א' אייר – ועשה טוב

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ב' "ועשה טוב" – פרשנות אישית:

"ועשה טוב":
כוונות, מחשבות, מילים, מעשים.
עשה טוב בכל יום.
כמה פעמים ביום.
בכל גודל ומכל סוג.
הכול תופס, הכול נחשב.
קטנה כגדולה. קודש וחול.
אינסוף הזדמנויות.
אינסוף התגלמויות.

**
יש פחות חשיבות לגודל ולעוצמה ויותר חשיבות לכיוון, לכוונה ולעצם העשייה:
פרגון, עזרה, התחשבות, נוכחות, פתרון בעיות, אמפטיה, תמיכה, עידוד, שקט,
חיזוק, הקשבה, חיבוק, הכרה, נתינה, תפילה, ייעוץ, אמונה, ליווי, נדיבות, שמחה, …

**
היי מקור של טוב.
צרי תנועה של טוב.
ראה טוב. עשה טוב.
לעצמך, לבני משפחתך, לחבריך, לסביבתך, לעולם.

חיים מלאים. יום יום.

ל' ניסן – סור מרע

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק א' – "סור מרע" – פרשנות אישית:

התרחק מכוונות, מחשבות, דיבורים ומעשים רעים.
הישמרי מסביבה מזיקה – פיזית, חברתית, רגשית ווירטואלית.
לאיכות המים שאתה שותה, למזון שאתה אוכל ולאוויר שאתה נושם יש השפעה עליך.
שימי לב איפה תשומת הלב שלך והאם היא טוענת או מרוקנת את האנרגיה שלך.
את מושפעת, תמיד, מכל מפגש ואינטראקציה עם כל אדם ובכל מצב :
מערכות יחסים, אנשים, עיתונים, תגובות, פוסטים, טלוויזיה, רשתות חברתיות, כותרות, חדשות, פרסומות, …
בצורה כזו או אחרת שום דבר לא עובר לידך בלי לעבור דרכך.
הימנע מפעולות יום-יומיות ומהרגלים הרסניים הפוגעים בך ובסובביך.
וותרי על שקרים, ריכולים, התלהמות, התבהמות, אלימות, קורבנות, תוקפנות, "דיבורע" ומניפולציות למיניהם.
שמור על הקוים האדומים שלך והיזהר מחצייה שלהם.

"רע" אינו משהו מוחלט שמישהו מגדיר עבורך או שנכתב בספר חוקים כזה או אחר.
"רע" הוא משהו שאת, הגוף שלך, הנשמה שלך וחלקים נוספים בך יודעים ומזהים אותו ככזה עבורך.

הכר באנושיות ובפגיעות שלך.
הכירי במוגבלות ובקטנות שלך.

"סור מרע" – המהות היא הימנעות.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ט ניסן – ליתר ביטחון

לא לבשת את החולצה הזו כבר שנתיים,
אבל כדאי להמשיך לשמור אותה בארון,
ליתר ביטחון.

אין סיכוי שתקראי את המיילים שהוא שולח,
אבל בחרת להירשם לתפוצה בכל זאת,
כדי שחס וחלילה לא תפספסי משהו.

אתה לא משתמש בדברים כאלה,
אבל הסכמת לקבל את המתנה שהציעו לך,
כי היא לא עולה דבר.

למרות שרצית לקבל החלטה,
העדפת לדחות ו"לבדוק" עוד אפשרויות,
כי אולי יש משהו יותר טוב מעבר לפינה.

היה מבצע של שלוש במאה,
אז לקחת את כל הספרים הללו,
שמונחים עכשיו על המדף ביחד עם שאר אחיהם הלא מדופדפים.

"ליתר ביטחון"
אנחנו אוגרים, שומרים, אוספים, מעמיסים ודוחים,
נסתמים ונחנקים,
חוששים לשחרר,
מסרבים להשתחרר,
מתקשים לנשום.

רק היום –
שחררי פריט אחד מהארון.
הסר עצמך מרשימת תפוצה לא רלוונטית.
הוציאי מהבית (עכשיו !) משהו שאין לך בו צורך,
קבל החלטה והוצא אותה לפועל,
העבירי חמישה ספרים "לסיפור חוזר".

חיים מלאים. יום יום.

כ"ח ניסן – שני מאפיינים של מצילי יהודים

במהלך מספר שנים ערכו סמואל ופרל אולינר (Samuel & Pearl Oliner) "מחקר שואה" יוצא דופן,
בניסיון להבין מה גרם לאנשים להעמיד את חייהם ואת חיי משפחותיהם בסכנה,
ולהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ?

שלוש שאלות הנחו את המחקר והובילו אותו:

1. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של הזדמנות,
דהיינו של צירוף נסיבות חיצוניות ותלויות מצב?
אם כן – מהם?

2. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של אופיים הייחודי של המצילים,
דהיינו, אוסף תכונות ומאפיינים אישיים?
אם כן – מהם?

3. האם הצלת יהודים היתה מונעת בעיקר ממניעים ערכיים ומוסריים?

בכדי לענות על שאלות המחקר ובניסיון לזהות תכונות דומות ודפוסים משותפים,
בצעו סמואל ופרל מאות רבות של ראיונות עם מצילי יהודים.

שני ממצאים יוצאי דופן בלטו במחקר:

א. מצילי יהודים התבקשו לעשות זאת.
אצל רובם לא היתה בחירה ופעולה פרוקאטיבית
ללכת ולחפש יהודים כדי להצילם,
אלא נסיבות חיצוניות שבהן ברגע מסוים כלשהו
מישהו נקש על דלתם או התחנן לעזרה.
בקשה קונקרטית ברגע נתון שהם בחרו להיענות לה בחיוב.

בחיבור להיום –
כשאנו מבקשים משהו ממישהו,
אנו נותנים לו את ההזדמנות לסייע לנו.
ברמה מסוימת, בקשה היא בעצם אקט של נדיבות,
המאפשרת לאדם שנענה לבקשה לעשות משהו משמעותי.
כשאדם נמנע מלעשות מעשה מסוים,
ייתכן שזה לא מפני שלא אכפת לו
או שהוא אינו רואה את החשיבות בפעולה.
יכול להיות שזה פשוט מפני שלא ביקשנו ממנו.
בתקשורת מקרבת, כשאנו מבקשים בקשה,
אנו רוצים לאפשר לאדם שמולנו את הבחירה,
מוכנים לקבל "כן" או "לא"
ומקווים שהאדם יענה בחיוב מתוך בחירה מלאה
ולא מתוך תחושת חוסר ברירה או חשש.

ב. מצילי יהודים גדלו בבתים שבהם היו פחות עונשים ודרישה לצייתנות ויותר חינוך לערכים ולבחירה.
בבתים אלו הדגש היה על מוטיבציה פנימית ולא על מוטיבציה חיצונית.
אותם בני אדם הונעו פחות מתוך פחד, צייתנות כנועה לסמכות או חשש לטעות ולשלם את המחיר
ויותר מחיבור לערכים מובילים ולקיחת אחריות מתוך בחירה.

בחיבור להיום –
הרגלים שגרתיים והדרך שבה אנו מתנהלים ביום – יום,
עם ילדינו, עובדינו או אחרים הנמוכים מאיתנו בסולם ההיררכי,
בונים תשתית חשובה המשמשת אותנו ואותם לאחר מכן
גם במצבים קיצוניים, במקרים שבהם איננו נוכחים,
או בסיטואציות שבהן הסמכות לא קיימת.

על מחקר האלטרואיזם של סמואל ופרל אולינר קראתי לראשונה
בספרה של מיקי קשתן – Spinning Threads of Radical Aliveness

**

לפני מספר שנים ערכתי הדרכה אינטרנטית בת שני מפגשים בנושא בקשות אפקטיביות.
בין היתר ההדרכה כללה:
– מאפיינים של בקשה אפקטיבית.
– איך לבקש בצורה אפקטיבית ואנושית שתגביר את הסיכוי לקבלת כן"
– איך להתמודד עם סירוב לבקשה.
– איך לומר "לא" לבקשות מאיתנו.

ניתן לקבל גישה מיידית לסדנאות המוקלטות
(שלוש שעות הרצאה,שתי מצגות ודפי עבודה)
בקישור הבא וללא תשלום.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

כ"ז ניסן – ה' הידיעה

הסוד.
הקוד.
הנוסחא.
התדר.
הפתרון.
השיטה.
הבעיה.
הסיבה.
הדרך.

בדרך כלל,
דברים בה' הידיעה
מושכים תשומת לב,
מוכרים בצורה אפקטיבית,
וגם…
רחוקים מאוד,
מאיך שהעולם עובד.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ו ניסן – איך אתם בוחרים לשחק היום?

אם אתם לא אוהבים את המשחק, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות:

1. פעלו לשנות את חוקי המשחק. אולי תצליחו ואולי לא.

2. החליפו את השחקנים, המאמן או המגרש.

3. בחרו לשחק אחרת מבלי לשנות את החוקים הרשמיים.

4. סרבו לשחק. פשוט הפסיקו וצאו מהמשחק.

5. החליפו את המשחק במשחק מסוג אחר.

6. בחרו להמשיך לשחק מכיוון שזה משרת אתכם. למרות שאינכם אוהבים את המשחק ולמרות שהוא רחוק מלהיות מיטבי.

7. המשיכו לשחק תוך כדי תלונות, רטינות והאשמה עקבית של אחרים במצב. המשיכו לספר לעצמכם שאין לכם ברירה, שאתם חייבים, שמכריחים אתכם. שאתם בסדר והם לא.

**
ערב יום השואה תשע"ו.

איך אתם משחקים עכשיו ?
איך אתם בוחרים להמשיך לשחק ?

חיים מלאים. יום יום.

כ"ה ניסן – הצפרדע והסיר שלך

מספרים שאם מכניסים צפרדע לסיר רותח
היא תקפוץ מייד החוצה כדי להציל את עצמה.
לעומת זאת, אם מכניסים את אותה צפרדע לסיר פושר,
ומביאים אותו לרתיחה בהדרגתיות איטית,
הצפרדע תסתגל בכל פעם למצב הקיים והקצת יותר חם…
עד שיהיה מאוחר מדי והיא תנפח את נשמתה.

לפני כמה עשרות שנים,
חלק מיהודי אירופה חשו ברתיחה גבוהה מדי ובחרו לעזוב כשעוד היה אפשר,
בעוד שאחרים העריכו שזו התחממות מבוקרת או חולפת ובחרו להישאר.

אפשר לחשוב על צפרדעים או על אנשים אחרים, כדאי לחשוב גם על עצמנו:

האם אתה נמצא באיזשהו "סיר" עכשיו,
מתבשל בהדרגה מבלי להיות מודע לכך?

האם הטמפרטורה הגבוהה בסיר שאת נמצאת בו,
מתחממת ברמות הרסניות או שזו בסה"כ טמפרטורה נורמלית שלפעמים עולה ולפעמים יורדת?

האם הגיע הזמן לקפוץ?

האם ניתן להנמיך את הלהבות?

איפה מכבים את האש?

חיים מלאים. יום יום.

כ"ד ניסן – אתה

אתה.
שיוצא בקרוב לדרך חדשה.
אני כבר מתגעגע אליך.
תודה רבה שחשבת עלי היום,
ושעדכנת אותי.
הייתי מתבאס לגלות את זה במקרה,
לשמוע את זה ממישהו אחר,
או פשוט לשים לב פתאום שאתה כבר לא שם.

תודה על החברות שלך.
תודה על הקשר, המפגשים והעשייה המשותפת שלנו.
תודה גדולה על השיעור שאני מקבל ממך גם עכשיו.

נפרדתי מחברה אחת לפני כמה שנים.
ומחבר טוב אחר לפני כמה חודשים.
ועכשיו ממך.
ואולי בפעם הבאה ייפרדו ממני.

כנראה שאלה כללי המשחק.
אין פה טוב או רע.
שום דבר לא אישי.
כל אחד מאיתנו
יכול לשחק בכל תפקיד
בכל רגע נתון.

אתה איש יקר.
ואהוב.
ושווה.

באמת.

זכור את זה.

דרך צלחה…

חיים מלאים. יום יום.

כ"ג ניסן – השאלה שלא נשאלה

אירוע שנתי של קבוצת מנהלים, מנהיגים ומובילים בתחומים שונים.
יומיים וחצי של דיונים, מפגשים ופעילויות.
מתחילים סבב סיכום בקבוצות קטנות.
הזמנה לכולם לקחת כמה רגעים שקטים ולבדוק:
"איך אני יוצא/ת מכאן?"

הסבב מתחיל.
התיחסויות שונות ומגוונות:
למידות משמעותיות.
אנשים שפגשתי.
בהירות שנוצרה לי.
כלי שאימצתי.
שאלות למחשבה.

ואז מגיע תורו:
הוא מנהל מערכת מורכבת.
שנה ראשונה בתפקיד משמעותי
וכבר עושה עבודה יוצאת דופן.

"קיוויתי שמישהו ישאל לשלומי.
עברתי שנה מאתגרת.
רציתי שמישהו פשוט יתעניין בי…יראה אותי…"

**
בני אדם.
מעבר לדרגה או לתפקיד.
כמהים לעצירה.
להורדת שריון.
לנשימה מרווחת.
להיראות.
להישמע.

שאלת "מה שלומך?" אותנטית וכנה חשובה לא פחות מדיון עומק, פעילות נטוורקינג, חשיבה אסטרטגית וכלים מעשיים.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ב ניסן – דרך לא מסומנת

כשבוחרים בנתיב לא סטנדרטי ובדרך לא מסומנת,
כדאי שיהיה "למה" (why) חזק וכוונה בהירה.
שכנוע פנימי וסביבה תומכת מסייעים מאוד. כשהם שם…

כשעושים משהו שאין לו שם,
שהוא לא לגמרי ברור, או שאינו קיים עדיין,
כדאי שיהיה חיבור עמוק למהות והקשבה רגישה לצעד הבא.

במקומות לא מוכרים, בשבילים לא מסומנים, חסרי מפות ומדריכים,
הדרך יכולה להיות מאתגרת. מבלבלת.
לפעמים מעייפת.

מפתה לחזור לדרך המלך, לנתיב סטנדרטי, למקום מוכר.
חלקים מסוימים בנו כמהים לוודאות. לביטחון. להגדרה.

חיים מלאים. יום יום.