תגית: אסרטיביות

ניהול עצמי לפני ניהול אחרים

לפני שמתחילים לרוץ חשוב ללמוד ללכת.
לפני שלומדים חילוק חשוב ללמוד חיבור.
לפני שמנהלים אחרים חשוב ללמוד לנהל את עצמנו.

למעשה,
לא באמת ניתן לרוץ אם לא למדנו ללכת.
לא באמת ניתן לבצע פעולות מתקדמות במתמטיקה אם לא למדנו את הבסיס.
לא באמת ניתן לנהל אחרים אם איננו מנהלים את עצמנו.

ביום ראשון השבוע התחלתי להנחות קורס ניהולי נוסף.
מפגש ראשון מתוך שמונה, לכחמישה עשר מנהלות ומנהלים בחברה מסוימת.
כמו תמיד, גם הפעם, המפגש הראשון הוקדש לניהול עצמי.
ניהול עצמי מעסיק אותי כבר עשרות שנים (שלושים לפחות).
זהו תחום שאיני מפסיק ללמוד ונושא שאני מקפיד לתרגל שוב ושוב.
ככל שעובר הזמן אני מכיר בחשיבותו יותר ויותר.

בשלב מסוים במפגש,
אמרתי למשתתפים שייתכן שהנקודה הבאה שאציג תרגיז אותם.
שבסבירות גבוהה לא כולם יסכימו איתי.
שחלקם אולי אפילו יתנגדו נחרצות.

כשקיבלתי את תשומת ליבם הסקרנית
טענתי שבכל מצב, בעבודה, בבית ובכל מקום,
יש לנו תמיד "100% בחירה".

שבכל רגע נתון הבחירה היא שלנו.
תמיד.
שאין שום דבר שאנו חייבים, נאלצים או מוכרחים לעשות.
אף פעם.

כצפוי, האמירה הזו והדיון שהתפתח חיממו את החדר.
רמת האנרגיה והאינטנסיביות קפצה במהירות.
אחרי כעשרים דקות של ויכוחים, טענות ודוגמאות,
המשכנו הלאה.
לנושא הבא.
בלי הסכמה מלאה או גורפת.
עם חומר למחשבה ועם סימני שאלה.

ביקשתי מהם שימשיכו לחשוב על זה ולבחון את זה.
שיתבוננו בעצמם במהלך השבוע.

עוד באותו לילה כתבתי פוסט העמקה בנושא.
ניתן לקרוא אותו בקישור הבא.

המעבר מגישה "קורבנית" שלפיה אנו צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
ומגישה "תוקפנית" שלפיה אנשים אחרים צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
לגישה "אסרטיבית" שלפיה יש לנו ולאחרים בחירה מלאה ואחריות מלאה
היא לא פחות ממשנת חיים בעיני. בדומה לגלולה האדומה של מורפיוס במטריקס.
תודה גדולה לד"ר מרשאל רוזנברג ולתקשורת המקרבת שבזכותם נחשפתי לדרך המחשבה הזו ולרעיון המעצים הזה.

הזמנה לסיום:

אם אתם מחפשים קורס ניהולי משמעותי למנהלים בארגון שלכם, צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר. סדרת מפגשים שכזו יכולה לשנות חיים ולהשפיע עמוקות על האנשים ועל הארגון.
(אל דאגה: הציניות שתמיד נמצאת בהתחלה תקבל את המקום שלה. וגם את הטיפול שלה).

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ד סיון – בעיית האסרטיביות שלך

לפני שנפגשנו ידעתי מה הבעיה שלך.
הבעיה שלך היא שאתה לא אסרטיבי מספיק.
אתה צריך ליזום יותר.
במקום לחכות לאנשים, אתה צריך לפנות אליהם ולמשוך אותם.
היה לי ברור שאם רק תעשה את זה כל המצב שלך ישתפר.
וחלק גדול מהבעיות שלך ייפתר.
אם רק תהיה יותר אסרטיבי.
כמו שמישהו במעמדך / תפקידך / גילך צריך להיות.
כי אתה לא. לא מספיק.
והגיע הזמן שתקח את עצמך בידיים ותשתנה כבר.

**
אחרי שנפגשנו הרבה השתנה.
אצלי.

**
כשהקשבתי לך ולנקודת המבט שלך,
פתאום ראיתי אותך שונה.
עכשיו אני מבין שהעניין המרכזי פה עבורך,
הוא משהו אחר בכלל…
אתה עדיין לא אסרטיבי במידה שאני חושב שיכולה לשרת אותך,
אבל הנקודה הזו היא די שולית כרגע.
אולי אפילו זניחה.

**
לפני המפגש "ידעתי" שהבעיה שלך היא אסרטיביות.
תוך כדי המפגש גיליתי שאין "בעיה".
יש עניין. או צורך. או אתגר.
וזה לא אסרטיביות.
זה משהו אחר.
וזה לא שלך.
זה שלנו.

**
תודה שנתת בי אמון
ושהסכמת לשתף אותי בפתיחות שכזו
למרות ששפטתי אותך בנחרצות כל-כך הרבה זמן.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter