תגית: זיכרון

היום, שמונה שנים…

היום, שמונה שנים…

הבוקר, י"ב אדר,
שמונה שנים.

נזכר,
מודה,
מתגעגע.

**

"ארבעה שיעורים אישיים על אומץ" שכתבתי לפני חמש שנים.

"איש אחד" שכתבתי לפני שנתיים.

"נכנסים לפברואר" לפני שנה.

**
לזכרו.
חג פורים שמח.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לזכור

תחושת המשמעות ואי-המשמעות זמנית ומתעתעת.

יום קצת פחות טוב, והספקות עולים.
יום קצת יותר טוב, ואנחנו "עפים".

**
"זיכרון ושכחת האמת מתחלפים בך, חבר ביניהם.
כאשר אתה שוכח, זכור כי זכרת.
כאשר אתה זוכר, זכור כי תשכח."

~ רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן

**
כל רגע הוא הזדמנות להרבות טוב.
כל מפגש הוא הזדמנות לשרת, לגעת, לאהוב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחשבות חיות על מסע משותף

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עדיין זוכר

אני עדיין זוכר
את הריצה שרצתי אז ביער
לפני שלושים ואחת שנים
לא רחוק מהמקום שבו אני נמצא כרגע:

את הדופק הגבוה,
את ההפתעה הגדולה כשהגעתי לפניו,
את ההבנה שאני מסוגל,
שאני לא פחות ממנו,
שאני יותר ממה שהאמנתי שאני.

וגם אותך,
עומד על המרפסת,
צופה על השביל,
מחייך בגאווה,
כשהופעתי בין העצים.

**
דווקא הזיכרון הזה.
לא האטרקציות.
לא הנופים.
לא המסעדות.
לא הקניות.

**
מעניין מה אתם תזכרו
בעוד שלושים ואחת שנים
מהמסע הזה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

11 הרהורי מסע

בחירה

פוסטים מסוימים שאני כותב 
זוכים ליותר צפיות, מעוררים יותר תגובות
ומובילים ליותר סדנאות מפוסטים אחרים.
כנראה שהפוסט הנוכחי אינו אחד מהם.

**
זמן

חוסר זמן ועודף זמן אינם שני דברים שונים.
לא למצוא זמן למשהו שחשוב
ולחכות שהזמן המזדחל יעבור כבר 
הם שני קצוות של אותה תפישה.
תפישת הזמן כמשאב (חסר או עודף)
שאמור לסייע לנו להגיע למקום אחר 
מהמקום שאנו נמצאים בו כרגע.

**
למידה

פיתה שהונחה על השולחן תמוחזר ולא תוחזר.
פיתה שלמה – מחזור לבני אדם.
פיתה שננגסה – מחזור לבעלי חיים.
חומוס אליהו.
יקנעם.

**
לזכור

הרכב היחיד בחניית האנדרטה של אסון המסוקים
היה זה שהגענו אתו.
וגם הוא לכמה דקות בלבד …
אולי כשהשמש יוקדת פחות
קל יותר לזכור.

**
שקט

מסע אחד.
עץ אחד. מעיין אחד. 
חבל אחד. שקית אחת.
אוהל אחד. 
בן אחד. אבא אחד.
כמה שקיעות. כמה זריחות. 
כמה חדרי בריחה.
שמש. צל. מים. רוח.
קשר. הצלה. 
מתחת לבאר, מאחורי העץ, לתוך הבאר. 
על העץ, ליד העץ, מתחת לעץ.
עם העץ…
לבד.
ביחד.

**
השבוע

נסעת לפולין וחזרת מפולין.
נסעתן לתל-אביב וחזרתן מתל-אביב.
נסענו לצפון וחזרנו מהצפון.
יום חמישי בבוקר, כולנו ביחד.
הכרת תודה.
לא תמיד כל מי שנוסע חוזר.
נדב יודע…

**
שאלה

ניסה ולא הצליח.
ניסה שוב ולא הצליח.
ניסה שוב והתייאש. 
זז הצידה בכעס.
גם אני זזתי.
התרחקתי.
אחרי ש"התקרר" שאלתי אותו את השאלה.
קיבלתי תשובה ברורה.
למדתי משהו.
התקרבתי.

**
אפשר

גם בתקופה הזו,
בימים הכי חמים של השנה,
אפשר לשהות ימים שלמים בשטח.
צל עצים, מי נחל ורוח גלילית
עושים את העבודה.

**
מסעות

לפני שיצאנו כתבתי:

"יציאה למסע
עם כוונה.
בלי וודאות.
עם כוון כללי.
בלי תכנון מפורט.
עם יותר הקשבה
ופחות ידיעה.
מעניין לאן נגיע.
מעניין את מי ואת מה נפגוש."

המסע הקודם והמסע הנוכחי 
היו שניהם לאותו אזור.
באותה תקופת שנה.
לאותו מספר של ימים. 
באותו רכב. עם אותו ציוד.
מסע של אותם אנשים. 
הוא ואני.

שני מסעות שונים לגמרי.

**
חופש

הפעם הרשיתי לעצמי
לצאת לחופש
גם מהכתיבה היומית.

**
גבול

כאן לא ייכתב
משהו שנוכח
כבר זמן מה.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עיצוב זיכרון

כשמשהו מתרחש, אפשר להתבונן בו, להיות אתו או לתעד אותו.
מתבוננים והווים בעזרת נוכחות.
מתעדים בעזרת מצלמה או עט.

אפשר להתבונן או לתעד.
להיות או לתעד.
אי אפשר גם וגם.

**
החלק שרוצה לתעד הוא חלק תלותי.
הוא פוחד שמשהו יישכח או ימות.
הוא רוצה להשאיר אותו חי.

**
תיעוד הוא בחירה סלקטיבית במשהו בדרך מסוימת
ואי -בחירה במשהו אחר או בדרך אחרת.
לתיעוד יש זווית ופרשנות.
בתיעוד יש אמירה.

תיעוד יוצר זיכרון ומעצב אותו.

**
איפה את/ה כרגע… ?
בעסקי עיצוב זיכרונות או בעסקי נוכחות…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לרגע שכחתי…

לרגע שכחתי מי אני.
לרגע שכחתי מה אני שווה.
שאני שווה.

**
לרגע הקשבתי לקולות,
בתוכי ומחוצה לי,
והאמנתי שאני לא.
לא מספיק…
לא כמו שצריך.
לא בסדר.

**
כיף להיזכר.

**
"הרגע" יכול להימשך שתי דקות,
יומיים, שבועיים, חודשיים או שנתיים.

לפעמים הוא נמשך נצח.
או לפחות חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ' אב – הֶמְשֵׁךְ

אוגוסט 1980.
נוסע עם הוריו לבריכה בבית אורן.
מובלעת כחולה בתוך דשא ירוק,
מוקף בחורש אורנים על ראש הר כרמל.
אושר של ילד שאוטוטו עולה ל-ג'
על יום יוצא דופן שבחר להיחקק בזיכרון.

**
אוגוסט 2016.
נוסע עם בנו לטיול מתגלגל.
מובל על ידי סימני הדרך
של תת המודע, של הזיכרון או של האקראיות.
לאותה מובלעת כחולה בתוך דשא ירוק
מוקף בחורש אורנים על ראש אותו הר.

**
בדיוק שלושה תריסרי שנים אחרי,
אושר עם ילד שאוטוטו עולה ל-ג'
על שיא נגיעה בקרקעית בעומק מטר תשעים
ועל יום יוצא דופן שכל כך לא מובן מאליו.

**
"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה
אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ,
וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת
פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."

– מתוך "אהבה ממבט ראשון", ויסלבה שימבורסקה

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter