תגית: עונש

כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…

לפני מספר ימים, לאחר שחיברו בינינו,
הצעתי לך את עזרתי בשיחה טלפונית.
קבענו מועד וחיכיתי לצלצול שלך…

תסריט א':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
הבנתי שאתה מזלזל בזמן שלי והמשכתי הלאה בכעס.
אחרי הכול יש לי דברים יותר חשובים מהפגישה הטלפונית אתך.
חבל שמראש הצעתי לך שנדבר.

**
תסריט ב':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
התחלתי להתעצבן כי ראיתי בזה זלזול בזמן שלי.
אחרי שבע דקות, כשעדיין לא התקשרת, קיוויתי שכבר לא תתקשר.
כשעברו עשר דקות ולא שמעתי ממך, שמחתי.
עכשיו אני יכול להמשיך הלאה עכשיו, להרוויח זמן לעצמי,
לצאת "בסדר" ולהוציא אותך "לא בסדר".
אולי אפילו אעניש אותך בכך שלא אענה לך בהמשך.
על קביעת שיחה חלופית במקום זו של היום, אין מה לדבר.

**
תסריט ג':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
שלחתי לך הודעה כדי להבין איפה אתה והאם אתה מתכוון להתקשר.
אני מבין שיכול להיות ששכחת או שיש התפתחות המשפיעה על התכנית שלנו לדבר.
חשוב לי להבין מה קורה עכשיו.

**
תסריט ד':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
המשכתי בענייני.

**
אי-ההתקשרות שלך בזמן שקבענו
יכולה להיות טריגר רב-עוצמה עבורי
ולעורר "סרטים" שונים בתוכי.

מעניין איזה סרט מוקרן אצלי עכשיו…

חיים מלאים היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כוח עם אנשים

כוח עם אנשים

**ציטוטים מהספר "לגדל ילדים בחמלה" / ד"ר מרשאל רוזנברג**

"אנשים רבים מאמינים, שיותר הומני להשתמש בפרסים מאשר בעונשים.
אבל את שניהם אני רואה ככוח על אחרים,
ואילו תקשורת מקרבת מבוססת על כוח עם אנשים.
בכוח עם אנשים אנחנו מנסים להשפיע לא באמצעות גרימת סבל לאנשים
אם הם לא עושים מה שאנחנו רוצים, או במתן תגמולים אם הם כן.
זהו כוח המבוסס על אמון הדדי וכבוד,
שגורם לאנשים להיפתח, לשמוע זה את זה,
ללמוד זה מזה ולתת זה לזה מרצון, מתוך חשק לתרום לרווחתו של האחר,
במקום לפעול מתוך פחד מעונש או תקווה לפרס.

אנו מגיעים לסוג כזה של כוח, כוח עם אנשים,
כשאנחנו מצליחים לתקשר בפתיחות את הרגשות והצרכים שלנו
מבלי לבקר כלל את האדם השני.
אנחנו עושים זאת בכך שאנו מציעים לו או לה
מה היינו רוצים שהם יעשו באופן שלא יישמע תובעני או מאיים.
וכמו שאמרתי, זה דורש שבאמת נשמע מה אחרים מנסים לתקשר,
כמו גם שנפגין הבנה מדויקת במקום למהר להתערב ולתת עצות,
או לנסות לפתור דברים.

להורים רבים, הדרך שבה אני מדבר על תקשורת היא כל כך שונה,
שהם אומרים: 'טוב, זה לא נשמע טבעי לדבר ככה'.
בדיוק בזמן הנכון, קראתי משהו שגנדי כתב ובו הוא אומר:
'אל תבלבלו בין מה שהוא הרגל לבין מה שהוא טבעי.'
גנדי אמר, שפעמים רבות אימנו אותנו לתקשר ולהתנהג
בדרכים שהיו ממש לא טבעיות, אבל הן שגרתיות במובן זה,
שמסיבות שונות, כך הרגילו אותנו לנהוג בתרבות שלנו.
וזה בהחלט צלצל לי נכון, בדרך שבה הורגלתי לתקשר עם ילדים.
הדרך שבה הורגלתי לתקשר –
באמצעות שיפוט של צודק ולא-צודק, טוב ורע, כמו גם השימוש בעונשים –
היתה כה נפוצה, שבקלות היא הפכה להרגל שלי כהורה.
אבל לא הייתי אומר שאם התרגלנו למשהו, פירושו שזה טבעי"

**
יש משהו במילים הללו שמרגש ומעורר אותי כל פעם מחדש.
הציטוטים נלקחו מתוך הספרון "לגדל ילדים בחמלה"
שנכתב ע"י ד"ר מרשאל רוזנברג ותורגם ע"י ארנינה קשתן.
51 עמודים ש"שווים" את משקלם בזהב.
עידן מלמד מוכר את הספרים הללו במחיר סמלי
(30 ₪ לעותק פיזי ו- 15 ₪ לעותק דיגיטלי הניתן להורדה מיידית),
מחנותו הוירטואלית שבאתר הבא.
מומלץ בחום רב ומכל הלב !
(איני מקבל אחוזים או עמלות על ההמלצה הזו…)

לעתים, במיוחד לאחר פוסטים מסוימים,
אני מקבל פניות מאנשים המעוניינים "להכניס" את התקשורת המקרבת לחייהם,
ומחפשים דרך שתאפשר להם ללמוד ולהתנסות בה.
חלק גדול מהפונים והפונות מקווים "להביא" את התקשורת המקרבת לביתם:
לקשר שלהם עם ילדיהם, בני/בנות זוגם, משפחתם המורחבת ועוד.

לצד הכרה בחשיבות התקשורת המקרבת במעגלי המשפחה השונים,
בעבודתי, אני בוחר להתמקד בחיבור שבין תקשורת מקרבת לעולם העבודה והניהול.
במסגרת פעילותי הכוללת הרצאות, סדנאות ותהליכי עומק מתמשכים
אני מלווה צוותי ניהול והובלה בחברות וארגונים,
מדריך ומנחה אותם בנושאי מערכות יחסים, הקשבה, תקשורת, ניהול קונפליקטים,
קבלת החלטות ואפקטיביות צוותית המבוססים על עקרונות התקשורת המקרבת.

בשנה האחרונה פיתחתי תהליך ייחודי ומובנה אשר מאפשר לצוותי ניהול
לשפר את אפקטיביות העבודה שלהם ואת האווירה בקרבם.
התהליך מתרחש לאורך מספר מפגשים מצומצם, במשך כרבעון,
ומשלב עבודה שוטפת המקדמת את סדרי העדיפויות הארגוניים
לצד למידה משמעותית וחוויתית, קבוצתית ואישית תוך כדי תנועה.

בשנים האחרונות אני מלווה צוותי ניהול בחברות מובילות ומוכרות
כגון eBay , סאפ ואינטל, כמו גם חברות קטנות יותר ומוכרות פחות.
לקראת סוף דצמבר, בעוד כחודשיים, אוכל להתחיל תהליך שכזה עם צוות ניהול נוסף.

אתם מוזמנים להיות בקשר (מייל חוזר או דרך האתר) לקבלת פרטים ולבדיקת התאמת צרכים הדדית.

 

שבת של שלום וחג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יג' אב – משחקים שלא ניתן לנצח

חמשת החוקים של משחקים שלא ניתן לנצח בהם:

א. מטרת המשחק: לעשות הכול, כמה שיותר, באיכות מעולה ובזמן.

ב. הצלחה = 100% מהדברים נעשים באיכות מעולה, בזמן ולשביעות רצון של כולם.
(דברים = משימות, שיחות, פרויקטים, מערכות יחסים, מטלות ועוד).

ג. כישלון = פחות מ 100% מהדברים נעשים באיכות מעולה, בזמן ולשביעות רצון של כולם.
(99.9% = כישלון).

ד. במקרה של כישלון יש לחפש את האשמים ולהעניש אותם.
ד-1. במסגרת חיפוש האשמים אנחנו מועמדים מרכזיים.
ד-2. עונשים יכולים להיות מגוונים ויצירתיים. בושה, רגשות אשם וייסורי מצפון הן רק 3 דוגמאות.

ה. הצלחה היא רגעית בלבד.
ה-1. במקרה של הצלחה יש להמשיך מייד הלאה (שהרי תמיד יש עוד מה לעשות).
ה-2. לחגיגה ולעצירה אין מקום, שכן הן מתכון בטוח לכישלון עתידי.

**
בהערכה גסה, לפחות 85% מהאנשים שאני מכיר
משחקים את המשחק הזה או את אחת הגרסאות שלו.
לפעמים לאורך כל חייהם.

התמודדות לאורך זמן במשחק שלא ניתן לנצח בו היא הרסנית.

אפשר לשחק אחרת.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ח ניסן – שני מאפיינים של מצילי יהודים

במהלך מספר שנים ערכו סמואל ופרל אולינר (Samuel & Pearl Oliner) "מחקר שואה" יוצא דופן,
בניסיון להבין מה גרם לאנשים להעמיד את חייהם ואת חיי משפחותיהם בסכנה,
ולהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ?

שלוש שאלות הנחו את המחקר והובילו אותו:

1. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של הזדמנות,
דהיינו של צירוף נסיבות חיצוניות ותלויות מצב?
אם כן – מהם?

2. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של אופיים הייחודי של המצילים,
דהיינו, אוסף תכונות ומאפיינים אישיים?
אם כן – מהם?

3. האם הצלת יהודים היתה מונעת בעיקר ממניעים ערכיים ומוסריים?

בכדי לענות על שאלות המחקר ובניסיון לזהות תכונות דומות ודפוסים משותפים,
בצעו סמואל ופרל מאות רבות של ראיונות עם מצילי יהודים.

שני ממצאים יוצאי דופן בלטו במחקר:

א. מצילי יהודים התבקשו לעשות זאת.
אצל רובם לא היתה בחירה ופעולה פרוקאטיבית
ללכת ולחפש יהודים כדי להצילם,
אלא נסיבות חיצוניות שבהן ברגע מסוים כלשהו
מישהו נקש על דלתם או התחנן לעזרה.
בקשה קונקרטית ברגע נתון שהם בחרו להיענות לה בחיוב.

בחיבור להיום –
כשאנו מבקשים משהו ממישהו,
אנו נותנים לו את ההזדמנות לסייע לנו.
ברמה מסוימת, בקשה היא בעצם אקט של נדיבות,
המאפשרת לאדם שנענה לבקשה לעשות משהו משמעותי.
כשאדם נמנע מלעשות מעשה מסוים,
ייתכן שזה לא מפני שלא אכפת לו
או שהוא אינו רואה את החשיבות בפעולה.
יכול להיות שזה פשוט מפני שלא ביקשנו ממנו.
בתקשורת מקרבת, כשאנו מבקשים בקשה,
אנו רוצים לאפשר לאדם שמולנו את הבחירה,
מוכנים לקבל "כן" או "לא"
ומקווים שהאדם יענה בחיוב מתוך בחירה מלאה
ולא מתוך תחושת חוסר ברירה או חשש.

ב. מצילי יהודים גדלו בבתים שבהם היו פחות עונשים ודרישה לצייתנות ויותר חינוך לערכים ולבחירה.
בבתים אלו הדגש היה על מוטיבציה פנימית ולא על מוטיבציה חיצונית.
אותם בני אדם הונעו פחות מתוך פחד, צייתנות כנועה לסמכות או חשש לטעות ולשלם את המחיר
ויותר מחיבור לערכים מובילים ולקיחת אחריות מתוך בחירה.

בחיבור להיום –
הרגלים שגרתיים והדרך שבה אנו מתנהלים ביום – יום,
עם ילדינו, עובדינו או אחרים הנמוכים מאיתנו בסולם ההיררכי,
בונים תשתית חשובה המשמשת אותנו ואותם לאחר מכן
גם במצבים קיצוניים, במקרים שבהם איננו נוכחים,
או בסיטואציות שבהן הסמכות לא קיימת.

על מחקר האלטרואיזם של סמואל ופרל אולינר קראתי לראשונה
בספרה של מיקי קשתן – Spinning Threads of Radical Aliveness

**

לפני מספר שנים ערכתי הדרכה אינטרנטית בת שני מפגשים בנושא בקשות אפקטיביות.
בין היתר ההדרכה כללה:
– מאפיינים של בקשה אפקטיבית.
– איך לבקש בצורה אפקטיבית ואנושית שתגביר את הסיכוי לקבלת כן"
– איך להתמודד עם סירוב לבקשה.
– איך לומר "לא" לבקשות מאיתנו.

ניתן לקבל גישה מיידית לסדנאות המוקלטות
(שלוש שעות הרצאה,שתי מצגות ודפי עבודה)
בקישור הבא וללא תשלום.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ג' אדר א' – שאלות ישירות

לפני כשעה התקשרתי לחבר ושאלתי אותו את השאלה ישירה הבאה:

"עד כמה מתחשק לך לעשות את זה? "

חשוב לי להבין את התשובה שלך לשאלה הזו.
באמת חשוב לי.

אם אנחנו מתכוונים לעשות את זה ביחד,
אני רוצה לדעת אם אתה נלהב, אדיש, מתנגד או משהו אחר.
האנרגייה מדבקת.
היא תשפיע באופן ישיר על העשייה.
היא תשפיע על איך אנשים יחוו אותך.
אותנו.
חשוב לי להבין איפה אתה נמצא ומה עובר עליך.
ביחס לזה ובכלל.

התשובה שלך תהיה משוב חשוב עבורי,
כזה שאני רוצה להכיר.
מידע שיעזור לי לקבל החלטה.
אני מקווה שתגיד לי את האמת.
אני מקווה שלא תחששי לדבר בכנות.

התשובה שלך אינה הדבר היחיד שאתחשב בו.
ישנם פרמטרים נוספים שאתייחס אליהם.
אבל אני רוצה לדעת.
חשוב לי להבין.

**
שאלה ישירה נוספת:

"עד כמה חשוב לך שאעשה את מה שאתה מבקש (עכשיו / מחר / השבוע…) ?"

אם חשוב לך (8-10 מתוך 10) אתייחס לזה אחרת מאשר אם זה לא מאוד חשוב לך (1-4 מתוך 10).
כשאני שואל את השאלה הזו,
זה לא בגלל שאני מנסה להתחמק או להרוויח זמן.
אני באמת רוצה להבין.
כי חוץ מהבקשה שלך יש לי עוד כמה דברים,
וחשוב לי לקחת אחריות על הבחירות שלי.
אם הדבר הזה חשוב לך מאוד
אולי אבחר לעשות אותו למרות שהוא לא הדבר שהכי מתחשק לי עכשיו.
(אגב, אם בכל פעם שתבקש ממני משהו זה יהיה ברמת חשיבות גבוהה,
אדע לתת לתשובתך פחות משקל בעתיד)

**
ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל , יוצר גישת התקשורת המקרבת,
ניסח את "תפילת המבקש" הבאה:
א. אנא הענה בחיוב לבקשתי רק אם תוכל לעשות זאת בשמחה ואם זה יעשיר גם את חייך.
ב. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה
ג. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך חשש מעונש או מתוך רצון לקבל פרס.

הרעיון המרכזי הוא שאם מישהו מאיתנו יעשה משהו בניגוד לרצונו,
רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד,
שנינו נשלם את המחיר.

ובאותו אופן,
אם ניקח אחריות על הבחירות שלנו ונחליט לעשות משהו,
גם אם זה לא הדבר שהכי מתחשק לנו כרגע,
בגלל שהקשר בינינו חשוב לנו,
כולנו נצא מזה מורווחים.

שבת של שלום. חיים מלאים.

*** הגשת המועמדות לתכנית "ספרינט 21" מסתיימת ביום חמישי הקרוב 18/2 21:00.
אל תצטרפו רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד.
בואו אם אתם בוחרים, מתרגשים, מחוייבים, לקדם פרוייקט חשוב בחייכם.
ניתן לקבל מידע מקיף על התכנית באתר וגם בסדרת המסרים הבאה.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י' טבת – איך להוציא אדם מחישוק ?

פתחתי את הסדנה הבוקר כשאני עומד בתוך חישוק.
ביקשתי מ 22 המנהלים שבחדר עשרים רעיונות שונים שניתן לעשות בכדי להוציא אדם מחישוק.

הנה חלק מהרעיונות שהועלו בתוך שתי דקות :

• לדחוף אותו.
• למשוך אותו.
• לנסות לשכנע אותו.
• להיכנס פנימה כדי שיהיה לו צפוף.
• לצאת מהחדר ולקוות שהוא ישתעמם ויצא.
• לאיים עליו.
• להסביר לו למה כדאי לו לצאת.
• לקרוא לו למקום אחר.
• להתקשר לאשתו כדי שתעזור.
• לבדוק למה הוא בתוך החישוק.
• לקרוע את החישוק.
• לפתות אותו עם מתנה כדי שיצא.
• להפעיל אזעקת חירום.
• להתעלם ממנו בתקווה שזה יגרום לו לזוז.
• לחבק אותו וללוות אותו החוצה.

19 מתוך 20 ההצעות השונות ניסו לגרום לאדם לעשות מה שאנו רוצים שהוא יעשה.
לעבור ממצב מסוים למצב אחר. לצאת מהחישוק.
המיקוד בכל ההצעות הללו הוא איך לגרום לו לשרת את האג'נדה שלנו.

**
אחד מהרעיונות היה יוצא דופן.
"לבדוק למה הוא בתוך החישוק" מנסה להבין את האדם לפני נקיטת פעולה.
אולי לאחר שנצליח להבין אותו ואת מה שחשוב לו במצב הזה,
נמצא את הדרך ליציאה מהחישוק מבלי לפגוע בו ובדברים שחשובים לו.
זוהי דרך של חיבור, הבנה, שיתוף פעולה ובחירה בשונה מדרך של שכנוע, מניפולציה, עונש או פרס.

**
מסר מרכזי למנהלים:
אינכם עובדים עם כסאות, תאים באקסל, או "ראשים" (Headcount).
אתם עובדים עם אנשים חיים.
בעלי משפחות.
כל עובד עולם ומלואו.
רגע לפני שאתם מנסים להזיז אותם לכיוון שאתם רוצים,
עצרו.
הכירו בכך שיש שם בן-אדם.
בדקו האם אכפת לכם ממנו או שאכפת לכם רק מהאג'נדה שלכם.
גלו סקרנות למי הוא, נסו להבין מה עובר עליו,
מה חשוב לו במצב הנוכחי ומה מניע אותו.
פעמים רבות תופתעו ממה שתגלו.
ועוד יותר ממה שייווצר לאחר מכן.

**
לאחר חמש דקות סדנה, סיימנו את התרגיל והמסר עבר.
את כל שאר היום הקדשנו לאיך עושים את זה תכל'ס בעולם האמיתי.
בדילמות ניהוליות, אתגרים מורכבים ותחת אילוצים שונים.

האם זה לא יותר מדי להקדיש יום שלם רק לנושא המסוים הזה?
ממש לא.
אני מאמין יש פה "בשר" ללמידה, העמקה ותרגול המספיק גם לקריירה שלמה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ד' כסלו – ההשתתפות חובה

הזמנה רשמית:
"בשבוע הבא יתקיים מפגש בן יום שלם בנושא XYZ.
ההשתתפות לכל 65 המנהלים בארגון הינה חובה."

*****
ובמילים אחרות (שכנראה לא תיאמרנה):
1. אנחנו אומרים לכם להתייצב ולא שואלים אתכם אם אתם מעוניינים.
2. אנו דורשים מכם להגיע ולא מאפשרים לכם לבחור או לוותר.
3. מה שיש לנו בשבילכם חשוב בעינינו יותר מדברים אחרים שאתם מתעסקים בהם היום.
4. ההשתתפות הינה חובה. הנוכחות תרשם. מי שלא יגיע עלול להיענש.

*****
מספר המלצות למארגני המפגש:
1. זכותכם לזמן מפגש שכזה. אתם המנהלים הבכירים. לכם יש את הכוח והסמכות.
2. התייחסו ביראת כבוד, בהתחשבות וברגישות לסמכות שאתם מפעילים, לאנשים שאתם מזמינים ולזמן שלהם.
3. בחישוב קר עלות היום הזה שלושה חודשי ניהול (65 ימי מנהלים) ו 100-200 אלף ₪ (משכורות יום + נסיעות). האם הקדשתם תשומת לב מספקת לבנייה של פרוייקט שזו עלותו?
4. הפוטנציאל של יום כזה ושל מה שקורה בו הוא עצום. פוטנציאל שלילי או חיובי. האם אתם בדרך להגשמת הפוטנציאל ? ואולי אתם בדרך לייצר יותר נזק מתועלת?
5. מה יקבלו ויפיקו משתתפי המפגש? האם זו שאלה שמעניינת אתכם? (או שמטרתכם המרכזית היא בעיקר "ליישר" את כולם לפי החליל שלכם).
6. האם המסרים שאתם מעבירים הם בהלימה לדרך ההתנהלות שלכם? אם לא, זה "יצעק חזק".

*****
מספר המלצות למשתתפי המפגש:
1. אף אחד לא מכריח אתכם להשתתף. זו בחירה שלכם (גם אם ההשתתפות מוגדרת כחובה, אתם עדיין יכולים לבחור שלא להגיע ולשאת בתוצאות).
2. אם בחרתם להגיע קחו אחריות. על הזמן שלכם. על מה שתפיקו מהמפגש. על ההתנהלות שלכם.
3. אם יש לכם משהו לומר אמרו אותו. אם אתם מעדיפים לשתוק או חוששים לדבר – זכותכם. זכרו שזו שוב הבחירה שלכם. קחו עליה אחריות. השקיעו פחות אנרגיה בלהתלונן או להאשים אחרים.
4. בדקו את עצמכם: מה המצבים המקבילים שבהם אתם בעצמכם המארגנים? עברו על ההמלצות למארגנים ונסו ליישם את מה שחשוב לכם. שינוי מתחיל בדוגמא אישית.
5. בין אם היום היה משמעותי מאוד, מיותר לגמרי, או כל דבר אחר – זה בסה"כ יום אחד. קצת פרופורציות. קחו מה שבעל ערך עבורכם והמשיכו הלאה. מה שתעשו הערב או מחר חשוב לא פחות.

חיים מלאים. יום יום.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter