תגית: לאהוב

"לחיות ולאהוב" – 3 קטעים לשבת

את "לחיות ולאהוב" קראתי לראשונה ב 2005.
מאז קראתי אותו מספר פעמים.
יש לי כרגע שני עותקים שלו בביתי.
יש בספר הזה הרבה מאוד קטעים שאני אוהב.
ליאו בוסקאליה הוא אחד המורים-סופרים המשפיעים שפגשתי.

לקראת שבת, שלושה ציטוטים אהובים מהספר:

בתחילת כל יום

"בכל יום אני מבטיח לעצמי שלא אנסה לפתור את כל בעיות חיי בבת אחת.
אף לא אצפה מכם לעשות זאת.
בתחילת כל יום אשתדל ללמוד משהו חדש על עצמי, עליכם, ועל העולם שאני חי בו,
כך שאוכל להמשיך ולהתנסות בכל הדברים, כאילו רק עכשיו הם באו לעולם.
בתחילת כל יום אשתדל להעביר לאחרים את השמחה שלי וכן את היאוש שלי,
כדי שנוכל להכיר זה את זה טוב יותר.
החל ממחר אתחיל להזכיר לעצמי להקשיב לך, לנסות להבין את נקודת הראות שלך
ולגלות דרך פחות מאיימת להבהרת רצוני.
אנסה לא לשכוח ששנינו מתפתחים ומשתנים באינספור צורות שונות.
בתחילת כל יום אזכיר לעצמי שאני יצור אנושי ולא אדרוש ממך שלמות לפני שאני עצמי אהיה מושלם.
בתחילת כל יום אשאף להיות יותר מודע לדברים היפים הקיימים בעולם.
בתחילת כל יום אזכיר לעצמי להושיט יד ולגעת בך בעדינות, באצבעותיי.
אני רוצה להרגיש בך.
בתחילת כל יום אקדיש עצמי מחדש לתהליך האהבה, ונראה מה יקרה."

**

אל תתהלך בתוך הראש שלי ברגליך המלוכלכות! 

"יש דבר מה שאינני רוצה שיקרה כאן הערב, ואסביר מהו, כדי שנוכל להתחיל.
יש דרכי לימוד רבות, ואני למדתי דרך אחת בשהותי שנה אחת במנזר זן.
היה לי מורה יפני נפלא.
הוא היה עדין ונפלא כל כך ומלא דברים יפים לשתף בהם את זולתו –
כל חייו היו שיתוף – כפי שהייתי רוצה שיהיו חיי.
אני מקווה שגם אתם תרצו כי כל חייכם יהיו שיתוף,
ולכן אני משתדל מאוד לשתף עם זולתי עוד ועוד מחיי,
וכך בכל פגישה אתכם יהיה לי עוד ועוד לחלוק אתכם.

אני זוכר אותו יום מסוים, כשטיילנו בגן של עצי חיזרן ענקיים.
אלה מכם שהיו ביפן יודעים כמה יפה גן כזה יכול להיות.
הלכנו לנו בגן ההוא, ואני הרביתי משום מה לדבר.
פיטפטתי מלוא הפה ופלטתי את כל הדברים המופלאים הידועים לי, את חוכמתי הרבה,
וממש השתדלתי להרשים את הגבר ההוא.
ניסיתי לומר לו: 'הנה, זה מה שאני יודע' – 
ואז פנה אלי לפתע פתאום אדם לא-תוקפני זה, וסטר לי על פי במו ידו !
מדברים על טכניקות הוראה טובות !

הסתכלתי בו, מחזיק את שפתי המדממת, ואמרתי:
'מדוע עשית זאת?' והוא, בכל הלהט – 
בסערת רגשות שלא ראיתי אי-פעם באיש הזה עד כה – אמר:
'אל תתהלך בתוך הראש שלי ברגליך המלוכלכות!'.

האמינו לי, לפני שבאתי לכאן הערב, רחצתי היטב את רגלי.
אין לי כל כוונה להתהלך בראשו של מישהו.
כל מה שאני רוצה שיקרה כאן הערב ביננו הוא שותפות עדינה מאוד.
קחו את המתאים לכם ממה שאני חולק אתכם, והתעלמו ממה שאינו מתאים.
אינני מאזן חשבונות, אינני מוכר דבר, אולם דברים רבים לי לחלוק אתכם,
ואני נרגש לנוכח האפשרות לשיתוף.
תקוותי היא שנוכל לחלוק דבר מה לפני שניפרד. "

**
ארוחת המסכנות של אמא

"אני זוכר כיצד הוא ישב אתנו וסיפר לנו שהשותף שלו ברח עם כל כספם,
ואין לו מושג מאין תבוא ארוחתנו הבאה.
לאמא היה הרגל מטורף מאין כמוהו – היא אהבה לצחוק, וזה נראה לה פשוט מצחיק.
הוא כעס עליה !
אולם היא צחקה עד שהדמעות התגלגלו על לחייה.
אתם יודעים מה היא עשתה?
היא יצאה מהבית, חזרה והכינה סעודת מלכים הראויה לשמחת טבילה או לחתונה:
מנות ראשונות, פסטה, צלי עגל, הכול !

אבי אמר, 'בשם אלוהים, מה זה?'
והיא השיבה: 'הוצאתי על זה את כל הכסף.'
הוא אמר: 'השתגעת?'
היא אמרה: ' מתי אנחנו זקוקים לשמחה? עכשיו, לא אחר כך. זה הזמן לעליזות. שתוק ואכול !'

מה אתם אומרים, מעניין, לא?
ישבנו כולנו.
הדבר קרה לפני שנים רבות – ואני יכול לומר לכם,
לעולם לא אשכח את הארוחה ההיא, ארוחת המסכנות של אמא.
אתם מבינים, נשארנו בחיים !
זה טירוף, לא?
נשארנו בחיים.
הביטו בי, אני כאן !
אבא חי עד גיל 86."

**
כאמור – כל הקטעים מתוך ספרו הנפלא של ליאו בוסקאליה "לחיות ולאהוב".
מומלץ בחום !

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר 

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לאהוב * לעשות * ללמוד

לאהוב * לעשות * ללמוד

לאהוב את המשפחה שלי.
לעשות את העבודה שלי.
ללמוד את השיעור שלי.

**
שאלות לבדיקה:
– מה "המשפחה שלי" ?
– מה "העבודה שלי" ?
– מה "השיעור שלי" ?
– למה בה' הידיעה?
– מה זה "שלי"?
– איפה אני?

**
"משפחה" – "עבודה" – "שיעור" – "ה' הידיעה" – "שלי" – "אני"

המצאות אנושיות המשפיעות על הדרך שבה אנו תופשים את העולם, על איך אנו מרגישים ועל מה אנו עושים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ז אלול – השקעות כדאיות במיוחד

השקעות כדאיות במיוחד:
מחווה קטנה של תשומת לב.
דקה וחצי של נוכחות.
כמה מילים.
פרגון נדיב.
הודעה אישית.
התעניינות כנה.
מייל קצר.
הכרת תודה.
מבט.
חיוך.
חיבוק.

**
מהלב.
אותנטי.
בלי לסמן "וי".
כי רוצים.
לא כי צריכים.
מיומנויות שניתן לפתח.
הרגלים קדושים משני חיים.

**
השקעות כדאיות במיוחד, שלושה צרכים אנושיים:
– שיראו אותנו.
– שיבינו אותנו.
– שיאהבו אותנו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ד' סיון – העבודה שלי

העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם.
להעריך ולכבד אותם.
לאהוב אותם.
לפעמים אני מצליח יותר.
לפעמים אני מצליח פחות.
אני מחזיק כוונה ומנסה.
אחד הכלים המרכזיים שמשמשים אותי הוא הקשבה.
אבל לא רק.

**
לפעמים משלמים לי כסף בכדי שאעשה את העבודה הזו.
משלמים לי כדי לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
בחשבונית המס שאוציא או בתלוש השכר שאקבל
לא תופיע השורה "לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב".
במקום זאת תופיע איזושהי כותרת, קלה יותר לעיכול.
משהו בסגנון "סדנת תקשורת", "פיתוח מנהלים" או "גיבוש צוות".
אבל האמת היא שהעבודה שלי אינה להנחות סדנה או לפתח מיומנויות.
כל אלו הם רק תירוצים וסיפורי כיסוי.
חלק מהאנשים שמתחילים לעבוד אתי מודעים לכך.
אחרים מגלים וחווים את זה תוך כדי תנועה.
אני כמעט בטוח שכל מי שבוחר לעבוד איתי
מבין את זה בצורה כזו או אחרת …
אולי לא תמיד ברמה מודעת.

**
העבודה שלי היא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
כשאני עובד בעבודה שלי זה בא לידי ביטוי בתצורות שונות.
כמה תצורות נפוצות לדוגמא הן יצירת בהירות, הדרכה, ייעוץ,
סיוע בקבלת החלטה או קידום תהליך.
אבל ישנן גם תצורות נוספות.
אולי קצת פחות טריוויאליות.
השבוע הודעתי למועמד שהתראיין למשרה שהוא לא יקבל את התפקיד.
זהו מסר שלא נעים לשמוע.
הוא ממש רצה את התפקיד וקיווה שההחלטה תהיה אחרת.
לדעתו ההחלטה שגויה.
אולי הוא אפילו מאמין שנעשה לו עוול.
גם כשאני מעביר מסר שכזה, אני משתדל לעשות את העבודה שלי.
אני מזכיר לעצמי שהעבודה שלי, גם במצב כזה,
היא לראות את האדם שאתי.
להבין אותו. להעריך ולכבד אותו. לאהוב אותו.
בזמן העברת המסר ולאורך התהליך.
לא תמיד אני מצליח.
לפעמים, כשאני מתבלבל, אני חושב שהעבודה שלי היא לבחור אנשים או לסנן אותם.
היא לא.

**
חלק מהאנשים שאותם אני מנסה לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב
הם אנשים שאני עובד איתם: לקוחות, עובדים, מנהלים, עמיתים.
אחרים הם חברות וחברים שלי.
לפעמים אני עושה את העבודה שלי עם אנשים שאני פוגש באקראי, ללא הכרות מוקדמת.
לעתים אפילו לרגע קצר או חד פעמי.
אנשים חשובים מאוד שאיתם אני מנסה לעשות את העבודה שלי הם בני משפחתי:
בת זוגי, ילדיי, הורי, אחי ובני משפחה נוספים.
באופן די מתסכל אני מוצא שפעמים רבות
הכי קשה לי לעשות את העבודה עם האנשים הכי חשובים לי.
ויש אדם נוסף, יחיד ומיוחד, שאותו אני משתדל לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב.
אני עצמי.
לפעמים אני מצליח יותר ולפעמים אני מצליח פחות.
אני חושב שאני משתפר בזה.

**
פעם האמנתי שהתפקיד שלי הוא מפקד, מהנדס, מנהל פרויקטים או מנהל.
פעם הייתי בטוח שהעבודה שלי היא להוביל שינוי, לפתור בעיות, להנהיג אנשים או לפתח אותם.
היום אני חושב אחרת.
היום אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לראות אנשים.
להבין אותם. להעריך ולכבד אותם. לאהוב אותם.
סביר מאוד להניח שאעשה את העבודה שלי תוך כדי פרויקט, סדנה או פתרון בעיה בניסיון להשיג מטרה משותפת.
תוך כדי התמודדות עם אתגר מקצועי, חברתי או עסקי כלשהו.
אבל הפרויקט, השינוי, המטרה והאתגר יהיו רק "תירוץ" לעשות את העבודה.
העבודה האמיתית שלי היא לראות. להבין. להעריך. לכבד. לאהוב.

**
לעבודה שלי יש תופעות לוואי.
תופעות הלוואי יכולות להיות שקט, בהירות, שמחה, ריפוי או קבלה.
ישנן גם תופעות לוואי אחרות כגון פחד, עצב, כאב ועייפות.
אלו הן רק כמה דוגמאות.
לפעמים הן מופיעות ולפעמים לא.
יכול להיות שכשנפגשנו אתמול באלון הגליל אצל לימור ותומר,
מיכל, חגי, אייל, ניצן, שרון, דפנה, לאה, תמר, עדית, גור, דלית או איתי
חוו חלק מתופעות הלוואי הללו.
אולי…

**
אני כמעט בטוח שכשאני באמת מצליח לראות מישהו,
להבין אותו, להעריך, לכבד ולאהוב אותו,
כשאני ממש ממש מצליח לעשות זאת,
באורח פלאי כלשהו,
ממש באותו רגע,
גם הוא מצליח לראות את עצמו.
להבין, להעריך, לכבד ולאהוב את עצמו.
או את עצמה.

**
הפוסט הזה לא הכי שגרתי. גם לא עבורי.
המילה "אני" מופיעה בו 29 פעמים.
המילה "שלי" 17.
תודה על ההקשבה שלכם.

אם בא לכם לכתוב לי משהו אשמח מאוד לקרוא…

**
ביום חמישי ה 23/6, בעוד כשבועיים,
אקיים סדנת תקשורת מקרבת נוספת ממוקדת ניהול, מנהיגות והובלה
בעולמות העבודה, העסקים, העמותות והארגונים.
הסדנה תתקיים בשעה 19:00 בקיבוץ גת.
הפעם נזכה להתארח אצל גתית ותומר.
כרגיל נתחיל בארוחת ערב טעימה
ומשם נמשיך לסדנה, לדוגמאות ולתרגולים.

לחובבי וחובבות היורו שביניכם
(לא המטבע… אליפות אירופה בכדורגל…)
התאריך הזה "מתלבש יפה"
במרווח שבין שלב הבתים לשלב שמינית הגמר.

נותרו מספר מקומות – כל הפרטים ורישום לסדנה בקישור הבא.

בין היתר תמצאו שם הנחה לזוג נרשמים.

שבת של שלום, חג שבועות שמח,
חיים מלאים, יום יום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ב' ניסן – עבודה של בני אדם

רגע לפני שאני נכנס לחדר
אני מתכוונן …
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

**
רגע אחרי שאני נכנס לחדר
אני משתדל…
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

לפעמים זה אפילו מצליח לי.

**
בכרטיס הביקור הרשמי (שאין לי) כתוב:
"יועץ", או "מנחה", או "מנהל", או "מומחה" או משהו כזה.
כדי שיהיה פחות מביך, פחות מבהיל ויותר קל לעיכול.

**
בחוזה שנחתום,
לפני שנתחיל לעבוד ביחד,
נגדיר מטרה חשובה להתמקד בה,
קונפליקט שנרצה לפתור,
או תהליך שנוכל לשפר.

**
זה יהיה התירוץ שלנו
לעשות ביחד את מה שבאמת חשוב:
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

עבודה של בני אדם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter