מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
קצת פחות מיילים.
קצת פחות הודעות.
קצת פחות שיחות.
קצת פחות מטלות.
קצת פחות פגישות.
קצת פחות דברים לעשות.
קצת פחות ריצות ממקום למקום.
קצת פחות קפיצות מדבר לדבר.
קצת פחות אוכל.
קצת פחות הפרעות.
קצת פחות טלויזיה.
קצת פחות פייסבוק.
קצת פחות עיתונים.
קצת פחות התחייבויות.
קצת פחות תכניות.
קצת פחות "לא נעים".
קצת פחות "כי מוכרחים".
**
קצת פחות…
רק מלכתוב את זה,
אפשר להתחיל לנשום
קצת יותר…
חיים מלאים. יום יום.
בסופו של דבר,
אחרי שמנקים את כל הרעשים, השיפוטים והמחשבות,
מתחת לכל הרגשות והתחושות,
תמיד תמיד תמיד, בלי יוצא מן הכלל,
בכל תחום ובכל מימד,
מוצאים שהשורש של הקונפליקט הוא אותו שורש.
אמונה חזקה ולא מתפשרת,
לפעמים סמויה, לפעמים גלויה,
שיכולה להגיע בגרסאות שונות,
אבל היא תמיד תמיד תמיד בעלת אותה תבנית:
"מישהו צריך לעשות משהו והוא לא."
הוא היה צריך להגיב למייל ששלחתי (והוא לא)
ילד טוב מסיים הכול (ואתה לא)
המערכת מפלה אותי לרעה (והיא לא אמורה)
היה אסור לה לעשות את זה (והיא עשתה)
הם אמורים להתנהג אחרת (והם לא)
הייתי צריך להיות יותר אסרטיבי (ולא הייתי).
**
4 חלקים למשפט:
[מישהו]
אני, אתה, את, הם, ראש הממשלה, האופוזיציה, הטייקונים, חברי הכנסת,
הערבים, היהודים, הפלשתינאים, החרדים, החילוניים, אלוהים, הנהגים,
המנהלים, העובדים, הפקידים, הילדים, ההורים, …..
[צריך]
צריך, חייב, מוכרח, אמור, נדרש, …. (או לחילופין: לא צריך, לא אמור,…)
[לעשות משהו]
להגיד, לעשות, לשתוק, לעצור, להמשיך, להתחשב, לעזור, לשאול, להודות, לציית, להודות, לבקש סליחה, ….
(או לחילופין: לא להגיד, לא לשתוק, לא לעשות, לא לשאול, לא לפגוע, …. )
[והוא לא]
הוא לא עושה כלום, עושה ההיפך, עושה את הדבר הלא נכון, עושה אבל לא מספיק, ….
**
המלצות לטיפול עדין:
1. זהי שאת נמצאת בקונפליקט פנימי ו/או חיצוני.
2. מצא את משפט/י ה- "מישהו צריך לעשות משהו והוא לא." שלך.
3. בדקי בסקרנות – באמת ?
— 3א. באמת הוא?
— 3ב. באמת צריך?
— 3ג. באמת צריך לעשות את זה?
— 3ד. באמת זה לא קורה?
4. המשך לנשום ובדוק בסקרנות מה קורה….
חיים מלאים. יום יום.
לפני שאתה מחליט אם לעשות את זה או משהו אחר,
חדד לעצמך את עקרונות המפתח שלך.
לפני שאת בוחרת אם להמשיך או להפסיק,
הגדירי לעצמך מה הכי חשוב לך.
מרחב הפתרונות יגלה את עצמו
לאחר שתבהירו מה עקרונות המפתח שלכם,
ותתקשרו בצורה חדה מה חשוב לכם.
**
לפני מספר שבועות, כמה דקות אחרי קריאת המאמר הזה, פרסמתי בפייסבוק את הפוסט הבא:
"אני מעוניין לבדוק אפשרות של קניית פירות וירקות בצורה שונה ממה שאני קונה היום.
שני עקרונות מנחים:
1- ישירות מחקלאים או דרך מתווכים שמאפשרים לכולם (כולל לי) להרוויח.
2 – אחת לשבוע, במקום מרוכז אחד, באזור מגורי (כפר סבא),
שיאפשר את הנוחות והמגוון (כי אחרת יהיה לי קשה להתמיד בזה).
המלצות ורעיונות קונקרטיים ומעשיים יתקבלו בברכה. תודה !"
**
בתוך שעות בודדות קיבלתי הצעות למספר פתרונות
שאפשרו לי לעשות שינוי כבר באותו שבוע.
אם אין לך מושג מה חשוב לך,
הסיכוי שתמצא פתרון מתאים הוא נמוך עד אפסי.
אם אינך יודעת מה העקרונות המנחים שלך,
תתקשי לבחור הצעה שתשרת אותך.
עשרה עקרונות מנחים ו-"הכול חשוב",
יכולים להוביל לשיתוק.
את הפוסט המקורי שפרסמתי בפייסבוק ואת התגובות שקיבלתי ניתן למצוא כאן.
חיים מלאים. יום יום.
"התחושה שאנחנו מזדקנים, נחלשים, מאבדים אנרגיה וכוחות היא נכונה –
במישור הפסיכו–פיזי, המישור שבו אנחנו נולדים ומתים.
אבל במישור אחר, זה של הנוכחות – הזמן אינו קיים.
מה שנוכח הוא תמיד אותו דבר עצמו,
שלא נולד ושכנראה גם לא ימות,
אף על פי שאינו יכול להתקיים במנותק מאותה הוויה פסיכו-פיזית.
רק בחיבור בין השניים נוצרת האפשרות של ההוויה,
של הנוכחות בעולם, אפשרות הקיום.
ההרגשה שאיננו מצליחים לממש את מה שנראה לנו נכון ורצוי –
במשפחה, במקום העבודה, בחברה האינטימית או הרחבה, במדינה, בעולם –
היא ודאי נכונה.
אבל היא לא מאוד חשובה, מפני שאיננו מרגישים את העיקר:
את הצליל המיוחד, החד פעמי, של הנוכחות שלנו בעולם.
איש אינו יודע את עצמו,
את הצליל המיוחד שהוא מביא לעולם,
את הצבע המיוחד לו,
את הסיבה והתכלית שבגללה דווקא הוא נמצא כעת בעולם.
איש אינו יודע זאת על עצמו,
בעוד שאנשים אחרים מיטיבים להכיר זאת יותר ממנו.
הם חשים את הוויתו המיוחדת, החד-פעמית ואיך היא משתלבת ביש.
אדם אינו יודע את עצמו
ולכן הוא מגשש באפלה לגבי דרכו, עתידו, תפקידו בחיים,
מה עליו לעשות, לאן עליו ללכת, איפה יגור, בחברתו של מי.
אבל למרות שאינו יודע,
האדם אינו יכול, בדרך מסתורית,
שלא למלא את הייעוד הנובע מן ההוויה המיוחדת שלו.
לא קיימת גזירה מוקדמת שתביא אותו תמיד לאותה נקודה,
תהיה אשר תהיה הדרך,
אבל בדרך פלא הוא עתיד למלא את ייעודו בכל נקודה,
בכל מקום שיגיע אליו ובכל מסגרת שיימצא בה –
כפועל יוצא של התלבטויותיו והחלטותיו,
נסיגותיו ושינויי הכיוון שינקןט בהם. "
~ מתוך "חידת הנוכחות" מאת אילן עמית (עמוד 100)
**
בתחילת השבוע שלחתי לראשונה
הזמנה לשלוש סדנאות תקשורת מקרבת חד פעמיות שאנחה במהלך יוני.
הסדנאות תתמקדנה בחיבור שבין תקשורת מקרבלת לניהול, מנהיגות והובלה
ותתקיימנה במקומות שונים בארץ.
המפגשים יהיו באווירה ביתית ובאירוח של משפחות שתקשורת מקרבת קרובה לליבן.
כל מפגש ייפתח בהכרות ובארוחת ערב קלה
שלאחריהם נצלול לשלל דוגמאות, תרגולים וכלים מעשיים הניתנים ליישום מיידי.
בכדי לייצר תנאים מיטביים ללמידה ולחוויה מספר המשתתפים בכל מפגש מוגבל.
פרטים מלאים, המלצות ורישום בקישור הבא.
שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר
"העניין עם העבר הוא שהוא לא בעבר. "
משפט ששמעתי השבוע בראיון כלשהו.
**
כתשעים וחמישה אחוזים
מהמפגש, מהשיחה, מהאינטראקציה בינינו,
הם משא היסטורי.
מטענים שאנו סוחבים.
שאריות קפואות ממה שהיה פעם חיים.
זיכרונות, מחשבות,
פצעים, כאבים,
דפוסים, אמונות,
קביעות,
כוויות.
חמישה אחוזים,
אולי,
הם כאן ועכשיו.
חיים.
כשאני מנסה להקשיב לך
עם 95% על הגב,
יש גבול למה שאצליח לקלוט.
כשאני מסתכל עליך,
מבעד לעדשת ה- 5% שלי,
אין לי סיכוי אמיתי לראות אותך.
חיים מלאים. יום יום.
לאחר שבחרת מטרה ראויה ("בקש שלום") פעל להשגתה.
התקדמי לכיוונה ושאפי למלאה.
הדגש הוא על להיות ב"מסע אל" ולא "להגיע ל.. ".
המהות היא הדרך ולא השורה התחתונה.
אפשר להירגע. יכול להיות שהמטרה לא תושג.
הרדיפה אחר היא הדבר.
התנועה בכיוון היא העיקר.
ארבעים שנה במדבר.
עם או בלי להכנס לארץ המובטחת.
עם או בלי לראות את הארץ המובטחת.
להיות שלם עם הבחירה.
לזכור שזה שווה את זה.
בלי קשר לתוצאה.
להיות נוכח. עם הכאב, הקושי, הפחד, הייאוש, הספק ,..
להיות נוכח. עם השמחה, ההתעלות, הידיעה, החברות, ההתרגשות, …
לחוות. גם את האבל וגם את החגיגות.
**
כשאתה "רודף" אל תאבד קשר עין עם המטרה שלשמה יצאת לדרך.
הישארי מחוברת למהות.
המשך להחזיק את הכוונה.
זכרי שאת לא לבד. וגם לא היחידה.
שחרר עצמך מממשא האחריות לכל העולם.
**
היזהרי ש"הרדיפה" לא תשתלט על חייך ותבלבל אותך.
המשך להקפיד על "סור מרע" ועל "עשה טוב".
כל יום.
גם היום.
הסדר אינו מקרי.
"בקש שלום ורדפהו" רק אחרי "סור מרע ועשה טוב".
**
בדקי האם ה"שלום" שביקשת עדיין רלוונטי.
האם את עדיין מבקשת אותו.
אם יש צורך עדכני והחליפי.
מותר.
חשוב.
המטרה אינה קדושה.
יכול להיות שהמהות והדרך כן.
**
אולי המטרה הראויה היא רק תרוץ.
מגדלור המאפשר לצעוד.
לגדול. לזכור. להתחבר. להתמודד.
משהו להסתכל עליו ולשאוף אליו בזמן שאנחנו הולכים.
משתנים.
משנים.
נוגעים.
חיים.
חיים מלאים. יום יום.
התחברי למטרה חשובה, משמעותית וראויה.
גם אם אינך בטוח האם ואיך ניתן להגיע אליה.
גם אם את נבוכה לומר אותה בקול רם.
משהו שהוא מעבר למה שאתה מסוגל לעשות או להשיג בעצמך.
מטרה שמציינת כיוון ומסייעת לחדד כוונה.
מטרת "בעד" ולא "נגד".
מטרה שנוגעת בך ומעוררת אותך מעבר לניתוח לוגי כזה או אחר.
**
"שלום" כדוגמא אחת מני רבות אפשריות:
ריפוי, חינוך, בריאות, כלכלה, מוגנות, רווחה, תרבות, טבע,
משפחה, קהילה, כבוד האדם, מדינה, טכנולוגיה, כדור הארץ, …
לא חייבים לשנות את כל העולם.
אפשר להתחיל בלהשפיע על עולם כזה או אחר.
חיים מלאים. יום יום.
"ועשה טוב":
כוונות, מחשבות, מילים, מעשים.
עשה טוב בכל יום.
כמה פעמים ביום.
בכל גודל ומכל סוג.
הכול תופס, הכול נחשב.
קטנה כגדולה. קודש וחול.
אינסוף הזדמנויות.
אינסוף התגלמויות.
**
יש פחות חשיבות לגודל ולעוצמה ויותר חשיבות לכיוון, לכוונה ולעצם העשייה:
פרגון, עזרה, התחשבות, נוכחות, פתרון בעיות, אמפטיה, תמיכה, עידוד, שקט,
חיזוק, הקשבה, חיבוק, הכרה, נתינה, תפילה, ייעוץ, אמונה, ליווי, נדיבות, שמחה, …
**
היי מקור של טוב.
צרי תנועה של טוב.
ראה טוב. עשה טוב.
לעצמך, לבני משפחתך, לחבריך, לסביבתך, לעולם.
חיים מלאים. יום יום.
התרחק מכוונות, מחשבות, דיבורים ומעשים רעים.
הישמרי מסביבה מזיקה – פיזית, חברתית, רגשית ווירטואלית.
לאיכות המים שאתה שותה, למזון שאתה אוכל ולאוויר שאתה נושם יש השפעה עליך.
שימי לב איפה תשומת הלב שלך והאם היא טוענת או מרוקנת את האנרגיה שלך.
את מושפעת, תמיד, מכל מפגש ואינטראקציה עם כל אדם ובכל מצב :
מערכות יחסים, אנשים, עיתונים, תגובות, פוסטים, טלוויזיה, רשתות חברתיות, כותרות, חדשות, פרסומות, …
בצורה כזו או אחרת שום דבר לא עובר לידך בלי לעבור דרכך.
הימנע מפעולות יום-יומיות ומהרגלים הרסניים הפוגעים בך ובסובביך.
וותרי על שקרים, ריכולים, התלהמות, התבהמות, אלימות, קורבנות, תוקפנות, "דיבורע" ומניפולציות למיניהם.
שמור על הקוים האדומים שלך והיזהר מחצייה שלהם.
"רע" אינו משהו מוחלט שמישהו מגדיר עבורך או שנכתב בספר חוקים כזה או אחר.
"רע" הוא משהו שאת, הגוף שלך, הנשמה שלך וחלקים נוספים בך יודעים ומזהים אותו ככזה עבורך.
הכר באנושיות ובפגיעות שלך.
הכירי במוגבלות ובקטנות שלך.
"סור מרע" – המהות היא הימנעות.
חיים מלאים. יום יום.
לא לבשת את החולצה הזו כבר שנתיים,
אבל כדאי להמשיך לשמור אותה בארון,
ליתר ביטחון.
אין סיכוי שתקראי את המיילים שהוא שולח,
אבל בחרת להירשם לתפוצה בכל זאת,
כדי שחס וחלילה לא תפספסי משהו.
אתה לא משתמש בדברים כאלה,
אבל הסכמת לקבל את המתנה שהציעו לך,
כי היא לא עולה דבר.
למרות שרצית לקבל החלטה,
העדפת לדחות ו"לבדוק" עוד אפשרויות,
כי אולי יש משהו יותר טוב מעבר לפינה.
היה מבצע של שלוש במאה,
אז לקחת את כל הספרים הללו,
שמונחים עכשיו על המדף ביחד עם שאר אחיהם הלא מדופדפים.
"ליתר ביטחון"
אנחנו אוגרים, שומרים, אוספים, מעמיסים ודוחים,
נסתמים ונחנקים,
חוששים לשחרר,
מסרבים להשתחרר,
מתקשים לנשום.
רק היום –
שחררי פריט אחד מהארון.
הסר עצמך מרשימת תפוצה לא רלוונטית.
הוציאי מהבית (עכשיו !) משהו שאין לך בו צורך,
קבל החלטה והוצא אותה לפועל,
העבירי חמישה ספרים "לסיפור חוזר".
חיים מלאים. יום יום.