בשבת האחרונה יצאתי אחה"צ לריצה של כמה ק"מ באזור הבית שלי.
בדרך חזרה, ליד פארק כפר-סבא, נתקלתי בתמונה של איתן הורן ששוחרר ביום שני שעבר,
עם הכיתוב "אל תשאירו אותי מאחור".
המשכתי לרוץ, תוך כדי שאני חושב לעצמי שאפשר כבר להוריד את השלט המסוים הזה,
ואיתו את השלטים של כל מי שכבר חזר.
שלוש מאות מטר בהמשך הרחוב,
קלטתי התקהלות קטנה של אנשים ולידם מכוניות שעוצרות וצופרות.
המשכתי להתקרב תוך כדי ריצה ולמרבה התרגשותי,
ראיתי את האחים איתן ויאיר הורן, מלווים בבני משפחתם וחברים נוספים,
עוברים שלט שלט ובעזרת מספריים גוזרים את האזיקונים ומסירים את השלטים,
לקול צהלות השמחה של העוברים ושבים וצפירות הנהגים.
היה בלתי אפשרי לעצור את דמעות השמחה למראה המחזה המרומם הזה.
אני מתקשה לתפוס את המעברים החדים הללו שבין פוסטרים וסרטוני אימה מהשבי,
לצפייה מרגשת בטלוויזיה בשחרור ובמפגשים המשפחתיים,
לאדם חי ואמיתי, בגודל מלא, במרחק של מטר ממני.
נשארתי באזור כחצי שעה, בחגיגה של הסיטואציה המדהימה הזו,
ולבסוף "חתכתי" הביתה כדי להספיק להתקלח ולנסוע לכיכר החטופים.
המשימה עדיין לא הושלמה.
**
ועכשיו, לעדכון אישי מרגש:
הספר שלי ממשיך להתהוות, לאט לאט ובהתמדה.
שני סבבי עריכה הסתיימו וגם סבב הגהה ראשון כבר מאחוריי.
ניסחתי את הטקסט שיהיה רשום בגב הספר ואני מוכן להמשך.
זה כבר מרגיש ממש קרוב ומוחשי.
תוך-כדי תנועה אני לומד על התהליך ומגלה עוד ועוד שלבים שלא הייתי מודע לקיומם.
לשמחתי אני עטוף באנשי צוות מעולים ובראשם ליאורה פרידן שמנצחת על כל הפרויקט הזה.
לפני כמה ימים קיבלתי סקיצות ראשוניות של עיצוב הכריכה.
ציפיתי לזה בהמון סקרנות, ורגע לפני שפתחתי את הקובץ הדופק שלי האיץ.
לא היה לי מושג מה אקבל מהמעצב, ומהכרותי את הרזומה שלו הציפיות שלי היו גבוהות.
השניה שבה ראיתי את העיצובים הזכירה לי את הרגע הראשון שבו רואים את פניו של התינוק שמגיח בלידה.
בשונה מלידה, כאן אפשר להמשיך לשנות, לעצב ולדייק.
אנחנו עוד לא שם, אבל יש לנו כיוון ואנחנו לומדים זה את זה בתנועה.
אני ממשיך להחזיק את הסקרנות וההתרגשות ובטוח שלבסוף יווצר עיצוב מהמם.
**
השבוע התחלתי לעבוד גם על כותרת המשנה של הספר.
שם הספר יהיה "חיים מלאים" ואנשי המקצוע המליצו לנסח כותרת משנה קצרה.
עשיתי כמה סבבים של ניסיונות ויש לי מספר כיוונים אפשריים.
המטרה של כותרת המשנה מבחינתי היא ליצור סקרנות ומשיכה, וגם לתת מושג על מה הספר.
אני מדמיין לעצמי אנשים מביטים בכריכה הקדמית, קולטים את השם, את כותרת המשנה ואת העיצוב,
ואז מחליטים בעשירית שניה האם לקחת את הספר ליד ולהפוך אותו כדי לקרוא את טקסט הגב.
מוכנים להציץ בניסוחים שיש לי עד כה ולחלוק איתי את חוות הדעת שלכם?
ממש יעניין אותי לשמוע מכם.
הנה קישור לשאלון קצר שמציג את האפשרויות השונות.
תודה רבה רבה מראש !
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר