תגית: לחגוג

י' שבט – לרוץ לספר לחבר'ה

יש מצבים שבהם מתחשק לך לרוץ לספר לחבר'ה.
יש כאלו שרצים לספר לחבר'ה כי בא להם להשוויץ ולהתגאות.
אחרים רצים לספר לחבר'ה כדי לחזק מעמד וסטטוס.

**
לפעמים מתחשק לי לרוץ לספר לחבר'ה כי בא לי לחגוג !
לחגוג התעלות.
לחגוג נדיבות.
לחגוג התמודדות.
לחגוג פריצת דרך.
לחגוג גילוי.
לחגוג הברקה.
לחגוג מפגש אנושי.
לחגוג רגע יקר, קדוש, אינטימי.
לחגוג משהו שאינו מובן מאליו.
קטן, בינוני, גדול.
לפעמים ענק.

**
לפעמים… בשיא ההתרגשות והאקסטזה …
כשממש ממש מתחשק לי לרוץ ולצעוק את זה לחבר'ה,
בדיוק אז, ממש באותו רגע…לא אעשה את זה.
העולם לא ידע.
לא תהיינה מחיאות כפיים סוערות.
המשאית עם המדליות לא תגיע.
לא תהיה העלאת דרגה.

**
דווקא בגלל שהרגע הזה כל-כך יקר, מיוחד, קדוש ואינטימי,
הוא יישאר רק בינה לביני. או בינו לביני.
ואולי אפילו ביני לביני.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ד' שבט – לחגוג לפני שזה קורה

לחגוג לפני שזה קורה
עכשיו זה הזמן.
לא לחכות לאחרי.
להפסיק לפחד מעין הרע ולוותר על הצניעות החסודה.
לחגוג עכשיו.
לפני שזה מתחיל.

**
לחגוג את הדרך.
את המאמץ.
לחגוג את עבודת הצוות.
את השותפות.
לחגוג את ההתמודדות עם האתגר.
את היצירתיות.
לחגוג את פריצת הדרך.
את התעוזה.
לחגוג אלף פעולות ומחוות שאינן מובנות מאליהן,
שאף אחד לא באמת יבין, יכיר או יעריך,
ושאפילו אנחנו נשכח את רובן.

**
לזכור מאיפה א. עלתה לשיחה הבוקר.
לזכור כמה שעות ג. ישנה הלילה וכמה שקט היא נותנת לכולנו עם חזרתה.
לזכור את המשפט של נ. בתחילת המפגש אתמול (לפני פריצת הדרך) ובסוף המפגש (אחרי הפריצה).
לזכור את החדות של א. שכל-כך קידם אותנו ברבע שעה של חשיבה.
לזכור את הרמת הכפפה של ע.
לזכור את ה"תרומות הנקודתיות" בימים האחרונים של א., ע., נ., ד., מ., וא. שכל אחת בתורה חידדה והובילה אותנו לצעד הבא.
לזכור את עשרות השעות הארוכות, המצחיקות, המתישות וההזויות עם ש., מ. וא.
לזכור את המסע המפותל בחודשים האחרונים עם התשיעייה המקומית + הדוד מאמריקה.

**
להכיר בשעות האינטנסיביות ובלחץ שעברנו.
להסתכל מסביב ולחגוג את השותפות הזו.
לחגוג את זה שאנחנו אחרי כל זה.
ביחד.
מוכנים.

לחגוג עכשיו.
זה הזמן.
לפני ש"המופע" מתחיל.

מי יודע איפה נהיה בעוד כמה שעות… 🙂

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כו' כסלו – לעצור כדי לראות

ביום חמישי יגיע לסיומו שלב חשוב בתהליך אינטנסיבי בן כחודשיים וחצי שאני משתתף בו.
40 שעות לפני מתחילות בתוכי התהיות:
מה כבר עשינו בכל התקופה הזו?
עד כמה זה היה אפקטיבי?
האם לא היה פה "פול גז בניוטרל"?
לאן הזמן נעלם?
האם ההשקעה היתה כדאית?

רגע לפני שהפרק הנוכחי מסתיים והפרק הבא מתחיל, חשוב מאוד לעצור.
לעצור כדי לראות:
– איזו דרך עברנו?
– אלו דברים משמעותיים עשינו?
– איפה הצלחנו?
– מה אנחנו חוגגים?
– למי ועל מה אנו מודים?
– עם מה התמודדנו?
– מה פספסנו?
– איפה נכשלנו?
– על מה אנו מתאבלים?
– מה למדנו?
– איך גדלנו?

עד שלא עוצרים לא רואים.

שנת 2016 תכנס רגע לאחר ששנת 2015 תסתיים.
מחר יתחיל שניה לאחר שהיום ייגמר.
הפרויקט הבא יתחיל עוד לפני שהפרויקט הנוכחי יעלם.
האתגר הבא כבר כאן, הבעיה החדשה ממש מעבר לפינה.

לעצור כדי לראות.
לעצור כדי לחוות.
לעצור כדי ללמוד.
לעצור כדי לנשום.
לעצור כדי לחיות.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

א' חשוון – 6 שאלות מעצבות חיים

1. מה חסר, מקולקל או דפוק בחיי עכשיו?
1. על מה ולמי אני מודה היום?

2. מה לא הספקתי ואיך בזבזתי את הזמן היום?
2. איזה דברים משמעותיים עשיתי היום? במה אני גאה?

3. למה זה שוב מגיע לי???
3. מה יש כאן עבורי (שאולי איני רואה או מבין עדיין)?

4. מי אשם במה שעובר עלי כרגע?
4. איפה קשה / עצוב / כואב / מפחיד לי כרגע?

5. איפה פשעתי / חטאתי ועל מה אני צריך לשלם?
5. על מה אני מצטער ואיך אני רוצה להתנהל אחרת בעתיד?

6. מה עם החתונה של בר רפאלי? מה קורה ב"אח הגדול"?
6. מה למדתי ואיך גדלתי היום?

*****

במודע או שלא במודע, אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו שאלות.
השאלות הללו מגדירות את כיוון תשומת הלב שלנו ומעצבות את חיינו.
כל אחת מהשאלות שלמעלה יוצרת מציאות שונה לחלוטין.
בכל רגע ורגע.
יום אחר יום.

*****
אלו שאלות אתם שואלים את עצמכם?
מה יקרה אם תשאלו את עצמכם בכל ערב בשבוע הקרוב 3-4 שאלות מתוך הקבוצה התחתונה?

אנשים אומרים שקשה להתחייב לתרגיל כזה.
לדעתי הרבה יותר קשה כשלא מתחייבים לתרגיל כזה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter