תגית: צריך

דברים שלא אמורים לקרות

דברים שלא אמורים לקרות

– אישור לטיפול מסוים לא אמור להסתיים כל 3 חודשים, כי הבירוקרטיה לחידוש האישור מתישה אותנו.
– המתנה לצילום סי.טי לחידוש האישור לא אמורה לקחת שבועות ארוכים, כי בזמן הזה הטיפול לא ניתן.
– מפענח הסי.טי. לא אמור לשכוח להעלות את תשובת הפענוח, כי זה מעכב את כל התהליך.
– אני לא אמור להתקשר מספר פעמים בשבוע כדי לבדוק מה קורה עם התשובה, כי אנשים אמורים לעשות את העבודה שלהם.
– מרגע שמגיעה תשובת הפענוח, הרופא המטפל לא אמור לעכב את זה, כי גם ככה התהליך נמשך זמן רב מדי.
– אני לא אמור להגיע פיזית לבית החולים כדי לבדוק מה קורה עם זה, אבל אני נאלץ לעשות את זה כי אחרת זה לא מתקדם.
– כשאני בודק עם הרופא (אחרי שעה של המתנה) האם אפשר לשאול שאלה קצרה, הוא לא אמור להשיב ב-"לא" מבלי להסתכל בי אפילו, אלא לתת לי יחס חם ומכבד יותר.

**
ואולי זה אחרת…?

– ואולי חשוב לחדש אישור כל 3 חודשים כיון שהוא עולה עשרות אלפי שקלים וחשוב לבדוק שהוא באמת יעיל כפי שאנו רוצים שיהיה?
– ואולי המתנה לצילום לוקחת מספר שבועות כיון שיש עומס עצום וחוסר במשאבים? וזו בעיה מורכבת וכואבת?
– ואולי מפענח הסי.טי שכח להעלות את הפענוח כי הוא אנושי? כי דברים נופלים לפעמים בין הכסאות, כמו שקורה גם לי בעבודתי?
– ואולי זה כן תפקידי להתקשר? ואולי טוב שיש לי את מספר הטלפון ושעונים שם מהר יחסית ומנסים לעזור לי?
– ואולי הרופא המטפל לא מגיב במהירות שאני רוצה, כי הוא עסוק בדברים לא פחות חשובים, או שהוא חולה, או שאולי הוא בחופש?
– ואולי הרופא המטפל פחות סבלני אלי מכפי שהייתי רוצה, כיון שהוא טרוד בעניינים אחרים ומנסה להדביק פערים?

יכול להיות…?
יש סיכוי…?

**
יש את מה שקורה,
ויש את כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על מי עושה מה ועל מי אומרת מה.
על דברים שאמורים לקרות ועל דברים שלא אמורים לקרות.
על אנשים שהם בסדר ועל אנשים שהם לא בסדר.

**
בזמן שכולם עסוקים ויש הרבה דרמה
של דברים שקורים או לא קורים,
של דברים שנאמרים או לא נאמרים,
של אנשים שעושים משהו שהם לא אמורים לעשות,
או לא עושים משהו שהם אמורים לעשות,
בזמן הזה, החיים קורים.
ממשיכים.
מתהווים.
מתרחשים.
בהסכמתנו או ללא הסכמתנו.
עם המודעות שלנו או בלעדיה.

השמש זורחת ושוקעת.
הגלים שוטפים את החוף.
הטיפול משפיע או לא.
הגידול מתפשט או נסוג.

**
פחד

מחשבות על מה אנשים אמורים או לא אמורים לעשות מעוררות כעס.
כעס הוא ביטוי של פחד.

פחד שזה לא יצליח.
פחד שהטיפול יפסיק להועיל.
פחד שהמשך הטיפול לא יאושר.
פחד שהזמן שעובר יקר מדי.
פחד שכל מה שאנו עושים לא יספיק.
פחד שלא נצליח לעמוד בזה.

בינתיים אנחנו כאן.
בינתיים אנחנו מצליחים.
עד כה שרדנו 100% מימי חיינו.

אני רוצה להכיר בפחד שלי ולהיות קשוב אליו.
הוא חלק חשוב ממה שקורה עכשיו.

**
הקטע הבא מעניין:

התשובות הגיעו והן מעודדות.
המצב השתפר.
המשך הטיפול אושר.
שמחה גדולה.
הקלה.

ולמרות זאת,
הכעס עדיין כאן.
ממשיך להצטבר.
שואב אנרגיה.
לא משתחרר.

אני שם לב שיש בי עכשיו יותר כעס משמחה. 
מעניין הקטע הזה…

**
אין לי אנרגיה מיותרת

כשאני משקיע אנרגייה, מחשבה ותשומת-לב,
במה אדם אחר עושה או לא עושה, אומר או לא אומר,
אני לא משקיע אנרגייה, מחשבה ותשומת-לב בדברים אחרים, חשובים יותר.

ביירון קייטי (שיטת "העבודה") אומרת שיש שלושה סוגים של עניינים:
1. שלנו (דוגמא: מה חשוב לי ומה אני עושה?)
2. של אנשים אחרים (דוגמא: מה הרופא אומר או עושה?)
3. של "אלוהים" (דוגמא: האם ירד או לא ירד גשם? מה תהיה תוצאת הבדיקה?)

כשאנחנו מתעסקים בעניינים של אנשים אחרים או של אלוהים, אנחנו לא מטפלים בעניינים שלנו.
מי מטפל בעניינים שלי, בזמן שאני מתעסק בעניינים של אנשים אחרים?
כשאני משקיע אנרגייה בעניינים של אנשים אחרים, במה אני לא משקיע אנרגייה?
איזה דבר חשוב יותר עבורי לא מקבל מספיק תשומת לב?

זה לא תמיד עניין של חיים ומוות.
זה תמיד עניין של חיים.

**
מיקוד

כוונה מרכזית: "לעשות את מה שאפשר כדי לקדם את מה שהכי חשוב עכשיו".

רק שתי שאלות:
1. מה הכי חשוב עכשיו?
2. מה אפשר לעשות כדי לקדם את זה?

**
אז מה באמת הכי חשוב עכשיו…?

לקבל תשובה…?
לקדם את העניין המסוים הזה…?
"לחנך" מישהו…?
לתמוך במישהו…?
להילחם על עקרון חשוב…?
לחזק קשר…?
לנוח…?
משהו אחר…?

**
מה שהכי חשוב עכשיו

אם מה שהכי חשוב זה לקבל תשובה או לקדם עניין כלשהו,
אז כדאי אפילו להגיע פיזית לביה"ח, או למשרד,
גם אם צריך לחכות שעתיים במסדרון או שלוש שעות על קו הטלפון,
עד שנצליח לתפוס את מי שאנו רוצים לתפוס,
כי זה מה שהכי חשוב עכשיו.
יותר מדברים אחרים.
גם אם זה "לא הוגן".
גם כשזה מתסכל.
גם אם דברים אחרים נפגעים בזמן שאנו עושים את זה ולא עושים אותם.
כי זה מה שהכי חשוב עכשיו.

ואם לעומת זאת, הדבר הכי חשוב עכשיו הוא צדק והוגנות, או לחנך מישהו, או לעשות משהו אחר,
אז כדאי להשקיע אנרגייה בקידום צדק והוגנות, או בלחנך מישהו, או בלעשות משהו אחר,
גם אם זה יעכב את קבלת התשובה או יפגע בקידום העניין.

הבחירה שלנו.
האחריות שלנו.
אפשר להפסיק לברוח.
אפשר להפסיק להאשים.

**
הפתעה 1

האהבה העצומה שקיבלת ביום ראשון היתה מרגשת ומחממת לב.
לא היה לך מושג שזה מגיע.
זכית בה ביושר.
מגיע לך.

לאט לאט…
תחגוג את הרגע המיוחד הזה…
תן לזה להיכנס…

**
הפתעה 2

את הבשורה שקיבלת השבוע לא ציפית לקבל.
זו בשורה "שלא אמורים" לקבל בשלב כזה.
לא היה לך מושג שזה מגיע.
זה מלחיץ, מציף ומטלטל.
אתה יוצא לדרך חדשה.
לאט לאט… 
קח אויר…

**
חיים מלאים הם חיים של גם וגם

בין היתר, של הפתעות מסוג 1 ושל הפתעות מסוג 2.
החיים קורים בזמן שאנחנו מתכננים תכניות.
החיים קורים בזמן שאנחנו מספרים לעצמנו סיפורים על החיים.

אנחנו לא יודעים מה מחכה לנו מעבר לפינה.
אין לנו שליטה על הקלפים שאנו מגרילים.
אנחנו בוחרים איך לשחק עם הקלפים שאנו מגרילים.

זמן לשתי שאלות:
1. מה הכי חשוב עכשיו?
2. מה אפשר לעשות כדי לקדם את זה? 

אני מאחל לך שדברים יתפתחו בדרך המשרתת את הטוב העליון שלך ושל משפחתך.
(ואני לא לגמרי בטוח מה זה אומר או איך זה נראה…)

אני אתך…

**
"נשמקול" – הזמנה לתמיכה

"נשמקול" היא טכנולוגיה ייחודית המאפשרת תקשורת עם אנשים שכבר אינם בין החיים.
"נשמקול" הוא גם ספר שעומד לצאת בקרוב ושנכתב ע"י רמי שאול.

הפעם האחרונה שפגשתי את רמי היתה לפני כעשרים וחמש שנה בעת שירותנו הצבאי המשותף.
השבוע נחשפתי לפרויקט המרגש שלו ומייד הזמנתי לעצמי עותק.

הנה מספר מילים שרמי כותב על ספרו, "נשמקול":

"אני נרגש להציג בפניכם את ספר הביכורים שלי, 
רומן עלילתי עליו עמלתי במשך יותר משבע שנים ואשר הגעתי לסיום כתיבתו. 
הרעיון לספר ניטע בליבי לאחר לכתה הפתאומי ובטרם עת של שירה, אהובתי, אשת נעוריי ואם שלושת ילדיי. 
את החור הגדול שנפער לא יכולתי לבטא אז במילים ומעט נחמה מצאתי בהאזנה לשירים שביטאו את תחושותיי. 
הכמיהה הגדולה שליוותה אותי ולא הרפתה בכל התקופה היתה להיפגש שוב, או לפחות לשמוע את קולה ולאמר את כל מה שלא הספקתי. 
מאחר שבחיי עסקתי בפיתוח מוצרים, פינטזתי על לפתח טכנולוגיה חדשה, לה קראתי ביני לביני,
נשמקול, הטכנולוגיה שתקשר אותנו עם נשמות אהובינו בעולם הבא.
כשהבנתי שאין ביכולתי ליישם זאת (לפחות לא כרגע..), המצאתי סיפור דמיוני על גיבור שפעל אחרת,
שחיבר לעצמו את פאזל החיים בצורה מיוחדת ואשר עמל לפתח דרך שתאפשר לו חיבור אל אהובתו. 

הספר הדמיוני שרקחתי מתבסס על אירועים מצבים ומקומות שבהם ביקרנו, ועל התמודדויות שונות מחיי, 
אך על הכל הוספתי מעשיות, ערכתי שינויים ונתתי פרשנות אחרת לאירועים. 
עוד בסיפור משולבים קטעים מקוריים מיומן טיול ששירה כתבה בעצמה כשטיילנו יחד בעבר .

אודה לכם ואשמח לקבל את תמיכתכם, 
כדי שאוכל להשלים את הפקת הספר באופן איכותי ומקצועי ובהדפסה ראויה ומכובדת. 
אתם מוזמנים, לאחר הרשמה זריזה, לבחור אחת או יותר מהתשורות של קידום הספר ולקחת חלק בהוצאתו לאור של ספר זה." 

עד כה גויסו קרוב ל-20,000 ₪ שהם 55% מתקציב היעד. 

ניתן לצפות בסרטון קצר שבו רמי ובתו מספרים על הספר, וגם לתמוך בעצמכם בפרויקט.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חתונות – לשיקול דעתכם; לוויות – חובה

"אבא שלי הכניס לי את המסר הזה היטב לראש בזכות עקשנותו שהפכה לסימן המסחרי שלו:
חתונות – לשיקול דעתכם; לוויות – חובה.
מאז הקפדתי על הכלל הזה,
לעיתים עד כדי שך שנקלעתי לצרות עם אלה שמחשיבים הזדמנויות קלילות יותר.
אני נוטה לטפל ברגעים הקשים בחייהם של אנשים טוב יותר מאשר ברגעים המשמחים,
אולי מפני שאני משתדל לשמור על זמני ועל כוחותיי למקרה שבהם אזדקק להם באמת.
ושלא תבינו אותי לא נכון – כראש עיר ערכתי יותר מ-200 חתונות.
אני אוהב לאכול, אני אוהב מוסיקה, ואני אפילו נהנה מריקוד.
אבל כל אחד אוהב חתונות.
לוויות זה דבר קשה.
זו הסיבה שזקוקים לכם, ושאם אתם מופיעים יש לכך משמעות גדולה יותר.
האירועים השמחים – חתונות, מסיבות, ארוחות ערב מפוארות – כולם דברים נהדרים.
והם חשובים;
מנהיג חייב להצטרף לאנשים בהנאה מהגמול לעבודה קשה ולהקרבה.
אבל ברגעים הקשים ביותר,
כשמישהו שאתה מגלה אכפתיות כלפיו מחפש תשובות או קובר אדם יקר לו –
אז נמדדת גדולתו של מנהיג."

~ מתוך "מנהיגות", רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, עמוד 209.

**
הפרק המסוים הזה של ג'וליאני נגע בי במיוחד
ונחקק בי כבר באותו רגע, לפני שנים, כשקראתי את הספר לראשונה.

אני מרשה לעצמי להרחיב אותו:
לא רק לוויות.
גם מצבים קשים נוספים.
מקומות מאתגרים.
ענייני חיים ומוות,
או ענייני חיים בלי מוות.
מקומות ומצבים שבהם אנשים מחפשים וצריכים עזרה, חברות או נוכחות.

**
בטקסט של ג'וליאני, מופיעות המילים "חובה", "חייב", "צריך" מספר פעמים.
דיוק שלי עבורי (אולי גם עבורכם..) :
אין חובה.
יש בחירה.
מנהיג (או אדם) לא צריך ולא חייב.
הוא יכול לבחור.
בין זה לבין אפשרויות אחרות.

**
ענווה.
העולם לא סובב סביבנו.
אנחנו לא אלוהים ולא הסגנית שלו.
אין חובת נוכחות.
גם לא במצב המסוים הזה.
נהיה או לא נהיה,
כנראה שאנשים יכולים להסתדר בלעדינו.
בצורה כזו או אחרת.
יש יותר מדרך אחת להיות עם ולצד אנשים.
אם אנחנו לא באמת פנויים לזה או מסוגלים להיות נוכחים,
עדיף להגיד "לא" מתוך בחירה,
מאשר "כן" מתוך חובה או "צריכיזם".

**
כשאנחנו מאוד רוצים ולא מגיעים לכך מסיבה כזו או אחרת
בגלל התחייבויות קודמות, עומס משימות,
או מקומות אחרים שאנו "צריכים" להיות בהם,
זה כנראה זמן טוב לעצור ולבדוק:
אולי משהו יצא מכוונון.
אולי נוצר איזשהו בלבול פנימי.

זמן טוב לעדכן סדרי עדיפויות.
אף פעם לא מאוחר מדי.
בטח שלא היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בחירה מלאה

זו תמיד הבחירה שלנו.
תמיד.

**
גם כשאנו מאמינים שאין לנו ברירה,
גם כשנדמה לנו שאנו נאלצים לעשות משהו בניגוד לרצוננו,
גם כשאנו מעדיפים להיכנע, לשתוק, לבלוע או לספוג,
גם אז, כמו תמיד,
זו הבחירה המלאה שלנו.
רק שלנו.
רק ב 100% מהמקרים.

**
כשאנו מספרים לעצמנו
ש"אין אף אפשרות נוספת",
ש"חייבים לפעול כך ולא אחרת",
או ש"מכריחים אותנו לעשות משהו",
אנו משקרים.
בעיקר לעצמנו.
משקרים, מתקרבנים ובורחים מאחריות.
אנו מסירים מאיתנו אחריות
ומלבישים אותה על אחרים.
אחריות לבחירות שלנו.
אחריות להשלכות של הבחירות שלנו.

**
ייתכן שברגע נתון יש לנו פחות אפשרויות
ממה שהיינו רוצים.
במצבים מסוימים, האפשרויות הזמינות לנו
רחוקות מלהיות מיטביות עבורנו.

גם ברגעים ובמצבים הללו,
הבחירה תמיד בידינו.
בחירה בין אפשרויות.
בחירה בתגובה, בגישה, בפרשנות.
בחירה בסיפור שנספר לעצמנו ולאחרים.

**
יש משהו מרתיע
ברעיון של 100% בחירה
ושל אחריות מלאה.
לא קל לפקוח עיניים.
קשה להתעורר.

**
לוחם האור מתעורר עכשיו מחלומו.
הוא חושב: "איני יודע כיצד להתמודד עם האור הזה, שגורם לי לגדול"
האור, בינתיים, אינו מתפוגג.
הלוחם חושב: "יהיה צורך בהרבה שינויים שאין לי הרצון לעשותם."
האור ממשיך לזרוח, משום שהרצון היא מילה מלאה בתחבולות.
אז העיניים והלב של הלוחם מתחילים להתרגל לאור.
האור כבר לא מפחיד את הלוחם והוא מתחיל לקבל את ייעודו,
גם אם פירוש הדבר להסתכן.
הלוחם ישן זמן רב.
טבעי שיתעורר לאטו."

~ פאולו קואלו / "המדריך ללוחם האור"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לעשות את הדבר הנכון

כשמאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים
ושהעשייה מובילה לתוצאות נכונות או לא נכונות, לתוצאות טובות או רעות
מייצרים לחץ .

לחץ לעשות את הדבר הנכון.
את הדבר שאם לא נעשה אותו, משהו שצריך לקרות לא יקרה.
או שאם לא נעשה אותו כמו שצריך, משהו יקרה אבל לא כמו שצריך.

לחץ לא לעשות את הדבר הלא נכון.
את הדבר שאם נעשה אותו, משהו שצריך לקרות לא יקרה.
או שאם נעשה אותו, משהו יקרה אבל לא כמו שצריך.

לחץ לדעת מהו הדבר הנכון ולהבחין בינו לבין הדבר הלא נכון.

**
דוגמאות לאמונות שונות שמחזיקים ביחס לדברים:
• דברים מסוימים יקרו בין אם נעשה משהו ובין אם לא נעשה דבר.
• דברים מסוימים יקרו אך ורק אם נעשה משהו ולא יקרו אם לא נעשה את אותו משהו.
• דברים מסוימים יושפעו ממשהו שנעשה.
• דברים מסוימים יושפעו ממשהו שלא נעשה.
• דברים מסוימים לא יושפעו ממשהו שנעשה.
• דברים מסוימים יקרו אך ורק אם נימנע מלעשות משהו ולא יקרו אם נעשה את אותו משהו.

**
דוגמאות לתחומים שבהם אנו מאמינים שיש דרך נכונה ולא נכונה לעשות דברים:
הורות, זוגיות, מערכת יחסים, בריאות, תזונה, ספורט, שינה,
פוליטיקה, חיסכון פנסיוני, ביטוחים, התנהלות כלכלית,
עבודה, קריירה, אופנה, ניהול עסק, ניהול אנשים,
צבא, חינוך, לימודים, התפתחות אישית, חיים…

**
כשמאמינים שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות דברים
ושהעשייה מובילה לתוצאות נכונות או לא נכונות,
לתוצאות טובות או רעות,
נוצר לחץ.
כשנוצר לחץ, בדרך כלל מנסים להעלים או להקטין אותו.
מחפשים פתרונות.
מנסים למצוא לבד לבד או פונים למוסמכים למיניהם שמבינים "בזה".
מומחים, ידעונים, קוסמים, חכמים, מנוסים.
שאמורים לדעת.
שיש להם את התשובה למה שנכון ולמה שלא.
למה שצריך לעשות ולמה שצריך לא לעשות.
מאמינים שאם משהו לא עובד כמו שאנחנו חושבים שהוא צריך לעבוד
זה רק מפני שעוד לא מצאנו את התשובה המתאימה.
את השיטה, הטכניקה, התהליך, הפתרון או הנוסחא.
את המסגרת, בן / בת הזוג, הסביבה, ההנהלה, הממשלה.
ושאיפשהו מסתתר "המבוגר האחראי" המתאים,
שיגלה לנו מה ואיך צריך לעשות איך ויציל אותנו.

אם רק נמצא אותם (את מי שיודע ואת השיטה)…
צריך למצוא אותם !

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ז' אייר – אמונת מפתח

בסופו של דבר,
אחרי שמנקים את כל הרעשים, השיפוטים והמחשבות,
מתחת לכל הרגשות והתחושות,
תמיד תמיד תמיד, בלי יוצא מן הכלל,
בכל תחום ובכל מימד,
מוצאים שהשורש של הקונפליקט הוא אותו שורש.

אמונה חזקה ולא מתפשרת,
לפעמים סמויה, לפעמים גלויה,
שיכולה להגיע בגרסאות שונות,
אבל היא תמיד תמיד תמיד בעלת אותה תבנית:

"מישהו צריך לעשות משהו והוא לא."

הוא היה צריך להגיב למייל ששלחתי (והוא לא)
ילד טוב מסיים הכול (ואתה לא)
המערכת מפלה אותי לרעה (והיא לא אמורה)
היה אסור לה לעשות את זה (והיא עשתה)
הם אמורים להתנהג אחרת (והם לא)
הייתי צריך להיות יותר אסרטיבי (ולא הייתי).

**
4 חלקים למשפט:

[מישהו]
אני, אתה, את, הם, ראש הממשלה, האופוזיציה, הטייקונים, חברי הכנסת,
הערבים, היהודים, הפלשתינאים, החרדים, החילוניים, אלוהים, הנהגים,
המנהלים, העובדים, הפקידים, הילדים, ההורים, …..

[צריך]
צריך, חייב, מוכרח, אמור, נדרש, …. (או לחילופין: לא צריך, לא אמור,…)

[לעשות משהו]
להגיד, לעשות, לשתוק, לעצור, להמשיך, להתחשב, לעזור, לשאול, להודות, לציית, להודות, לבקש סליחה, ….
(או לחילופין: לא להגיד, לא לשתוק, לא לעשות, לא לשאול, לא לפגוע, …. )

[והוא לא]
הוא לא עושה כלום, עושה ההיפך, עושה את הדבר הלא נכון, עושה אבל לא מספיק, ….

**
המלצות לטיפול עדין:
1. זהי שאת נמצאת בקונפליקט פנימי ו/או חיצוני.
2. מצא את משפט/י ה- "מישהו צריך לעשות משהו והוא לא." שלך.
3. בדקי בסקרנות – באמת ?
— 3א. באמת הוא?
— 3ב. באמת צריך?
— 3ג. באמת צריך לעשות את זה?
— 3ד. באמת זה לא קורה?
4. המשך לנשום ובדוק בסקרנות מה קורה….

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ד אדר ב' – חשק ובחירה

1.
עם חשק ועם בחירה.
מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחרת לעשות את זה.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת.
(כי זו ישיבה שמעניינת ומלהיבה אותי, כי אני מאמינה שאוכל לתרום ולהיתרם)

2.
בלי חשק ועם בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחר לעשות את זה בכל זאת.
לא מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת בכל זאת.
(כי אני מבינה את החשיבות שלה, כי זה שלב קריטי בפרויקט וחשוב לי להשפיע, כי …)

3.
עם חשק ובלי בחירה.
מתחשק לי לעשות זאת ואני נאלץ לא לעשות זאת.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני נאלץ לוותר עליה.
(כי הבוס שלי מצפה שאהיה בישיבה אחרת, כי יש לי דו"ח שאני צריך להגיש בעוד שעה, כי… )

4.
בלי חשק ובלי בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני נאלצת לעשות את זה בניגוד לרצוני.
לא מתחשק לי להשתתף בפגישה הזו ואני נאלצת להיות נוכחת בה בניגוד לרצוני.
(כי הבוס שלי מצפה ממני, כי אני חוששת ממה יגידו אם לא אהיה, כי…)

**
לכאורה יש פה ארבעה מצבים שונים.
רק לכאורה.
בעצם יש פה רק שניים.
הבחירה תמיד שם.
גם כשאנחנו מספרים לעצמנו שאנו נאלצים, חייבים, מוכרחים או צריכים –
הבחירה תמיד שם.
והיא תמיד שלנו.

**
עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לעשות משהו,
זה תמיד כי אנו מאמינים שנרוויח מכך משהו.

עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לא לעשות משהו,
זה תמיד כי או מאמינים שנרוויח מכך משהו.

**
שני דברים שכדאי לעשות:
א. להכיר בכך שזו תמיד הבחירה שלנו ולהפסיק להתחבא מאחורי שמות אחרים.
ב. להבין מה הרווח שאנו מקווים להשיג בבחירה שלנו. הוא תמיד שם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter