ביום האחרון של שנת הלימודים, מורה אחת נתנה לתלמיד אחד כמתנת פרידה "תיבת אוצרות" וביקשה ממנו לפתוח אותה רק לפני השינה.
בלילה, במיטה, התלמיד פתח את הקופסה בסקרנות וגילה בתוכה שוקולדים ופתקים.
בכל פתק כתבה המורה "תכונת אוצר" אחת שהיא מזהה בו.
למשל, על פתק אחד, "יש לך לב זהב". על פתק אחר, "יצירתי ואלוף במשחקי דמיון".
על פתק שלישי, "בעל חוש הומור וכיף להיות במחיצתך".
והיו גם פתק רביעי, חמישי ושישי.
המורה הסבירה לתלמיד שהיא זיהתה רק חלק קטן מהאוצרות שלו ושבכל פעם שהוא מוצא אוצר נוסף בעצמו, שיכתוב על פתק ויכניס לקופסה.
באותו לילה, אותו תלמיד של אותה מורה בכה מהתרגשות.
בבוקר שלמחרת הוא הוסיף לקופסה שלו שלושה פתקים חדשים עם אוצרות שהוא זיהה בעצמו על עצמו.
הלוואי שלכל ילדה וילד (בני שנה עד מאה ועשרים), יהיה לפחות מישהו אחד שיראה אותם כפי שאותה מורה ראתה את אותו תלמיד.
**
50 חטופות וחטופים עדיין בעזה.
מי ייתן וכל החטופים, החיילים והפצועים ישובו במהרה ובבריאות גופנית ונפשית לאהוביהם, ושכל החפים מפשע יחיו בשלום ובביטחון בבתיהם ובחיק משפחותיהם.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר