שלושה דברים על ציניות

"הניסיון לימד אותי שלושה דברים על ציניות:
ראשית, היא כוח בעל עוצמת הרס רבה, המסוגל לרמוס שאיפות של עם שלם.
שנית, היא אוניברסלית ומצויה בבסיס הטבע האנושי.
ושלישית, היא מהווה את האיום הגדול ביותר על דור המנהיגים הבא.
בעולם שבו אתגרים עצומים רבים כל כך,
מה עלול להיות מסוכן יותר מאשר זלזול, ביטול של רעיונות חדשים, או ויתור על שאיפות?"

~ שמעון פרס, מתוך ספרו "אין מקום לחלומות קטנים"

חיים מלאים. היום.

ניהול עצמי לפני ניהול אחרים

לפני שמתחילים לרוץ חשוב ללמוד ללכת.
לפני שלומדים חילוק חשוב ללמוד חיבור.
לפני שמנהלים אחרים חשוב ללמוד לנהל את עצמנו.

למעשה,
לא באמת ניתן לרוץ אם לא למדנו ללכת.
לא באמת ניתן לבצע פעולות מתקדמות במתמטיקה אם לא למדנו את הבסיס.
לא באמת ניתן לנהל אחרים אם איננו מנהלים את עצמנו.

ביום ראשון השבוע התחלתי להנחות קורס ניהולי נוסף.
מפגש ראשון מתוך שמונה, לכחמישה עשר מנהלות ומנהלים בחברה מסוימת.
כמו תמיד, גם הפעם, המפגש הראשון הוקדש לניהול עצמי.
ניהול עצמי מעסיק אותי כבר עשרות שנים (שלושים לפחות).
זהו תחום שאיני מפסיק ללמוד ונושא שאני מקפיד לתרגל שוב ושוב.
ככל שעובר הזמן אני מכיר בחשיבותו יותר ויותר.

בשלב מסוים במפגש,
אמרתי למשתתפים שייתכן שהנקודה הבאה שאציג תרגיז אותם.
שבסבירות גבוהה לא כולם יסכימו איתי.
שחלקם אולי אפילו יתנגדו נחרצות.

כשקיבלתי את תשומת ליבם הסקרנית
טענתי שבכל מצב, בעבודה, בבית ובכל מקום,
יש לנו תמיד "100% בחירה".

שבכל רגע נתון הבחירה היא שלנו.
תמיד.
שאין שום דבר שאנו חייבים, נאלצים או מוכרחים לעשות.
אף פעם.

כצפוי, האמירה הזו והדיון שהתפתח חיממו את החדר.
רמת האנרגיה והאינטנסיביות קפצה במהירות.
אחרי כעשרים דקות של ויכוחים, טענות ודוגמאות,
המשכנו הלאה.
לנושא הבא.
בלי הסכמה מלאה או גורפת.
עם חומר למחשבה ועם סימני שאלה.

ביקשתי מהם שימשיכו לחשוב על זה ולבחון את זה.
שיתבוננו בעצמם במהלך השבוע.

עוד באותו לילה כתבתי פוסט העמקה בנושא.
ניתן לקרוא אותו בקישור הבא.

המעבר מגישה "קורבנית" שלפיה אנו צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
ומגישה "תוקפנית" שלפיה אנשים אחרים צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
לגישה "אסרטיבית" שלפיה יש לנו ולאחרים בחירה מלאה ואחריות מלאה
היא לא פחות ממשנת חיים בעיני. בדומה לגלולה האדומה של מורפיוס במטריקס.
תודה גדולה לד"ר מרשאל רוזנברג ולתקשורת המקרבת שבזכותם נחשפתי לדרך המחשבה הזו ולרעיון המעצים הזה.

הזמנה לסיום:

אם אתם מחפשים קורס ניהולי משמעותי למנהלים בארגון שלכם, צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר. סדרת מפגשים שכזו יכולה לשנות חיים ולהשפיע עמוקות על האנשים ועל הארגון.
(אל דאגה: הציניות שתמיד נמצאת בהתחלה תקבל את המקום שלה. וגם את הטיפול שלה).

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

י"א תמוז – רעלים מסוכנים

מרמור זו חומצה המאכלת את הכלי המכיל אותה
ופוגעת בכל מי שבא איתה במגע.

ציניות, שיפוטיות ורכילות הם רעלים מסוכנים.

קורבנות, בריחה מאחריות והשלכת אחריות על אחרים
הן הרסניות.

**
בכדי לשמור על עצמי אני משתדל
לפנות מתוכי את "השפכים" הללו.
בעדינות… ומבלי לשפוך אותם על אחרים.
("משתדל" היא מילת מפתח).

**
בכדי לשמור על עצמי אני משתדל
להתרחק מאנשים ששופכים את זה עלי.
("משתדל" היא מילת מפתח).

**
אם למרות שאת/ה מאלו ששופכים את זה עלי,
הקשר אתך חשוב לי, אעשה מאמץ להישאר.
במצב שכזה,
קח/י בחשבון שלא אוכל להימצא בקרבתך זמן רב מדי.
יהיה לזה מחיר.
פירוק הרעלים תובע ממני אנרגיה.
אוכל להיות חשוף לזה במידה מסוימת בלבד.
חשוב לי לשמור על עצמי.

חיים מלאים. יום יום.