תגית: פרי

את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור

את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.

אירוע אחד, מספר שעות, קפסולה קטנה, דחוסה ומרוכזת המכילה בתוכה המון:
עבודת צוות, עזרה הדדית, יצירתיות, מחשבה, עומק, ירידה לפרטים, שותפות, מחויבות, חריצות, דיוק, מצויינות, אהבה, אנושיות, אכפתיות, מקצוענות, חברות, הערכה, למידה, יושר, שמחה, חיבור, אומץ, חוכמה, ענווה, תעוזה, הנאה, כיף, אחריות, הקשבה, שותפות, התמסרות, כנות, התמודדות ועוד ועוד ועוד…

**
את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.
לזכור ולחגוג לפני שאני ממשיך הלאה.
אני מורגל להמשיך הלאה ויכול בקלות לפספס את מה שהיה אתמול.
מה שהיה אתמול הוא פרי של אינספור זרעים אשר נזרעו במקומות ובזמנים שונים על-ידי אנשים שונים לאורך ימים, חודשים ושנים.
מה שהיה אתמול הוא זרע לאינספור פירות שיצמחו עם או בלי ידיעתנו מתישהו, איפשהו בצורה כזו או אחרת.

**
מה שהיה אתמול
הוא מסוג הדברים שאי אפשר למדוד או לכמת.
מסוג הדברים שאפשר להרגיש.
להאמין.
לדעת.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"א תמוז – רגעים, זרעים ופירות

"כל אחד יכול לספור את מספר הגרעינים שבתוך תפוח
אף אחד לא יכול לספור את מספר התפוחים שבתוך גרעין."
(ציטוט ממקור אנונימי)

הרגע הזה מכיל פוטנציאל אינסופי היכול להתפתח באינספור צורות שונות.

**
כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם זרעים המחכים להגשמה ולמימוש.

כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם פירות של זרעים שנזרעו והבשילו.

**
הפוסט המסוים הזה הוא זרע המגיע לאנשים שונים,
מעורר מחשבות ורגשות, משפיע על פעולות, יוצר מציאויות.

הפוסט המסוים הזה הוא פרי של הרצאה שהעברתי הבוקר (תודה על ההזמנה סלבה)
של מפגש למידה חוויתי שהשתתפתי בו אתמול (תודה על השיעור דנה)
ושל תהליך ייחודי ויוצא דופן שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה כמותו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter