תגית: תפילה

תפילה

"לפעמים התפילות החזקות ביותר הן גם הפשוטות ביותר. 
פעם, כששכבתי על שולחן הניתוחים וחיכיתי להרדמה,
לקח אחד המנתחים את ידי ושאל אם אני רוצה להצטרף אליו ואל צוות המנתחים בתפילה.
נדהמתי ועניתי בחיוב.
הוא אסף את הצוות סביב שולחן הניתוחים לרגע של שקט, ואחר כך אמר בשקט:
'הלוואי שיהיה לנו הכוח לעשות כאן את הדבר הנכון'. "

"התפילה היא מעבר מן השליטה אל התעלומה.
בעבר התפללתי למען החולים שלי. 
בימים אלה אני מתפללת גם למען עצמי.
לפעמים אני מתפללת שתהיה בי חמלה, אבל לעתים קרובות יותר אני מתפללת שלא אזיק,
תכונה רוחנית חשובה הטמונה בשבועת היפוקרטס.
כאדם אני יודעת שלעולם לא אוכל להגיע לרוחבה ולעומקה של הפרספקטיבה המאפשרת לדעת
אם מעשה כלשהו ממעשיי הביא בסופו של דבר נזק או תועלת.
למרות זאת, אני מקווה שאביא תועלת בשירות מטרה קדושה מבלי לדעת זאת אפילו.
לכן, לפעמים, לפני שאני פוגשת מטופל, אני נושאת תפילה חרישית קצרה:
'אין ביכולתי להבין את הסבל וגם לא את הריפוי, אבל ברגע זה אני כאן. השתמשו בי.' "

~ הציטוטים מתוך "חוכמה משולחן המטבח" / רחל נעמי רמן

**
"הלוואי שאצליח לראות את האדם שאפגוש בעוד רגע.
מעבר למסכות ולכותרות. 
מעבר לקורות החיים.
הלוואי שאצליח לראות כדי שאוכל לעזור.
כדי שאוכל לעשות את הדבר הנכון."

~ תפילתה של א., מגייסת בחברת הייטק, שבשנים האחרונות אני זוכה לעבוד איתה.

**
אחד העקרונות החשובים ברייקי הוא שכמטפל אינני אחראי לריפויו של האדם שבו אני מטפל.
אני בסך הכול צינור או ערוץ שדרכו זורמת האנרגיה הנמצאת בעולם אל המטופל.
כצינור, אינני מחפש הוכחה או משוב לכך שמה שאני עושה עוזר.
אינני מכוון לתוצאה מסוימת שאני רוצה שתקרה ושאני מאמין שהיא ה-תוצאה ה-נכונה.
כערוץ אני מכוון לטוב העליון של האדם שבו אני מטפל מבלי לדעת בהכרח מה זה אומר.
אני סומך על האנרגיה שתדע את דרכה ובוטח באדם ובכוחות הריפוי הפנימיים שלו.
כערוץ שדרכו זורמת אנרגיה, תפקידי להחזיק כוונה ולהיות נוכח.

אולי בדומה לרייקי, להחזיק כוונה מיטיבה ולהיות נוכח, זה גם תפקידי כמנחה, כמנהל, כמגייס, כחבר, כהורה וכבן זוג.

זה לא במקום.
זה לא במקום הכנה מדוקדקת לסדנה, מעבר על קורות חיים, ביצוע מטלה בפרויקט, קניות בסופר, או הסעה לחוגים.
זה לא תירוץ לאי-עשייה, לדחיינות או לחיפוף.
להחזיק כוונה מיטיבה ולהיות נוכח זה תוך-כדי ולצד ההכנה לסדנה, הקניות בסופר, מעבר על קורות החיים, ביצוע מטלת הפרויקט וההסעה לחוגים.

**
לשאת תפילה.
להחזיק כוונה.
לגלות ענווה.
להיות פתוח להכוונה.
לשחרר אחיזה בתוצאה.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יום שישי – פורים

יום שישי

פורים, 2010.
הבנות מחופשות, הולכות בהתרגשות גדולה לבית – הספר.
אני לא לידן כדי לראות את זה, כדי להשתתף בחגיגה.
אני במקום אחר.
אבי נפטר לפני מספר שעות, לפנות בוקר.
כשהן תחזורנה נספר להן.
חבל לקלקל את החגיגה עכשיו.

**
יום שישי

פורים, 2017.
הילדים מחופשים, בבית הספר.
8:20 אני כבר אחרי "קרנבל" התחפושות.
זמן לבקר את מרב.
היא נפרדה מאביה השבוע.
שבע שנים אחרי.
כל-כך הרבה השתנה.
כל-כך הרבה אותו דבר.

**
מקף

קראתי איפשהו שהחיים הם המקף שבין לבין.
1934 – 2010
מקף שבין שנה כזו לשנה אחרת.
חיים מלאים בתוך מקף.
מקף של חיים מלאים.

**
תחרות כלבים

בימים האחרונים, תודות לכמה חברים,
אני מקבל חשיפה מוגברת לאביתר בנאי.
שיר אחד, חמש דקות ביום.
נחשף לחלק מהשירים בפעם הראשונה.
נפגש עם רוב השירים, גם המוכרים, בדרך שונה.
"תחרות כלבים" הגיע ביום שלישי.
כמה שעות לפני שאבא של מרב נפטר.
חמישה משפטים שמלווים אותי מאז:
"הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"

 

**
#פנימה

במהלך מתוכנן ומתוזמן
"הופצצה" רשת הפייסבוק ביום ב' השבוע
בפוסטים אישיים ממאות אנשים, נשים וגברים,
מנהיגות ומנהיגים משבטים, תחומים ומגזרים שונים,
הקוראים "פנימה"  ומתייחסים לשאלה "מה מחבר בינינו?"

בעולם רווי גירויים וקמפיינים,
לא תמיד פשוט לפרוץ את מחסום הרעש.
הלוואי שיש פה משהו שהוא מעבר לגל עוצמתי חולף.
המשכיות אינסופית של תנועת אדוות שתשפיע על השיח.
בינינו ובתוכנו.
מהיכרותי האישית עם חלק מהאנשים,
לא הייתי מהמר שאין לזה סיכוי.

אני הצטרפתי.
בשלב זה, עדיין לא לגמרי ברור למה.

**
אני אחד

תרגום חופשי של טקסט באנגלית שקראתי השבוע.
מעין תפילת חיבור לכל בני האדם והיצורים החיים,
החיים ברגע זה, בעולם הזה.
תזכורת.
אי של בהירות בתוך ים של בלבול.
תרגמתי את זה עבורי
וגם עבור אלו שקשה להם עם אנגלית.
אם אתם יכולים, אל תוותרו על קריאת הנוסח המקורי.

"אני אחד.
אני אחד עם הדפוס הנפלא שמקרין לכל הכיוונים.
אני רואה את החיבור הקרוב שביני לבין אחרים, כיצד אנו חולקים אושר וסבל.
אני אחד עם אלו שנולדו עם מוגבלות או שהפכו לבעלי מוגבלות כתוצאה ממלחמה, תאונה או מחלה.
אני אחד עם אלו שנלכדו במצב של מלחמה או דיכוי.
אני אחד עם אלו שלא מוצאים אושר בחיי משפחה, שאין להם שורשים ושלוות נפש, עם אלו הרעבים להבנה ואהבה והמחפשים משהו יפה, מיטיב ואמיתי לאמץ ולהאמין בו.
אני מישהו הנמצא קרוב למוות, מפחד ואינו יודע מה עתיד לקרות.
אני ילד החי במקום של עוני ומחלות, שידיו ורגליו כמו זרדים ושאין לו עתיד.
אני גם יוצר הפצצות שנמכרות למדינות עניות.
אני הצפרדע השוחה באגם וגם הנחש שצריך את גוף הצפרדע בכדי להזין את גופו שלו.
אני הזחל או הנמלה שהציפור מחפשת לאכול ואני גם הציפור המחפשת את הזחל או הנמלה.
אני היער שנכרת. אני הנהרות והאויר שמזוהמים.
ואני גם האדם שכורת יערות ואשר מזהם את הנהרות והאויר.
אני רואה עצמי בכל המינים והזנים, אני רואה את כל המינים והזנים בתוכי.

אני אחד עם היצורים הנפלאים שקלטו את האמת של אי-לידה ואי-מוות
והמסוגלים להביט בצורות של לידה ומוות, אושר וסבל, בעיניים שלוות.
אני אחד עם אותם אנשים – שניתן למצוא מעט מהם בכל מקום –
שיש להם מספיק שלוות נפש, הבנה ואהבה, המסוגלים לגעת במופלא, במזין ובמרפא,
ואשר יש להם את היכולת לאמץ את העולם עם לב אוהב ועם זרועות של פעולה אכפתית.
אני מישהו שיש לו מספיק שקט, שמחה וחופש המסוגל להציע אי-פחד ושמחה ליצורים חיים סביבו.
אני רואה שאיני בודד ומנותק.
האהבה והאושר של יצורים נפלאים על הכוכב הזה מסייעים לי לא לשקוע ולא להתייאש.
הם עוזרים לי לחיות את חיי בדרך משמעותית, עם שלוות אמת ושמחה.
אני רואה את כולם בי ואני רואה עצמי בכולם."

**
חג פורים שמח,
עם ובלי מסכות,
חיצוניות ופנימיות…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter