תגית: חיים

לחץ לקראת השבוע הקרוב.
ריבוי משימות ומטלות.
אתגרים מורכבים.
עומס של עניינים.
איך מג'נגלים הכול?
מתח מפגישה מסוימת.
אי מוכנות למשהו.
קונפליקט עם מישהי.
חוסר וודאות.
קוצר נשימה.

**
עצירה. נשימה.

527 דירות שאינן ראויות למגורים.
מאות דירות נוספות שנפגעו קשה.
אלפי אנשים שאיבדו את ביתם.
ואת רכושם.
משפחות מטולטלות.
לוחמי אש וכוחות ביטחון מסביב לשעון.
חקלאים ששומרים על אדמתם.
חורש עצום שנשרף.

**
נשימה.
הכרת תודה.
על מה שיש.
על המקום שאני נמצא בו.
על משפחה.
על בית.
על עבודה.
על שגרה.

כל כך יקר.
כל כך לא מובן מאליו.

שבוע מבורך…

חיים מלאים. היום.

עד אתמול לא ידעתי שאת קיימת.
מעולם לא שמעתי עלייך לפני כן.
תודה לד. ולר. על ההמלצה ליצור אתך קשר.
תודה שחזרת להודעה שהשארתי לך.
אני שמח ששוחחנו אתמול בערב.
השיחה הקצרה אתך נסכה בי הרבה אמון.
ותקווה.
שיתפתי אותו.
שמחתי לשמוע שאת והוא שוחחתם הבוקר.
קיוויתי שזה יקרה ולא הייתי בטוח.
מעניין איך זה יתפתח מכאן.
אני מקווה שמשהו יזוז.

**
תזכורת לעצמי:
לנשום.
להיות נוכח.
להחזיק כוונה חדה.
לשחרר תלות מתוצאה.
להמשיך לשלוח אהבה.

**
הרבה דברים יכולים לקרות ביממה אחת.
עולמות חדשים נפתחים.
מסלולי חיים נפגשים.
אנשים מופיעים.
נסים קורים.
… ?

חיים מלאים. היום.

לא ביקשת את זה וקיבלת.
לחוות את המשבר הכלכלי הזה שפתאום נוחת ומטלטל.

לא הזמנת משהו כזה וזה כאן עכשיו.
להתמודד עם האתגר הרפואי הזה באמצע החיים.

רצית שמשהו מסוים יקרה והוא לא קרה.
להפסיד בבחירות לראשות מועצת התלמידים.

קיוית שמשהו מסוים לא יקרה והוא קרה.
להיפרד ממישהו אהוב.

**
לפספס.
להיכשל.
להידחות.
להיתקע.
לכאוב.
לאבד.
ליפול.
להתרסק.

לנשום.
להתאבל.
להתמודד.
להבין.
ללמוד.
לבקש.
לגלות.
להתרומם.
להילחם.
להצליח.
לחגוג.

לגדול.
לצמוח.
להתפתח.
להשתנות.
לחיות.

**
לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים ולא את מה שאנחנו רוצים.
לעתים אנחנו מקבלים את מה שמדויק לנו ולא את מה שאנו חושבים שמדויק לנו.

חיים מלאים. היום.

בשניה הזו,
במצב המסוים הזה,
במקום הייחודי שלך,
יש לך בחירה.

**
אם תבחר להתבונן בכיוון א'
תבחין בבעיות, בקשיים ובפערים,
במה שעוד לא קורה,
בכל מה שפחות ממושלם.

כשתביט לכיוון א' תמיד תמיד תמיד
תמצא אנשים שמצבם "טוב משלך".

**
אם תבחרי להתבונן בכיוון ב'
תבחיני בהצלחות, בחגיגות ובהישגים,
במה שכבר קורה ומתמלא,
בכל מה שחשוב ושאינו מובן מאליו.

כשתביטי לכיוון ב' תמיד תמיד תמיד
תמצאי אנשים שמצבם "פחות טוב משלך".

**
נקודת מבט היא תמיד עניין של בחירה.
בכל רגע. בכל מצב. בכל מקום.
בחירה שממנה נגזרות מחשבות, רגשות, מילים ופעולות.
בחירה היוצרת ומעצבת חיים.

חיים מלאים. היום.

כשאני מתעצבן ממשהו שהיא אמרה לי או שהוא עשה לי בעבודה
זה סימן שיש לי עבודה ושאני עובד.

כשאני משועמם מזמן שלא עובר או מתוסכל מזמן שלא מנוצל
זה סימן שאינני נמצא במצב מאתגר יותר ששואב את כל כולי כרגע.

כשאני תקוע בפקק שלא נגמר ושבגללו אני מאחר,
זה סימן שיש לי רכב, רישיון נהיגה ושלא אני עברתי את התאונה.

כשאני חווה עומס של בית-עבודה-בית ספר-משפחה,
זה סימן שיש לי בית – עבודה – בית ספר – משפחה.

כשאני מוטרד מטראמפ, קלינטון, נתניהו, בוז'י, מזג האויר, דאעש,
זה סימן שעניינים אחרים לא שואבים את כל תשומת ליבי כרגע.

**
כל אותם דברים מעצבנים, מתסכלים, משעממים, מטרידים ולא נוחים,
שאיננו מאחלים לעצמנו ושאנו מקווים שייעלמו מחיינו,
הם סימנים לכך שאנו נמצאים במקום מסוים ולא אחר.
סימנים לכך שאנו עסוקים בעניינים מסוימים ולא בעניינים אחרים.

**
להתעצבן ממשהו בעבודה,
להשתעמם,
להיתקע בפקק,
לחוות עומס,
להתבאס מפוליטיקה,
להיות מוטרד ממזג האויר,
זו זכות גדולה.

זכות שאינה מובנת מאליה.

חיים מלאים. היום.

לרגע שכחתי מי אני.
לרגע שכחתי מה אני שווה.
שאני שווה.

**
לרגע הקשבתי לקולות,
בתוכי ומחוצה לי,
והאמנתי שאני לא.
לא מספיק…
לא כמו שצריך.
לא בסדר.

**
כיף להיזכר.

**
"הרגע" יכול להימשך שתי דקות,
יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים.

לפעמים הוא נמשך נצח.
או לפחות חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

השבוע התחלתי לעבוד על שני דברים משמעותיים:
האחד – איסוף וארגון הפוסטים שאני כותב לאורך השנים לספר או לספרים.
השני – יצירת ופיתוח סדנת יום חדשה של תקשורת מקרבת למנהלים.

שלוש החלטות שרירותיות:
1. "התחלתי. "
2. "לעבוד. "
3. "דברים משמעותיים."

**
החלטה שרירותית ראשונה: "התחלה".

מתי דבר מתחיל, מתי דבר מסתיים.
התחלה וסיום הן לא יותר מהחלטות שרירותיות.
בחירה לסמן את הקו במקום מסוים ולא במקם אחר.
בתרבויות מסוימות מוסכם שתחילת החיים היא רגע הלידה
וסוף החיים, "המוות", הוא רגע הפסקת הנשימה והתפקוד הפיזי.
למעשה, החיים מתחילים הרבה לפני רגע הלידה
וממשיכים הרבה אחרי רגע המוות הפיזי.
רבקה אברג'ל זכרונה לברכה נפטרה השבוע,
אך השפעתה על שמונת ילדיה ועשרות נכדיה וניניה היא אינסופית.
תשאלו את סימה.

הרעיונות לכתיבת ספר וליצירת סדנת יום ייעודית למנהלים
מלווים אותי כבר מספר שנים בתצורות שונות.
אני משחק אתם כבר יותר מעשור.
הפגישות השבוע עם טל חלוץ בנושא הספרים
ועם בת-חן שפירא בנוגע לסדנה,
הן צעדים חדשים שטרם עשיתי עד כה
ואולי אפילו שלבים חשובים בתהליך.
עם זאת, יהיה לא מדויק לקרוא להן "התחלות" של ספר או של סדנה.
לרגע שבו אנו מתחילים לעבוד במקום חדש, על נושא חדש,
או פוגשים משהו ומישהו בפעם הראשונה,
קודמים אינספור רגעים וצעדים שבזכותם הרגע הנוכחי מתקיים.
"התחלה" היא החלטה שרירותית.

"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה
אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ,
וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת
פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."

– מתוך "אהבה ממבט ראשון", ויסלבה שימבורסקה

**
החלטה שרירותית שניה: "עבודה".

מה נחשב ל-"עבודה" ומה נחשב ל"לא-עבודה"?
מה זה "עבודה" ומה זה "פנאי/משחק/בטלה/תחביב"?
האם מחשבה על משהו היא עבודה
או שרק עשייה "אמיתית" פיזית ומעשית?
מתי החלפת רעיונות עם מישהו נקראת עבודה
ומתי היא לא יותר מ"סתם" שיחה.

מה מכל מה שעשיתי השבוע עם טל, בת-חן ועם עצמי,
ניתן לכנות כעבודה על ספר או על סדנה ?
ומעבר לכך… מה היא בעצם העבודה שלי?

הגבול בין "עבודה" ל- "לא-עבודה" הוא שרירותי לחלוטין.
החלטה שמישהו לוקח, הגדרה שמישהו מנסח.
באותו אופן שבו הוחלט מתישהו, על ידי מישהו,
לקבוע גבולות בין מדינות, בצורה מסוימת ולא אחרת.

**
החלטה שרירותית שלישית: "משמעותי".

מה משמעותי ומה לא משמעותי?
עבור אנשים מסוימים השפעה על אדם יחיד היא משמעותית מאין כמוה
("כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו")
בעוד שעבור אחרים השפעה על אלפי אנשים אינה משמעותית מספיק.
עליית שכר של 5% יכולה להיתפש כמשמעותית מאוד עבור עובדים בארגון
וכזניחה או לא מספקת עבור עובדים שונים באותו ארגון בדיוק.
שיחה עם חבר על כוס בירה באחד הערבים (אהלן זיו…)
יכולה להיות הדבר הכי משמעותי שקרה השבוע או "סתם" מפגש חברתי נחמד.

על פי השיעור הראשון ב"קורס בניסים", לשום דבר אין משמעות.
על פי השיעור השני, המשמעות היחידה לכל דבר היא אך ורק המשמעות שאנו נותנים לו.

"התקדמות משמעותית", "תנועה קלה" או "תקיעות"
הן בסך הכול פרשנויות סובייקטיביות לחלוטין
היכולות לתאר את אותה מציאות משלוש נקודות מבט שונות.

**
התחלה, עבודה ומשמעות.
שלוש החלטות שרירותיות.
שלוש בחירות של תשומת לב.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר.

"אם כל החרקים ייעלמו מעל פני האדמה,
בתוך חמישים שנה יבוא הקץ על כל צורות החיים האחרות.
לעומת זאת, אם כל בני האדם ייעלמו מעל פני האדמה,
בתוך חמישים שנה יחל שגשוג עצום של כל צורות החיים האחרות."

– ג'ונאס סאלק, ממציא חיסון הפוליו
בציטוט מתוך הספר "המקום הנכון" מאת ד"ר קן רובינסון.

חיים מלאים. היום.

"מחירו של דבר,
הוא הכמות של מה שאני מכנה 'חיים',
שיש להחליף תמורתו,
כעת או לאורך זמן".
– הנרי דייויד ת'וראו, וולדן (תרגום חופשי)

“The cost of a thing
is the amount of what I will call life
which is required to be exchanged for it,
immediately or in the long run.”
– Henry David Thoreau , Walden

**
מחשבה:
"חתולים שבעים" עלולים לשלם מחירי חיים יקרים.

חיים מלאים. היום.

זמן ומרחק

כוכבים טורפים כוכבים / רחל חלפי

הַגָּלַקְסְיָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֵלֵינוּ
רְחוֹקָה
מֶרְחָק
מִילְיוֹנֵי
שְׁנוֹת-
אוֹר
וְלִי אֵין עַכְשָׁו חָמֵשׁ דַּקּוּת פְּנוּיוֹת

**
חיים וזמן

לוויה / אגי משעול

הַמֵּת הַגָּמוּר
מֻקַּף מֵתִים רְגִילִים
כָּאֵלֶּה שֶׁעוֹד אֵין צֹרֶך לְקָבְרָם
שְׂרָק נִרְדְּמוּ לְתוֹך הַחַיִּים
שֶׁאִם יְסַפְּרוּ לָהֶם עַל מִישֶׁהוּ שֶׁמֵּת
יִתְפַּלְּאוּ כִּי רַק אֶתְמוֹל
רָאוּ אוֹתוֹ חַי

**
מרחק וחיים

457 ק"מ / רוני ויינברגר

457 ק"מ של כבישים,
בין הבית שלי
לחומס שבסוריה.

תיאורטית,
חמש שעות וחמישים ושש דקות
של נסיעה
על פי גוגל וחוקי התנועה.

241 ק"מ של אויר
בין גן העדן של אכזיב,
שבו קימפנגנו בראש השנה
לגיהנום של חאלב.

סיכום ביניים בסוריה:
כחצי מיליון הרוגים,
כשישה מליון פליטים.
אנשים.
משפחות.
ילדים.

יש דברים שקשה מאוד לתפוש,
שבלתי אפשרי לעכל.

קל יותר לכתוב פוסט,
לעשות עוד פגישת עבודה,
להסיע לחוגים,
לישון צהריים של שישי.

שבת של שלום.
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר