תגית: פרידה

פרידה

פרידה

בתוך מספר ימים יסתיים פרק החיים המשותף שלנו.
מערכת יחסים בת כחצי שנה.
זה התפתח ככה, 
זה היה יכול להתפתח אחרת.

**
לבעיות חשובות אין נטייה להיעלם.
לבעיות חשובות יש נטייה להישאר, לחלחל, להתבסס, להעמיק, להתפשט.
עצימת עיניים, דחייה והתעלמות נותנים שקט זמני בלבד. אולי.
אי-נוחות מסוימת שאינה מטופלת מתפתחת לכאב גדול.
חור בשן שאינו מטופל מתפתח לטיפול שורש ולעקירה.

**
את לא אשמה במצב.
גם אני לא.
שנינו תרמנו להתהוותו. 
גם את וגם אני.
המצב התפתח בצורה המסוימת הזו בזכות שנינו.
הוא לא יכול היה להתפתח כך בלעדינו.
לשנינו יש אחריות מלאה.
אחריות מלאה על חיינו.
על הבחירות שלנו, על התגובות שלנו, על הפעולות שלנו.
שנינו עומדים לשאת בהשלכות של תרומתנו לאורך החודשים האחרונים.

**
תודה על התרומה שלך לחיי ולחיי משפחתי.
אני מוקיר את העזרה והנוכחות שלך ברגעים חשובים.
חשוב לי לזכור את הרגעים הללו שאינם מובנים מאליהם.
פחות חשוב לי לזכור רגעים אחרים שהיו.
אני מאחל לך הרבה טוב.
שתדעי הרבה שמחה ומעט סבל.
שתהיי קרובה למשפחתך ולאהובייך.
שתמצאי את דרכך.

**
אני מתנצל על אותם הרגעים והמצבים,
שבהם נפגעת ממשהו שעשיתי או שלא עשיתי, שאמרתי או שלא אמרתי.
על אותן הפעמים שבהן מערכת היחסים שלנו עוררה בך כאב. 
ברור לי שהיו כאלה.
אני מקווה שהיו גם הרבה רגעים אחרים
ומקווה שהפרק המשותף שלנו שירת אותך ואת משפחתך.

**
הגיע זמננו להיפרד.
אני מקווה שלא ניפגש יותר.
מסלולי חיינו מתפצלים עכשיו.
כשהיינו ביחד טובתך וצרכייך היו גם ענייני.
מעתה זה כבר לא המצב.
אין בי כעס, אין בי צער, אין בי חרטה או הכאה על חטא.
יש בי השלמה. יש בי קבלה. יש בי שמחה והקלה.
הגיע הזמן.
אני ממשיך הלאה.
חשוב לי לעסוק בענייני ולהפסיק לעסוק בעניינייך.
אני רוצה להתמקד במה שקורה מכאן ואילך ולא במה שקרה.

** 
משהו במערכת היחסים שלנו ימשיך עם כל אחד מאתנו.
התוצרים של מעשינו ימשיכו להדהד, גם לאחר שניפרד.
ההשלכות של חיינו המשותפים תשפענה על הפרקים הבאים של חיינו הנפרדים,
ותבאנה לידי ביטוי במערכות היחסים החדשות שלנו,
בלמידות, בפחדים, בתובנות ובצלקות שנישא עמנו.

**
זו השבת האחרונה שלנו ביחד…
היי שלום…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

דברים שאפשר להספיק בחצי שעה

א. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לעמוד בפקק.

**
ב. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
פגישת עבודה קצרה.

**
ג. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לאכול ארוחת צהריים.

**
ד. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לצפות בחצי פרק של "משחקי הכס".

**
ה. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
להתכנס.
להתחבק.
לומר קדיש.
כמה פעמים.
להספיד.
ילדה. ואישה.
לסחוב ארונות מכאן לשם.
אחד רגיל ואחד קטן.
לומר קדיש.
אל מלא רחמים.
לקבור.
אם. ובת.
להניח פרחים.
לשים אבנים.
להתחבק.
להיפרד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

היום ב 15:00

היום ב 15:00
אין מילים שחייבות להיאמר.
אין פעולות שחייבות להיעשות.
אין רגשות שחייבים להיחוות.
אין סחורה שחייבים לספק.

**
היום ב 15:00 אתה לא חייב…
אתה לא חייב לדבר.
אתה לא חייב למצוא את המילים המדויקות.
אתה לא חייב לבכות.
אתה לא חייב להחזיק את עצמך.
אתה לא חייב להיות שם עבור אחרים.
אתה לא חייב כלום לאף אחד.

**
היום ב 15:00 מותר לך…
מותר לך לדבר
ומותר לך לשתוק.
מותר לך להגיד מה שאתה רוצה
ומותר לך לא לומר דבר.
מותר לך לבכות
ומותר לך לא.
מותר לך להתפרק
ומותר לך להחזיק.
מותר לך להרגיש
ומותר לך להיות מנותק.
מותר לך להיות שם עבור אחרים
ומותר לך להיות שם עם עצמך.
מותר לך לתמוך
ומותר לך להישען.
מותר לך לחבק או לתת יד
ומותר לך גם לשלב ידיים או לעמוד לבד.

**
היום ב 15:00 תרשה לעצמך…

**
למרות שיש כאלו הקוראים לה "הדרך האחרונה"
שום דבר לא באמת נגמר.
רק משתנה.
הקשר ביניכם ממשיך,
אחרת…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ט אב – שתי פרידות

השבוע נפרדתי מהחופש הגדול ומחבר.
את החופש הגדול כולם מכירים.
לחבר קוראים איתי לוי.

הפרידה מהחופש הגדול היתה צפויה ומתוכננת.
הפרידה מאיתי מפתיעה ופתאומית.

שתי פרידות.
שני סיומים של פרקי חיים מסוימים.
שתי התחלות של פרקי חיים חדשים.
שינוי.

כשהעניינים "מתחממים" ונעשה אינטנסיבי במיוחד,
אני אוהב לחזור לביירון קייטי, יוצרת "העבודה".
אינטנסיביות (בעיקר רגשית ומנטלית), מתארת די במדויק את השבוע הזה עבורי.

את הפוסט הנוכחי אני מקדיש להורים, לילדים, לאנשי החינוך ולמנהיגים שבינינו.
בכל הצורות, התצורות והגילאים.
לאלו שעסוקים בחזרה למסגרות הלימודים השונות ולאלו שמתמודדים עם אתגרים אחרים.
על כל המשמעויות.

בחרתי ארבעה ציטוטים מספרה של ביירון קייטי "אלף שמות לאושר" .
אני מוצא בהם הזמנה לנוכחות.
בהירות להפחתת בלבול.
תזכורת למשהו שאולי יודעים ושוכחים.
תפיסה שלפעמים קל להבין וקשה מאוד ליישם.

**
"אנחנו עושים בחיים רק שלושה דברים –
אנחנו יושבים, אנחנו עומדים, ואנחנו שוכבים בצורה אופקית.
זה בערך הכול.
כל דבר אחר הוא סיפור.
החיים הם לא קשים, המחשבות שלכם הופכות אותם לקשים.
האושר או האומללות שלכם נובעים מהן."

**
"אם יש לכם בעיה עם בני אדם או עם מצבו של העולם,
אני מזמינה אתכם לרשום על הנייר את המחשבות המלחיצות הללו ולחקור אותן.
עשו זאת למען אהבת האמת, ולא כדי להציל את העולם.
לאחר מכן הפכו את המחשבות הללו – כדי להציל את העולם שלכם.
האין זו הסיבה שבגללה אתם רוצים להציל את העולם מלכתחילה?
כדי שתוכלו להיות מאושרים?
ובכן, דלגו על האמצע, והתחילו להיות מאושרים מכאן !
אתם העולם. אתם האחד.
באמצעות ההיפוך הזה אתם נשארים פעילים,
אבל אין בכך שום פחד, שום מלחמה פנימית.
שוב אין זו מלחמה שמנסה ללמד שלום.
מלחמה לא יכולה ללמד שלום.
רק שלום יכול ללמד שלום. "

**
"מכאיב לחשוב שאתם יודעים מה הכי טוב לילדים שלכם.
זה חסר תוחלת.
כשאתם חושבים שאתם צריכים להגן עליהם,
אתם מלמדים אותם חרדה ותלות.
אבל כשאתם חוקרים את התודעה שלכם,
ולומדים לא להתערב נפשית בעניינים של הילדים שלכם,
סוף-סוף יש דוגמא אישית בבית –
מישהו שיודע איך לחיות חיים מאושרים.
הם מבחינים בכך שאתם שלמים עם עצמכם ומאושרים,
ולכן הם מתחילים ללכת בעקבותיכם.
אתם לימדתם אותם את כל מה שהם יודעים על חרדה ועל תלות,
ועכשיו הם מתחילים ללמוד משהו אחר,
משהו שנראה כמו חופש."

**
"הדרך הטובה ביותר, הדרך היעילה היחידה,
היא לשמש דוגמא אישית ולא לכפות את רצונכם.
אני נהגתי לנסות להפוך את ילדיי למוסריים באמצעות כך שאמרתי להם
מה הם צריכים לעשות, מה אסור להם לעשות,
מה הם צריכים לאהוב, ומה הם לא צריכים לאהוב.
ברוב בלבולי ניסיתי להיות אימא טובה,
וחשבתי שזאת הדרך להפוך אותם לאנשים טובים.
כשהם לא עשו את מה שרציתי,
נהגתי לבייש אותם או להעניש אותם, מתוך אמונה שזה לטובתם.
וכך, למעשה, לימדתי אותם להפר את החוקים שלי ולהיזהר מאוד לא להיתפס.
לימדתי אותם שהדרך להשיג שלווה בבית שלנו היא להתחמק ולשקר.

איבדתי את הילדים שלי לפני עשרים שנה.
התחלתי להבין שהם מעולם לא היו שלי מלכתחילה.
זה היה אובדן נוראי, כי הם באמת מתו מבחינתי.
גיליתי שהאנשים שאני חשבתי שהם, לא היו קיימים מעולם.
כיום אני חווה אותם בצורה קרובה יותר מכפי שאני יכולה לתאר.
היום, כשהילדים שואלים אותי מה הם צריכים לעשות,
אני אומרת, ""אני לא יודעת, חמוד",
או "זה מה שאני עשיתי במצב דומה ולי זה עזר.
אתם יכולים לדעת שאני תמיד פה כדי להקשיב,
ושאני תמיד אוהב אתכם, בלי קשר להחלטות שלכם.
אתם כבר תדעו מה לעשות.
חוץ מזה, מתוקים, אתם לא יכולים לטעות.
אני מבטיחה לכם".
סוף סוף למדתי להגיד לילדי את האמת.

מדוע שאתן לילדי עצות, כשאין לי דרך לדעת מה טוב להם?
אם מה שהם עושים גורם להם אושר – זה מה שאני רוצה.
אם מה שהם עושים גורם להם סבל – זה מה שאני רוצה,
משום שהם לומדים מזה משהו שאני לא אוכל ללמדם לעולם."

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ד ניסן – אתה

אתה.
שיוצא בקרוב לדרך חדשה.
אני כבר מתגעגע אליך.
תודה רבה שחשבת עלי היום,
ושעדכנת אותי.
הייתי מתבאס לגלות את זה במקרה,
לשמוע את זה ממישהו אחר,
או פשוט לשים לב פתאום שאתה כבר לא שם.

תודה על החברות שלך.
תודה על הקשר, המפגשים והעשייה המשותפת שלנו.
תודה גדולה על השיעור שאני מקבל ממך גם עכשיו.

נפרדתי מחברה אחת לפני כמה שנים.
ומחבר טוב אחר לפני כמה חודשים.
ועכשיו ממך.
ואולי בפעם הבאה ייפרדו ממני.

כנראה שאלה כללי המשחק.
אין פה טוב או רע.
שום דבר לא אישי.
כל אחד מאיתנו
יכול לשחק בכל תפקיד
בכל רגע נתון.

אתה איש יקר.
ואהוב.
ושווה.

באמת.

זכור את זה.

דרך צלחה…

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט' אדר ב' – להיפרד

חמש פרידות מהשבוע החולף:
– להיפרד ממחשבה על עבודה אפשרית עם אדם יוצא דופן. נראה שזה לא יקרה בקרוב.
– להיפרד מהצעה לשיתוף פעולה מחמיא. משהו מרגיש שם לא מדויק.
– להיפרד מקבוצת מנהלים שנכנסו לי ללב בחודשים האחרונים.
– להיפרד ממחלה משפחתית. לחזור לשגרה מבורכת ולא מובנת מאליה.
– להיפרד מתפישת מציאות מסוימת שמוחלפת באחרת. בהירות + משמעויות.

**
פרידות.
מגיעות עם כאב או עם הקלה.
עם אבל או עם שמחה.

משהו זז ומשתנה.
נע ומתהווה.
ממשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ח' אדר ב' – לנהל עובד שאיננו

** בתחתית המסר תמצאו הזמנה למפגש תקשורת מקרבת ייחודי למנהלים/ות ומובילים/ות **

לשתות מכוס שבורה.
כשאני שותה מים מהכוס הזו עכשיו, אני מבין שהיא כבר שבורה.
כי הכוס הזו שנוצרה מתישהו, כמו כל דבר אחר, גם תישבר, תיסדק או תשנה צורה.
יכול להיות שייקח לזה עוד יומיים, שנתיים או עשרים שנה לקרות,
יכול להיות שהיא תיפול מידי, תתרסק ממגש כלשהו או תיזרק בזמן מעבר דירה.
גורלה נחרץ – גם אם היא עדיין שלמה, היא כבר שבורה.
כשאני מבין שהכוס הזו כבר שבורה,
אני יכול להעריך את מה שהיא מחזיקה עבורי כרגע,
להנות מהמגע הקריר והמרענן בכפות ידי,
להתענג על המים הזורמים אל גרוני ומרווים את צמאוני.

**
לנהל עובד שאיננו.
כשחתמנו על חוזה העבודה אתמול והסכמנו להתחיל לעבוד ביחד,
הבנתי שאתה כבר לא כאן.
כי כל מה שמתחיל גם ייגמר.
כשנפסיק לעבוד ביחד זה יקרה כי תמשיך הלאה. או כי אני אעבור תפקיד.
ייתכן שזה שינוי שמישהו מאיתנו יזום ואולי הוא ייכפה עלינו.
זה יכול לקרות מחר בבוקר או כשנצא לפנסיה.
כשאני מבין שבעוד רגע אתה (או אני) כבר לא כאן,
חשוב לי לנצל את הזמן שלנו יחד.
ליצור ביחד משהו משמעותי ובעל ערך.
להנות מעשייה ומדרך המשותפת.
לתת לך ולקבל ממך.
לראות אותך. שתראה אותי.
לפתח אותך ולהתפתח לצדך. כאדם וכאיש מקצוע.

**
להיות הורה זמני.
כשהגחת לעולם והצטרפת למשפחתנו זה היה הרגע הכי עוצמתי בחיי.
עוד מעט כשנתפצל, מישהו מאיתנו ימשיך לדרכו.
אין לי מושג מה תהיה הדרך, לאן נפנה ומתי זה יקרה.
משהו בי מקווה שזה לא יקרה בקרוב מדי.
בינתיים אנחנו כאן. את ואני.
אני רוצה לראות את הנס הזה בכל בוקר, ערב ותוך כדי היום.
לחיות את זה בהסעות, בדיבורים, בטיולים, בחיבוקים, בשתיקות, בויכוחים.
בשמחות, בצחוקים, בכאבים ובקשיים.
אני רוצה לזכור את המתנה המופלאה הזו
ולחוות את מערכת היחסים הנדירה שלנו בכל רגע ורגע.

**
לחיות בזוגיות נפרדת.
כשבחרנו לצעוד זו לצד זה וזה לצד זו במסע הזה,
בחרנו באותה נשימה גם להיפרד. מתישהו.
לא ראיתי את זה אז, אני רואה את זה בבהירות עכשיו.
הפרידה תקרה בקרוב. או בעוד שנים רבות.
כשנהיה בריאים או חולים, קרובים או רחוקים, צעירים או מבוגרים.
זו יכולה להיות החלטה שלך, שלי או של שנינו.
זה יקרה ביום שנתכנן או ביום מפתיע שיבחר בנו.
כשאני מבין שבעוד רגע אנחנו כבר לא ביחד,
קל לי לראות כמה את יפה,
ואני נמלא הכרת תודה, התרגשות ואהבה.

**

כשבחרנו ליצור בחרנו גם להרוס.
כשבחרנו להצטרף בחרנו גם לעזוב.
כשבחרנו להתחבר בחרנו גם להיפרד.
כשבחרנו להיוולד בחרנו גם למות.
חיים מלאים.
בין לבין.
גם וגם.

הפוסט הזה נכתב בהרשאת קטע מהספר "מי מת" מאת סטפן לוין.

*****
הזמנה למפגש תקשורת מקרבת למנהלים ומובילים
ביום חמישי 31/3 אנחה מפגש תקשורת מקרבת חד פעמי למנהלים ולמובילים
אשר יתמקד בערך שתקשורת מקרבת יכולה לתת למנהלים/ות ומובילים/ות בארגונים, בחברות ובפרויקטים.
המפגש יכלול:
– הצגת גישת התקשורת המקרבת ומספר עקרונות מרכזיים בה
– דוגמאות אמיתיות (Case Studies ) לשימוש בתקשורת מקרבת מתוך מגוון פרויקטים וארגונים.
– הדגמות Real Time לדילמות ואתגרים שיעלו ממשתתפי המפגש.
– שאלות ותשובות
– שתייה וכיבוד קל

המפגש יתקיים ברמת השרון בשעות 17:30- 21:00 (כתובת הגעה תישלח לנרשמים)
עלות המפגש 150 ₪ למשתתף ו- 250 ₪ לזוג משתתפים – בהרשמה מוזלת עד 22/3
180 ש"ח למשתתף ו – 300 ש"ח לזוג משתתפים – מה 23/3 ואילך.
מספר המקומות במפגש מוגבל.
להרשמה צרו אתי קשר ישירות במייל חוזר.

שבת של שלום, 
חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter