תגית: אותנטיות

טוב-לב

בשנים האחרונות אני לומד להעריך יותר ויותר טוב-לב.
בעבר הערכתי חוכמה, מנהיגות ותכונות נוספות יותר משהערכתי טוב-לב.
טוב-לב מטפס לו בהתמדה במעלה הסולם אצלי.
טוב-לב פשוט כזה.
אותנטי.
נדיב.

חבר שפגשתי בסוף השבוע שיקף לי את זה.
מראה חזקה וצלולה.
בשקט בשקט, הוא נמצא שם. קשוב. נוכח.
בשעתיים שהיינו ביחד ראיתי אותו בפעולה.
לפחות פעמיים.
פעם עם ההוא, בעזרה לוגיסטית זעירה, בלי מילים.
ופעם עם ההיא, במחווה שאני בספק אם עוד מישהו הבחין בה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הגדרה אחרת לעושר

היום ב 12:45, דקות לפני סיום הסדנה, בזמן שהמשתתפים קינחו בתרגיל הכרת-תודה מסכם בזוגות, בדקתי עם רועי המנחה-השותף שלי מה שלומו.

**
בדיקת "מה שלומך…?" מתעניינת וסקרנית היא מתנה יקרה ומיוחדת.
עפ"י מרטין בובר, המתנה הכי יקרה שאנו יכולים להעניק למישהו, היא הנוכחות שלנו.

שני תנאים חשובים צריכים להתקיים בכדי לשאול "מה שלומך…?" מהלב:
א. שיהיה באמת אכפת לנו (כוונה אותנטית).
ב. שנהיה פנויים להקשיב לתשובה (פניות של זמן ופניות רגשית-מחשבתית).

**
כשהאדם שאותו אנו שואלים בוחר לשתף אותנו, זו הופכת להיות מתנה יקרה ומיוחדת גם עבורנו.
הוא פותח בפנינו את עולמו ומאפשר לנו להתחבר אליו ולהיות שם אתו.
תשובה פתוחה, כנה ואותנטית לשאלת "מה שלומך?" יכולה ליצור חיבור עמוק ומהיר בין אנשים.

לקבל תשובה מהלב לשאלת "מה שלומך?" זו מתנה יקרה במיוחד,
כיון שלא ניתן לאלץ אנשים לפתוח את ליבם בפנינו.
כשהם בוחרים לעשות זאת, זה אומר משהו עליהם ועל הקשר שלנו.

**
במצבים מסוימים אבחר לא להשיב בכנות ובאותנטיות לשאלת "מה שלומך..?":

– כשלא אאמין שהשואל באמת מתעניין ואכפתי.
– כשאחשוב שהשואל לא באמת פנוי להקשיב לי כרגע.
– כשלא אסמוך על השואל שהוא מסוגל להקשיב לי מבלי להיבהל, להילחץ או "לשפוך" עלי את התגובה שלו.
– כשלא אהיה פנוי לכך בעצמי.
– … או מכל סיבה אחרת…

כשאני בוחר להימנע מתשובה פתוחה, או עונה בקצרה ל"פרוטוקול",
זה יכול להיות קשור למחשבה/תחושה שיש לי על או כלפי השואל
וזה יכול להיות קשור למקום המסוים שאני נמצא בו כרגע (בלי קשר לשואל).

**
בדומה למתנות אחרות, גם שאלת "מה שלומך…?", 
מרגע שהענקנו אותה למישהו,
היא שלו והוא רשאי לעשות בה כרצונו:
לשתף אותנו או לא.
להגיב בצורה מסוימת או בצורה אחרת.

"מתנה היא דבר שאדם רוצה ואתה מעניק לו זאת.
אין זו מתנה אם אתה מעניק את מה שאתה רוצה שיהיה לו.
האדם המעניק את המתנה אינו קשור אליה, והוא מעניק אותה ללא תנאי.
לאדם המקבל את המתנה יש זכות לעשות בה ככל העולה על רוחו: להשתמש בה, להרוס אותה, לתת אותה לאחר וכן הלאה.
היא שלו ללא תנאי, והנותן אינו מצפה לדבר בתמורה.
אם הנתינה אינה עומדת בהגדרות הללו,
היא אינה מתנה, אלא משהו אחר."

– מתוך "מסר האנשים האמיתיים" / מרלו מורגאן

"מה שלומך…?" אמורה לשרת בראש ובראשונה את האדם שאליו אנו מייעדים את המתנה ולא אותנו.
סיפוק הסקרנות שלנו והצורך שלנו בידיעה ובהבנה הינם בעדיפות משנית ויכולים לחכות.

**
מסת' גודין למדתי על ההבדל שבין טרנזאקציה לבין אינטראקציה:

טרנזאקציה (Transaction) היא פעולה שמהותה תפעולית או כלכלית ומטרתה להביא לכך שמשהו יקרה, יושלם, יועבר וכו'.

אינטראקציה (Interaction) היא פעולה שמהותה אנושית ומטרתה להביא למפגש, חיבור או תנועה בין אנשים.

כשאנחנו שואלים מישהו לשלומו, מתוך כוונה לעשות עם זה משהו אנחנו מוכווני טרנזאקציה.
כשאנו שואלים מישהו לשלומו, מתוך סקרנות וכבוד לתגובתו (באשר היא), אנחנו מוכווני אינטראקציה.

**
בשבועות האחרונים אני נהנה להקשיב לצ'ארלס אייזנשטיין וללמוד ממנו.

הספר הנוכחי שאני מקשיב לו נוגע בהיבטים שונים של כסף: 
היסטוריה, התפתחות, גורמים משפיעים, תרבות, מבנים כלכליים ועוד.

אייזנשטיין טוען שכסף, בדומה לדברים אחרים, 
הוא במידה רבה סיפור שאנו מאמינים בו ושיש לנו הסכמות לגביו.
(זה מזכיר את ספרו של יובל נוח הררי…)

תפיסת העושר (הכלכלי) המקובלת בעולם היא שמי שיש לו יותר הוא עשיר יותר.
זוהי תפיסה המבוססת על תודעת חסר ועל צבירה.
צריך לצבור עוד ועוד כיון שמה שיש לנו אינו מספיק, או עלול לא להספיק.

תפיסה נוספת, המוכרת ביהדות הינה "איזהו עשיר? השמח בחלקו."
תפיסה המבוססת על קבלה ועל הסתפקות במה שיש.

צ'ארלס מציע תפיסה חלופית לעושר (כלכלי):
מי שעשיר יותר אינו מי שיש לו יותר אלא מי שנותן ומקבל יותר.
זוהי תפיסה המבוססת על תודעת שפע ועל זרימה.

מדיפאק צ'ופרה למדתי בהקשר הזה שהדרך שבה התאים שלנו פועלים מבוססת על זרימה:
כל תא מקבל כמות מסוימת של חמצן, לא פחות מכך ולא יותר מכך, המספיקה למספר שניות,
עושה בה שימוש ומשחרר אותה בידיעה שכמות חדשה נדרשת תגיע בקרוב.

"מה שלומך…?" היא דוגמא לאינטראקציה המייצרת זרימה בין אנשים.

יכול להיות שאדם "עשיר חברתית" הוא כזה הנהנה מזרימה שופעת של קבלה ונתינה אנושית המתאימה לצרכיו.

**
ג'יין גודל טוענת שאנחנו לא יכולים להסתובב בעולם בלי לשנות אותו.
איננו יכולים לעבור אפילו יום אחד בחיים בלי להשפיע על אנשים שאנחנו פוגשים.
ביום נתון אנחנו פוגשים עשרות אנשים: בבית, בעבודה, ברחוב, בסופרמרקט, בכביש.
בכל אינטראקציה אנחנו משפיעים ומושפעים.
אין מפגש נייטרלי. 
פנים אל פנים או וירטאולי.
זרם אינסופי של קבלה ונתינה, של אנרגיה, של התהוות והשתנות.
חשוב להכיר בכך ולהיות מודעים לשינוי האינסופי שאנו מייצרים.
חשוב לבחור איך אנחנו רוצים להשפיע על אנשים ועל העולם.

“You cannot get through a single day without having an impact on the world around you. 
What you do makes a difference, and you have to decide what kind of difference you want to make.”

― Jane Goodall

**
לשמחתי, רועי המנחה-השותף שלי הוא גם בני.

היום זכינו להעביר את הסדנה המשותפת הראשונה שלנו, בנוכחות תשעה זוגות של הורים וילדים בגילאי 7-12.

יש בי הכרת תודה עצומה על הזכות וההזדמנות לעשות את זה ביחד עם רועי: לתכנן, ליצור, להתבחבש, ליזום, להנחות, ללמוד, ליהנות, להתמודד, לחגוג.

יש בי הכרת תודה לתשעת הזוגות שהגיעו היום ותרמו למפגש הייחודי ויוצא הדופן הזה. חלקם בילו מספר שעות על הכביש בנסיעה הלוך וחזור.

יש בי הכרת תודה על כך ששליש מהמשתתפים בסדנה היום הם אנשים (או בני/בנות זוג של…) שאני זוכה לעבוד איתם ביום-יום, בסביבה עסקית תחרותית, כשאיני מעביר סדנאות.

יש בי הכרת תודה לאשתי ולבנותיי שהסכימו לפתוח את סלון ביתנו, סייעו בהכנות ופינו את המרחב לטובת האירוע הזה.

יש בי שמחה והכרת תודה על המרחב שיצרנו בסדנה היום (ובשבועות ההכנה שקדמו להיום):
מרחב שעורר זרימה אינטראקטיבית של קבלה ונתינה בין אנשים, שרק את חלקה ניתן להבין או לכמת.

**
כששאלו אותי לגבי מועדים של סדנאות עתידיות דומות, השבתי "נסיים עם זאת ונראה".

דקות לפני תום הסדנה, רועי שיתף אותי (בתגובה לשאלת ה"מה שלומך?") שלצד שמחה, גאווה, הכרת תודה ורגשות נעימים נוספים, הוא חש הצפה.

למען האמת, גם אני…

זמן טוב לקחת את הזמן, להוריד הילוך, לרדת מתפקיד, לחגוג, לנוח…

ומה לגבי סדנאות עתידיות?
אין לי מושג… 
נראה בהמשך…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אותנטיות

אותנטיות:
להגיד כל מה שעולה לך.
להתנהל תמיד לפי הרגש שלך.
לעשות רק מה שבא לך.
לא לעשות אם לא מתחשק לך.

**
למילים ולמעשים שלנו יש השפעה.
אנחנו אחראים מלאים לתגובות שלנו.

**
אותנטיות היא לפעמים לא יותר מרק תירוץ
לאי-לקיחת אחריות, לבריחה מהתמודדות,
לפגיעה באחרים, לקושי בדחיית סיפוקים.

**
"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו."
ויקטור פרנקל, רופא ופסיכיאטר, מייסד הלוגותרפיה, מחבר "האדם מחפש משמעות"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

משוב קריטי

סבב של משוב קריטי.
שלוש שאלות חשובות.
שלוש תשובות קצרות.
פחות מעשר דקות ל"בדיקת דופק".

**
שלוש שאלות חשובות:
– איך את/ה מרגיש/ה כרגע?
– צורך אחד או שניים שמתמלאים עבורך כרגע?
– צורך אחד או שניים שלא מתמלאים עבורך כרגע?

**
כש – 40% מאנשי הצוות
מצביעים על צורך בכנות ובאותנטיות שלא מתמלא כרגע,
זהו משוב קריטי שכדאי להתייחס אליו.
משוב משמעותי ואמיץ.
משוב כן ואותנטי…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שיחה משמעותית

מה שלומך…?
איך היה לך המפגש הזה?
איך היתה לך השנה הזו?
איך אתה רואה את הסיטואציה הזו?
מה את חושבת על הפרויקט הזה?
האם מתאים לך לשתף מה עובר עלייך כרגע?
מה הכי מעסיק אותך מכל מה שנגענו בו?
מה הנקודות המרכזיות לדעתך בסיפור הזה?

אלו הן מספר דוגמאות ל"בקשות דיאלוגיות".
שאלות שמטרתן לייצר קשר ולפתח שיחה.

**
ארגונים ומנהלים מחפשים לפתח את יכולתם ואת המיומנות שלהם
לקיים שיחות משמעותיות עם עובדים.
זה לא "מדע טילים".
אין סודות ונוסחאות שטרם נחשפו.

**
ארבעה כללים בסיסייים לשיחה משמעותית:

1. שיהיה אכפת לך באמת.
בלי העמדת פנים או משחק בכאילו.
"גלאי הבולשיט" של בני אדם רגישים.

2. יותר להקשיב, פחות לדבר.
פחות לכוון, להטיף, להסביר, להצדיק, לשכנע או לחנך.
להקשיב. בסקרנות. באמפטיה. לנסות להבין.

3. לכבד את האדם שמולך ואת הרצון שלו.
את החשק או את אי החשק שלו לדיאלוג כרגע.
אמון ומערכת יחסים נבנים לאורך זמן. אין קיצורי דרך.

4. זמן.
יש דברים שלא ניתן לעשות בשתי דקות.
לפעמים גם לא בחמש או בעשר.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ז אלול – השקעות כדאיות במיוחד

השקעות כדאיות במיוחד:
מחווה קטנה של תשומת לב.
דקה וחצי של נוכחות.
כמה מילים.
פרגון נדיב.
הודעה אישית.
התעניינות כנה.
מייל קצר.
הכרת תודה.
מבט.
חיוך.
חיבוק.

**
מהלב.
אותנטי.
בלי לסמן "וי".
כי רוצים.
לא כי צריכים.
מיומנויות שניתן לפתח.
הרגלים קדושים משני חיים.

**
השקעות כדאיות במיוחד, שלושה צרכים אנושיים:
– שיראו אותנו.
– שיבינו אותנו.
– שיאהבו אותנו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ח אדר ב' – להוריד את השריון

כשאני מוריד את השריון שלי,
נפתח וחושף את עצמי בפניך,
אני מקווה שלא תיבהל,
שלא תשפטי אותי,
שתחכה עם העצות שלך עד שאבקש
ושלא תנסי לפתור לי את כל הבעיות.

**
אל תדאג.
אני יכול לדאוג לעצמי.
איני מצפה שתסחוב את זה במקומי.

את יכולה להירגע.
זה עניין שלי.
אני בסה"כ משתף אותך ומקווה שתהיי נוכחת ותקשיבי לי…..

**
לא פשוט לי להוריד את השריון לידך ולשתף אותך.
הרבה יותר קל להישאר עם השריון עלי ולהעמיד פנים.
לשחק את המשחק שכולם משחקים.

**
אני רוצה להוריד את השריון בנוכחותך כי בא לי שתראי אותי. כמו שאני.
אני מקווה שתורידי גם את את השריון שלך לידי. כדי שאני אראה אותך.
נעצור לכמה דקות,
ניגע לרגע בחגיגות, בפחדים, בבלבול, בחוסר האונים, בכאבים ובשמחות,
ננשום…
ונמשיך הלאה…
עם השריון עלינו.

אחרי הכול, לא בכל מקום אני מרשה לעצמי להוריד אותו.
מעטים האנשים שארגיש נוח לעשות את זה בנוכחותם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ל' כסלו – חוקי הנחמדות

רבים מאיתנו "אולפו" לאורך השנים להיות נחמדים.

בכדי להיות נחמד יש למלא בסך הכול שני כללים:
1. לומר ולעשות אך רק דברים שמרצים אחרים.
2. אם אתם עומדים לומר/לעשות משהו שעלול לגרום לאחרים לא להיות מרוצים, חזרו לכלל #1.

בכדי לעמוד בכללי הנחמדות כל הזמן עליכם לפתח יכולת גבוהה בלא להיות אותנטיים.
אבל, כשאתם לא אותנטיים, אתם לא הכי נחמדים.

בלתי אפשרי אם כן לנצח במשחק ה"נחמדות" כשמשחקים לפי הכללים הללו.
הדרך היחידה לצאת מהלולאה חסרת הסיכוי הזו, היא לבחור להפסיק את המשחק.

הפוסט נכתב (ובמידה רבה תורגם) בהשראת סקוט נואל.

**
בא' תשרי לקחתי על עצמי התחייבות לכתוב פוסט בכל יום בשנת תשע"ו.
הערב אני חוגג סגירה של חודש שלישי וכתיבה של 90 פוסטים יומיים רצופים.
תודה רבה על התגובות שלכם, הפרגון, העידוד והדחיפה.
נתראה מחר… אולי, בעזרת השם..

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כג' תשרי – על שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה

איך מייצרים שיתוף פעולה?
איך מגבירים מוטיבציה?
איך ניתן לרתום אנשים?

בדרך כלל כששואלים אותי את השאלות הללו מתכוונים לשאלה הבאה:
איך אפשר לגרום לאדם האחר לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה? (בשאיפה כמה שיותר מהר ועם חיוך).

יש הבדל מהותי בין לגרום לאנשים לעשות משהו שאתם רוצים לבין לייצר שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה.

כמה דרכים אפקטיביות ליצירת שיתוף פעולה, הגברת מוטיבציה ורתימה:
הקשבה, דיאלוג, כבוד לאחר ולנקודת המבט שלו, גמישות לגבי דרך הפעולה או הפתרון, מתן ערך לאחר.

כמה דרכים אפקטיביות להשיג את ההיפך:
דרישות, אולטימטום, איום, שימוש בכוח, חוסר אותנטיות, חוסר אכפתיות מהאחר וממה שיוצא לו מזה.

אם אין לך את הזמן, הכוונה או הרצון להשקיע את מה שצריך בכדי לייצר שיתוף פעולה אמיתי,
חשוב שזה יהיה "על השולחן" בצורה ברורה.
בתור התחלה בינך לבין עצמך.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter