תגית: בחירה

חמש התזכורות / טיך נהאת האן

1. בדרך הטבע, אני אזדקן. אין מנוס מזקנה.
2. בדרך הטבע, אני אחלה. אין מנוס ממחלה.
3. בדרך הטבע, אני אמות. אין מנוס ממוות.
4. בדרך הטבע, כל היקר לי וכל אלו שאני אוהב ישתנו. אין מנוס מפרידה.
5. מעשי הם רכושי האמיתי היחיד. אין מנוס מהשלכות מעשי. מעשי הם הקרקע לרגלי.

**
The Five Remembrances / Thich Nhat Hanh

1. I am of the nature to grow old. There is no way to escape growing old.
2. I am of the nature to have ill health. There is no way to escape ill health.
3. I am of the nature to die. There is no way to escape death.
4. All that is dear to me and everyone I love are of the nature to change. There is no way to escape being separated from them.
5. My actions are my only true belongings. I cannot escape the consequences of my actions. My actions are the ground upon which I stand.

**
כעת, כשאני חווה וזוכר/ת את זה :

מה חי בי כרגע…?
מה חשוב לי עכשיו…?
לאן אני מפנה את תשומת לבי כרגע …?
עם מי ואיך אני בוחר/ת להיות היום…?
מה אני בוחר/ת לעשות כעת…?

חיים מלאים. היום.

5 סיבות להגיד "לא" לבקשה:
• אני מאמין שאמירת "כן" לבקשה תבוא על חשבון צרכים חשובים שלי.
• איני מבין/ה מה בדיוק אתה מבקש.
• אני חווה את הבקשה שלך כדרישה, ציפייה או הוראה.
• לא מתחשק לי לעזור לך או לתרום לחייך.
• איני פנוי/ה כרגע להקשיב לך ולהפנות תשומת לב לבקשה שלך.

**
5 סיבות להגיד "כן" לבקשה:
• לא נעים לי להגיד "לא".
• אני חושש/ת מההשלכות של אמירת "לא".
• אני מקווה לקבל איזשהו פרס כשאומר "כן".
• אני אומר/ת "כן" כדי לסיים את השיחה ובעצם מתכוונ/ת ל"לא".
• אני רוצה לסייע לך ולתרום לחייך.

**
מתוך 5 הסיבות ל"כן", אחת בלבד מונעת מכוונה אמיתית לסייע ולתרום
ומבוססת על בחירה שאינה נובעת מתוך פחד מעונש, חשש מפגיעה או כמיהה לפרס.

כשמבקשים בקשה, תגובת "לא" בהירה, עדיפה על 80% מתגובות ה – "כן".

חיים מלאים. היום.

לזהות נושא חשוב.
אישי או מערכתי.
רגעי או מתמשך.

לבחור לעסוק בו.
לבחור לקחת אחריות.
לגשת אליו.
לגעת בו.
לחשוב.
להרגיש.
לעשות עבודה.

בלי להקל ראש.
בלי לפשט יתר על המידה.
בלי לברוח.
בלי לעצום עיניים.
בלי לייפות את המציאות.

להתמודד.
לשאול שאלות קשות.
להחזיק מורכבות.
לקבל החלטה.
לקחת אחריות.
על ההחלטה.
ועל המשמעויות.
לחגוג הצלחות והישגים.
לכאוב כשלונות ופספוסים.
ללמוד.
מהדרך ומהתוצאה.

לסגור.
להמשיך הלאה.

חיים מלאים. היום.

"אבא שלי הכניס לי את המסר הזה היטב לראש בזכות עקשנותו שהפכה לסימן המסחרי שלו:
חתונות – לשיקול דעתכם; לוויות – חובה.
מאז הקפדתי על הכלל הזה,
לעיתים עד כדי שך שנקלעתי לצרות עם אלה שמחשיבים הזדמנויות קלילות יותר.
אני נוטה לטפל ברגעים הקשים בחייהם של אנשים טוב יותר מאשר ברגעים המשמחים,
אולי מפני שאני משתדל לשמור על זמני ועל כוחותיי למקרה שבהם אזדקק להם באמת.
ושלא תבינו אותי לא נכון – כראש עיר ערכתי יותר מ-200 חתונות.
אני אוהב לאכול, אני אוהב מוסיקה, ואני אפילו נהנה מריקוד.
אבל כל אחד אוהב חתונות.
לוויות זה דבר קשה.
זו הסיבה שזקוקים לכם, ושאם אתם מופיעים יש לכך משמעות גדולה יותר.
האירועים השמחים – חתונות, מסיבות, ארוחות ערב מפוארות – כולם דברים נהדרים.
והם חשובים;
מנהיג חייב להצטרף לאנשים בהנאה מהגמול לעבודה קשה ולהקרבה.
אבל ברגעים הקשים ביותר,
כשמישהו שאתה מגלה אכפתיות כלפיו מחפש תשובות או קובר אדם יקר לו –
אז נמדדת גדולתו של מנהיג."

~ מתוך "מנהיגות", רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, עמוד 209.

**
הפרק המסוים הזה של ג'וליאני נגע בי במיוחד
ונחקק בי כבר באותו רגע, לפני שנים, כשקראתי את הספר לראשונה.

אני מרשה לעצמי להרחיב אותו:
לא רק לוויות.
גם מצבים קשים נוספים.
מקומות מאתגרים.
ענייני חיים ומוות,
או ענייני חיים בלי מוות.
מקומות ומצבים שבהם אנשים מחפשים וצריכים עזרה, חברות או נוכחות.

**
בטקסט של ג'וליאני, מופיעות המילים "חובה", "חייב", "צריך" מספר פעמים.
דיוק שלי עבורי (אולי גם עבורכם..) :
אין חובה.
יש בחירה.
מנהיג (או אדם) לא צריך ולא חייב.
הוא יכול לבחור.
בין זה לבין אפשרויות אחרות.

**
ענווה.
העולם לא סובב סביבנו.
אנחנו לא אלוהים ולא הסגנית שלו.
אין חובת נוכחות.
גם לא במצב המסוים הזה.
נהיה או לא נהיה,
כנראה שאנשים יכולים להסתדר בלעדינו.
בצורה כזו או אחרת.
יש יותר מדרך אחת להיות עם ולצד אנשים.
אם אנחנו לא באמת פנויים לזה או מסוגלים להיות נוכחים,
עדיף להגיד "לא" מתוך בחירה,
מאשר "כן" מתוך חובה או "צריכיזם".

**
כשאנחנו מאוד רוצים ולא מגיעים לכך מסיבה כזו או אחרת
בגלל התחייבויות קודמות, עומס משימות,
או מקומות אחרים שאנו "צריכים" להיות בהם,
זה כנראה זמן טוב לעצור ולבדוק:
אולי משהו יצא מכוונון.
אולי נוצר איזשהו בלבול פנימי.

זמן טוב לעדכן סדרי עדיפויות.
אף פעם לא מאוחר מדי.
בטח שלא היום.

חיים מלאים. היום.

מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה ______.
("גם וגם" זו לא תשובה).
את זה.
עכשיו.

**
מספר דוגמאות:

עם הכניסה לרכב, רגע לפני תחילת נסיעה:
מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה להגיע בבטחה ליעד.
את זה.
עכשיו.

עם ההגעה הביתה, לאחר יום עבודה:
מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה להיות נוכח עם ילדי.
את זה.
עכשיו.

בעבודה, רגע לפני שמתחילה פגישה:
מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה להקשיב וללמוד.
את זה.
עכשיו.

בעבודה, רגע לפני שמתחילה פגישה:
מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה לטפל באי ההבנה.
את זה.
עכשיו.

בעבודה, רגע לפני שמתחילה פגישה:
מה הדבר האחד שהכי חשוב עכשיו ?
הכי חשוב עכשיו זה לקדם את העבודה.
את זה.
עכשיו.

**
בכל רגע נתון,
אנו יכולים להיות אך ורק במקום אחד.
איפה הכי חשוב שנהיה כרגע?

חיים מלאים. היום.

בדיוק לפני 28 ימים התחיל להתממש הרעיון של "לחשב מסלול מחדש".
בשבוע שעבר כתבתי על שמונה פחדים המלווים אותו ואותי.
היום בערב יוצאים לדרך עם מפגש ראשון …

**
אז… מה בעצם "מחזיק" עבורי המפגש הזה הערב …?

– מבחן שצריך לעמוד בו (ואפשר גם להיכשל בו) ?
– הזדמנות ללמידה, לגדילה ולהתפתחות ?
– אפשרות לגעת באנשים, לתרום ולתת ערך ?
– עוד צעד בדרך מתמשכת ?
– חוויה נוספת במסע חיים ?
– ניסוי חדש היכול להביא לפריצת דרך תשתיתית ?
– מפגש מסקרן שבו קורים דברים (מתוכננים יותר או פחות) ?
– מרחב אינסופי לפוטנציאל שרוצה להתממש ?
– משהו אחר… ?

**
הדרך שבה אנו מתייחסים למפגש כלשהו, או לאירוע מסוים, 
משפיעה מיידית על המחשבות, החוויות והתחושות שלנו,
כמו גם על הנוכחות וההתנהלות שלנו לפני האירוע ובמהלכו.

חיים מלאים. היום.

א – אחריות, ב- בחירה

מחשבות על שני פרקים חשובים בספר החיים.

**
א- אחריות

יש לנו אחריות למה שקורה.
אחריות למה שקורה לנו ומסביבנו.
יש לנו אחריות מלאה על המחשבות והמעשים שלנו.
אין לנו אחריות מלאה על המחשבות והמעשים של אחרים.
יש לנו השפעה עצומה על מה שקורה. על אחרים. על הסביבה. אולי אינסופית.
אין לנו שליטה מוחלטת. כמעט אף פעם.
אחריות ואשמה הם שני דברים שונים.
מאוד.

**
ב – בחירה

בכל רגע נתון יש לנו בחירה.
תמיד. בלי יוצא מן הכלל.
אנחנו בוחרים מה לחשוב, איך להגיב, מה לעשות, במה להתמקד.
אנחנו בוחרים האם לשתוק או לדבר. לעשות או לא לעשות.
אנחנו לא חייבים לומר או לעשות שום דבר. אף פעם.
ברגע נתון, הבחירה יכולה להיות מתוך אפשרויות מוגבלות הזמינות עבורינו באותו רגע.
זו עדיין בחירה.

חיים מלאים. היום.

כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם בעצם מתכוונים לשאול:
"איך גורמים לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה?"

**
כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם מניחים שלעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
אין מספיק מוטיבציה ושצריכה להיות לו יותר.

**
1. בכל רגע נתון, ב 100% מהמקרים,
לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר] יש מוטיבציה.
למשהו.

2. לפעמים המוטיבציה אינה לדבר שהיית רוצה שיהיה לו
או במידה שהיית רוצה שיהיה לו.

3. אחת הדרכים להגביר מוטיבציה היא להקשיב לה.
למוטיבציה.

4. דרך נוספת להגביר מוטיבציה היא להתייחס בכבוד.
לאדם שמולנו ולצרכים שלו.

5. דרך שלישית להגביר מוטיבציה היא לאפשר בחירה.
כשלגיטימי להגיד "לא" או "לא עכשיו", הסיכוי ל"כן" אמיתי גדל.

חיים מלאים. היום.

בדיוק היום לפני תשע שנים
הגחת לאוויר העולם
והצטרפת למשפחתנו.

למרות ההתחלה הסוערת
ותנאי הפתיחה המאתגרים,
בחרת להישאר כאן.
אתנו.

באותם ימים ראשונים למדתי מי אתה.
הבטחתי לעצמי וגם לך, שאזכור.
שלא אתבלבל.

אני עדיין זוכר.
ומכיר תודה.
כל יום.

תודה על הנוכחות שלך בחיי. בחיינו.
תודה על בחירה שבחרת לפני תשע שנים.
תודה לעשרות רבות של אנשים על נתינה מכרעת באותם ימים.

יום הולדת שמח.
ילד של חיים מלאים.

חיים מלאים. היום.

למה את אומרת "כן" היום?

"מספיקיזם" = 5% "כן", 95% "לא".

"כן" לדברים החשובים.
"לא" לכל השאר.

**
שאלות של "כן":

– למה את אומרת "כן" היום?
– במה אתה בוחר להתמקד היום?
– איפה את הולכת להשקיע את תשומת הלב והאנרגיה שלך היום?
– מה הדברים שחשוב לך לקדם היום?
– עם מי חשוב לך להיות היום?
– איך חשוב לך להיות היום?

חיים מלאים. היום.