תגית: חשיבה

שונות בדרכי התמודדות עם המצב

שונות בדרכי התמודדות עם המצב

בהשראת מאמר של אסתר פרל שקראתי אתמול:

אנשים שונים מתמודדים בצורה שונה עם מה שקורה.
דרך התמודדות שעוזרת לנו, עלולה לאיים או להכביד על בני ובנות הזוג שלנו, ילדינו, אנשים שעובדים איתנו.
במצבי לחץ, יש לנו נטייה לחזור לדפוסים המורגלים ולאוטומטים שלנו ולאבד חלק מהגמישות שפיתחנו עם השנים.

לעיתים, מתוך כוונות טובות ומודעות נמוכה, נרצה "להלביש" את דרכי ההתמודדות שלנו על אנשים סביבנו.
אנו מבינים את דרכי ההתמודדות שלנו וכיצד הן מסייעות לנו.
אנו שיפוטיים כלפי דרכי ההתמודדות של אחרים השונות מאיתנו.

**
מספר דוגמאות:

– לחלק מאיתנו יש צורך ביותר זמן לבד בתקופה הנוכחית בעוד שאחרים צריכים יותר זמן ביחד.
– חלק מאיתנו עסוקים מאוד במה עובר על אחרים בימים אלו בעוד שאחרים עסוקים מאוד במה עובר על עצמם כרגע (תשומת לב חיצונית אל מול תשומת לב פנימית).
– חלק מאיתנו מרגישים צורך להתנתק מחדשות ועדכונים בעוד שאחרים כמהים לעוד ועוד מידע.
– חלק מאיתנו מתמודדים בצורה מיטבית בעזרת בניית שגרות חדשות והקפדה עליהן בעוד שעבור אחרים שגרות הן בעלות ערך נמוך שבעיקר מכבידות ומעמיסות.
– לחלק מאתנו היערכות מראש לקראת תרחישים שונים (שאולי יקרו ואולי לא..) מייצרת תחושת אחריות וביטחון התורמים לשקט פנימי, בעוד שאחרים נלחצים מכך או רואים בזה סימן להיסטריה.
– חלק מאיתנו מעדיפים להיות בתנועה ובעשייה שמרגיעה אותם ומספקת תחושת שליטה מסוימת בעוד שאחרים מעדיפים להוריד הילוך, להתבונן ופשוט להיות. (מוכווני העשייה נוטים לראות בהורדת הילוך חוסר אונים ונרפות, בעוד שמוכווני ההוויה נוטים לראות בעשייה מתמדת תזזיתיות וקושי בהתמודדות).
– עבור חלק מאיתנו מתגברת בתקופות כאלו אנרגיה לוגית-לינארית-אנליטית בעוד שאצל אחרים אנרגיה אסוציאטיבית-רגשית-תחושתית.
– חלק מאיתנו מעדיפים חשיבה חיובית ואופטימית המסייעת להם לתחזק את עצמם ולשמור על רמת אנרגיה מסוימת, בעוד שאחרים מעדיפים חשיבה זהירה ממוקדת מניעת-סיכון המסייעת להם לשמור על עצמם ועל היקרים להם ולהנמיך ציפיות לא ריאליות העלולות להביא לאכזבות.

**
מספר המלצות:

התבוננות סקרנית לא-שיפוטית בדרך ההתמודדות שלי: איך אני מתמודד/ת? מה זה משרת אצלי?
התבוננות סקרנית לא-שיפוטית על דרך ההתמודדות של האדם שאיתי/מולי: איך הוא מתמודד? מה זה משרת אצלו? איך דרך התמודדות שלו משפיעה עלי ומה היא מעוררת בי?
שיתוף הדדי (דיאלוג מוכוון למידה והבנה) על דרכי ההתמודדות השונות שלנו (עם בן/בת הזוג, הילדים, שותפים לעבודה).
מהתבוננות עצמית לפעולה: מה מדרך ההתמודדות שלי אני רוצה להשאיר לעצמי ומה אני רוצה לשנות?
מהתבוננות באחר לפעולה: האם יש משהו שאני יכול/ה לעשות שיסייע לאדם שאיתי בהתמודדות שלו?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חשיבת טווח ארוך

כשאת חושבת על כך
שאת מפתחת את הקריירה הזו
לשלושים השנים הקרובות,
איך זה משנה את ההחלטות שלך?

**
אם היית מתכנן
לבנות את העסק הזה
לחמישים השנים הקרובות,
מה היית עושה אחרת?

**
כשאת יודעת
שאת יוצרת את השם שלך
ושזה לכל החיים,
איך תפעלי?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להעביר הילוך

בהילוך של עצירה – עוצרים, מקשיבים, מתבוננים, לוקחים את הזמן, נחים, נושמים, שמים לב.

בהילוך של חשיבה – חושבים, מנתחים, בוחנים, בודקים אפשרויות, לומדים, מתכננים, מתלבטים, מתחבטים.

בהילוך של עשייה – עושים, פועלים, מפשילים שרוולים, מנסים, מתקדמים, מייצרים, חותרים לתוצאות.

**
באיזה הילוך אתה עכשיו?
איזה הילוך מתאים למצב הנוכחי?
האם הגיע הזמן להעביר הילוך?
עד כמה את מיומנת בהעברת הילוך?

חיים מלאים. עכשיו.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ח אלול – בפעם הבאה שנפגוש אנשים חדשים

"מעולם לא הייתי חסיד גדול של תורות אוטופיות השואפות לעולם נטול עבודה.
הצורך לעבוד, ברמה זו או אחרת, תמיד יוותר חלק מחיי האדם.
מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה לשנות את היחס שלנו לעבודה, ולהשיב אותה למקומה הטבעי –
משלח יד התומך בקיום החיים, ולא תכלית עליונה המגיעה על חשבון החיים.

בדרך כלל כשאנחנו פוגשים אנשים חדשים השאלה הראשונה שלנו היא:
"אז מה אתם עושים בחיים?",
כאשר הצפי הוא לתשובה בת מילה או שתיים –
מלצר, כבאי, עורך דין – או בקיצור, שם המקצוע בו הם אוחזים.
ממנו אנו כבר מסיקים שורה של הנחות אודות מהותם, טבעם וערכם החברתי.

דרך טובה לאתחל את היחס שלנו לעבודה כרוכה בשינוי פעוט בדרכי החשיבה –
בפעם הבאה שנפגוש אנשים חדשים לא נשאל אותם מה הם עושים/עובדים בחיים,
אלא איזה צבע הם הכי אוהבים,
מהם חמשת הספרים הכי טובים שקראו בחיים,
איזה סרט גרם להם לבכות או מה דעתם על הבחירות.

כל אחת מהשאלות האלה תשיב את העבודה למקומה הראוי
ותעמיד מולנו אדם ולא אובייקט,
סיפור ולא כרטיס ביקור,
וההיכרות עצמה תהפוך לתהליך מעניין, אמיתי ופורה, ולא להערכת שווי שוק.

משם, נוכל לאט להתקדם."

**
חלק מפוסט שנכתב על ידי עמית נויפלד ב- Slow – הבלוג המומלץ ומעורר המחשבה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter