתי שאני מבין את התמונה וגיליתי שאין לי מושג.
אפשרתי לפחדים ולכאבים שלי לצבוע אותך בצבע מסוים.
חייתי בסרט שרחוק מאוד מהמציאות.
הקשבתי לסיפורים והאמנתי לתמונות שהאכילו אותי בהם.
**
לרגע התבלבלתי…
הרגע הזה נמשך שתי דקות, שעתיים, שבועיים, חודשיים או ארבעים שנה.
אני מבקש את סליחתך על כך.
חיים מלאים.יום יום.