תגית: טוב לב

לפגוש את האויב

מפות שטח מלמדות אותנו על שטח.
מפות תודעה מלמדות אותנו על תודעה.
מפות הן לא השטח עצמו, לא התודעה עצמה.
מפות מאפשרות לנו להתמצא יותר טוב בשטח שאנו משוטטים בו.
להבין קצת יותר את המקום שאנו נמצאים בו.

באחד הפוסטים הקודמים, הזכרתי את העיקרון ה-26 
שהתייחס לארבעת "התחומים הקורנים" (כך הם מכונים): טוב לב אוהב, חמלה, אושר ושלווה.
בשבוע שעבר נתקלתי במפה המתייחסת לתחומים הללו.
זוהי מפה תודעתית המתייחסת לארבעת התחומים (או "האיכויות הבלתי מוגבלות")
ומסייעת להבחין בינם לבין האויבים הקרובים והרחוקים שלהם.

הרי היא לפניכם.
המפה והציטוטים מתוך "המקומות שמפחידים אותך" מאת פמה צ'ודרון:

**
לפגוש את האויב

"מהות הגבורה היא לחיות ללא הונאה עצמית. 
אך בחינה עצמית כנה של מעשינו אינה דבר קל לביצוע. 
כשאנו רואים את עצמנו כפי שאנחנו, בהתחלה אנחנו חשים מבוכה ומרגישים לא בנוח. 
דרך תרגול התבוננות עצמית בהירה ויציבה אנחנו רואים דברים שהיינו מעדיפים לא לראות, 
כמו שיפוטיות, קטנוניות ויוהרה. 
אלא אינם חטאים. 
אלה התניות זמניות של התודעה, והן ניתנות לשינוי. 
ככל שנלמד להכיר אותן, כך הן יאבדו מכוחן. 
בדרך זו אנו לומדים לתת אמון בפשטות של הטבע הבסיסי שלנו, המשוחרר מן המאבק בין טוב לרע.

כלוחמים אנחנו מתחילים לקחת אחריות על חיינו. 
אנחנו נושאים איתנו מטען רב שכבר אינו משרת אותנו יותר. 
האימון מעודד אותנו לפתוח את התיקים שלנו ולראות מקרוב מה יש בתוכם. 
בעשותנו זאת אנחנו מתחילים להבין שחלק גדול ממה שאנו סוחבים איתנו, אינו נחוץ עוד.

ישנן הנחיות מסורתיות שתומכות בנו בתהליך זה המתייחס לארבע האיכויות הבלתי מוגבלות. 
לאויב קרוב יש דמיון לאחת מארבע האיכויות הללו, אך במקום לשחרר אותנו לחופשי, הוא מכביד עלינו והופך לנטל. 
אויב רחוק הוא היפוכה הגמור של האיכות הבלתי מוגבלת, וגם הוא כמובן, עומד בדרכנו."

**
א. נדיבות אוהבת (טוב לב אוהב)

"האויב הקרוב, או הבנה לא נכונה של נדיבות אוהבת, הוא הצמדות. 
המושג הטיבטי להנצ'ק מבטא אותו היטב. 
להנצ'ק מצביע על האופן שבו אהבה זורמת וחופשית – עלולה לסטות מן הדרך ונתקעת… 
איכות הלהנצ'ק מאופיינת בתלות בזולת ובמיקוד בעצמנו, 
כאילו טווינו את עצמנו אל תוך רשת של קושי נפשי משותף עם מישהו אחר. 
התייחסות כזו, מעצם טבעה, בולמת את ההתפתחות שלנו כבני אדם. 
מערכת יחסים המוגדרת כלהנצ'ק הופכת להיות, באופן בלתי נמנע, מקור לרוגז, 
ומעוותת את יכולתנו לראות את הדברים כפי שהם באמת.

האויב הרחוק, או ההיפוך הקוטבי של הנדיבות האוהבת, הוא השנאה או הסלידה. 
חסרונה הבולט של הסלידה הוא תחושת הבידוד שהיא מעוררת בנו. 
היא מחזקת את האשליה שאנו נפרדים. 
אלא שממש בתוך הנוקשות והחום של השנאה, נמצאת הנקודה הרכה של הבודהיצ'יטה.
הפגיעות שלנו שנחשפת בעימותים קשים, היא שגורמת לנו להיסגר."

**
ב. חמלה

"לחמלה יש שלושה אויבים-קרובים: רחמים, הצפה וחמלה של טפשים. 
אפשר בקלות לטעות ולחשוב שרחמים או חמימות מקצועית הם חמלה אמיתית. 
כשאנחנו מזדהים עם תפקיד המושיע, אנו רואים את הזולת כחסר אונים. 
במקום לחוש את כאבו, אנו מפרידים את עצמנו. 
אם הייתם פעם בצד שקיבל רחמים, אתם יודעים כמה זה יכול להכאיב. 
במקום להרגיש חמימות ותמיכה, כל מה שאנו מרגישים הוא ריחוק. 
הצפה היא תחושת חוסר אונים. 
אנחנו חשים שלנוכח סבל כה רב דבר לא יוכל לעזור. 
הייאוש מרפה את ידינו… 
כאשר כאבו של מישהו מעורר בנו פחד, אנו מתכנסים פנימה ומציבים קירות הגנה. 
אנחנו חרדים מפני שאנו חשים שאיננו יכולים להתמודד עם הכאב. 
לפעמים עלינו לראות בחרדה זו סימן לחוסר המוכנות שלנו להיפתח עד כדי כך. 
אם איננו מסוגלים להפנות את תשומת הלב שלנו, 
ייתכן שנוכל להרפות מהסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולחוש את אנרגיית הכאב בגופנו ולו לרגע,
מבלי לאבד את העשתונות או לסגת. 
ואם כל הדרכים הללו אינו אפשריות, 
אנו מתייחסים בחמלה אל המגבלות הנוכחיות שלנו, וממשיכים הלאה. 
האויב הקרוב השלישי של חמלה הוא חמלה של טפשים. 
מדובר כאן בהימנעות מעימות תוך שמירה על תדמיתנו, והקפדה על נדיבות וטוב לב, 
במקום שבו יש לומר 'לא' נחרץ. 
משמעות החמלה אינה רק 'להיות טוב'. 
כשאנו מוצאים את עצמנו במערכת יחסים תוקפנית, עלינו להציב גבולות ברורים. 
הדבר הנדיב ביותר שאנו יכולים לעשות למען כל המעורבים בדבר הוא לדעת מתי לומר 'די'.

האויב הרחוק, או היפוכה הקוטבי של החמלה, הוא האכזריות. 
כשאנחנו מגיעים לגבול היכולת שלנו לסבול, האכזריות מגינה עלינו לפעמים מהפחד שלנו מכאב…
אנחנו מגנים על הפגיעות והפחד שלנו בעזרת קשיחות. 
אם לא נבחין שבעשותנו כך אנחנו פוגעים בעצמנו באותה מידה שאנו פוגעים בזולת, 
לעולם לא נשתחרר. "

**
ג. שמחה (אושר)

"האויב הקרוב של השמחה הוא התרגשות יתר. 
אנחנו יכולים ללבות את עצמנו למצב של מאניה 
ולחשוב בטעות שמעוף מעל ייסורי העולם הוא שמחה ללא תנאי. 
גם כאן, במקום להתחבר עם הזולת, התרגשות היתר מפרידה אותנו. 
שמחה אמיתית אינה תחושת אופוריה או אקסטזה 
אלא מצב של הוקרה שמאפשר לנו להיות שותפים מלאים בחיינו במלואם. 
אנחנו לומדים לשמוח במזלנו הטוב ובמזלו הטוב של האחר.

האויב הרחוק של השמחה הוא הקנאה. 
לפני שתרגלתי שמחה במזלם הטוב של אחרים, לא ידעתי שאני מסוגלת להיות כל כך קנאית.
כשגיליתי זאת הרגשתי מושפלת, בלשון המעטה. 
נדהמתי לראות באיזו עוינות התייחסתי להצלחה של אנשים אחרים. 
אולי בגלל שתרגולים אלו חושפים את מגרעותינו הנסתרות, 
אנחנו חשים לפעמים חוסר חשק לתרגל אותם, אך זוהי בדיוק הסיבה לכך שעלינו להמשיך ולהתאמן:
אנחנו צריכים לתרגל כדי לדעת לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, על כל המרכיבים שלנו."

**
ד. תודעה שוות יחס (שלווה)

"האויב הקרוב של התודעה שוות היחס הוא התנתקות או אדישות. 
במיוחד בתרגול רוחני, קל לטעות ולחשוב שתלישות וריחוק מהכאוס של החיים הם שלווה מאוזנת אמיתית. 
אנחנו פתוחים, ידידותיים, שלווים ומתגאים בכך שהצלחנו להתעלות מעל לעליות ולמורדות הרגשיים שלנו. 
אם אנחנו חשים מועקה, מבוכה או כעס, אנחנו מרגישים שנכשלנו. 
אך התפרצות רגשית איננה בגדר מעידה רוחנית. 
היא המקום שבו הלוחם לומד חמלה מהי. 
זהו המקום שבו אנו לומדים להפסיק להיאבק בעצמנו. 
רק כאשר נוכל לשהות עם המקומות שמפחידים אותנו, 
השלווה שוות-היחס שלנו תהיה בלתי ניתנת לערעור.

האויב הרחוק של התודעה שוות היחס הוא הדעה הקדומה. 
אנחנו צדקניים לגבי האמונות שלנו ונוקטים עמדה מוצקה בעד או נגד אחרים. 
אנחנו בוחרים צד מסוים. החשיבה שלנו הופכת להיות חד ממדית. יש לנו אויבים. 
קיטוב זה הוא המכשול לשלוות נפש אמיתית, שהיא המקור לפעולה מלאת חמלה."

**
עד כאן המילים של פמה צ'ודרון.

בזכות הטקסט הזה יכולתי לראות השבוע ביתר בהירות כמה מהאויבים הללו.
פגשתי קנאה, רחמים, הצפה, סלידה, שנאה, דעה קדומה וניתוק בתוכי וסביבי.
לצדם פגשתי גם נדיבות אוהבת, חמלה, שמחה ותודעה שוות יחס.

קשה לבטא את זה במילים…
התחושה היא שמשהו נחווה השבוע קצת אחרת…
אולי זו האינטימיות עם האויבים שפמה מדברת עליה:

"תרגולי הלב מכינים אותנו להיכרות אינטימית עם האויבים הקרובים ועם האויבים הרחוקים. 
אנחנו מזמינים אותם לביקור באמצעות תרגול. 
כשאנחנו מכירים טוב יותר את יכולתנו הטבעית לשמוח, 
באותה מידה אנחנו לומדים להכיר גם את הקנאה ואת הכעס שלנו. 
כשאנחנו מתחילים לתרגל איך לפתוח את ליבנו, 
אנחנו מתחילים לראות בבירור את הדעות הקדומות ואת חוסר האכפתיות שלנו. 
אויבים אלו הם מורים טובים שמראים לנו שאנו יכולים לקבל את עצמנו ואת האחרים
למרות המגרעות וחוסר השלמות."

**
שתהיה שבת של שלום,
הרבה טוב לב אוהב, חמלה, שמחה ושלווה,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle

אין לך מושג מה עובר עליו.
אין לך מושג מאיפה היא מגיעה.
אין לך מושג לאן הוא הולך.
אין לך מושג עם מה היא מתמודדת.

**
מרי אוליבר מציעה:

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

כתבתי על זה גם כאן.

**
קצת יותר סובלנות.
קצת יותר טוב לב אוהב.
קצת יותר ענווה.
קצת יותר כבוד.
קצת יותר רגישות.
קצת יותר כוונה.
קצת יותר תשומת לב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא שקוף

לא שקוף

"אמרת לי שאין טעם לשאול את התלמידים מה שלומם,
שהרי ממילא התשובה היא על פי רוב קצרת רוח ובת מילה אחת: "בסדר".
לכל היותר שתי מילים, "הכול בסדר".
ורציתי להגיד לך שטעם השאלה אינו תלוי בהכרח באיכות התשובה.

עצם השאלה מעבירה מסר של אכפתיות, תשומת לב, רגישות.
עצם השאלה מאפשרת את חווית השותפות, את תחושת הנראות.
עצם השאלה לשלומו, גם אם לא ענה לך, כפי שיקרה ברוב המוחלט של המקרים,
היא שמותירה את התחושה שהוא אינו שקוף.

כאשר חורגים מעצמנו, עושים משהו שהוא מעט מעבר לנדרש, מעט מעבר לנימוס המחייב –
משהו באזור טוב הלב האנושי מרחיב מעט את מידות הלב.
כאשר עובר עליו משהו, או אפילו בסתם יום של חול מבחינת נפשו,
יש מי שרואה אותו. יש מי שדואג לו. יש מי שעבורו הוא חשוב.
המסרים האלה עברו בעצם השאלה ואינם תלויים בתשובה."

~ חילי טרופר, "שביל בעולם", עמוד 112

**
"מה שלומך?"
"איך את/ה?"
"מה נשמע?"

בין מורים ותלמידים.
בין בני זוג, הורים וילדים.
בין מנהלים ועובדים.
בין חברים ובני אדם.

**
בדיקת דופק.
שאלה עם כוונה ולא ריטואל של נימוס.
בדיקה אכפתית ולא יציאה ידי חובה.
הזמנה לחיבור ולא ציפייה לדיווח.
רגע של נוכחות שעושה הבדל.

תודה לחילי טרופר על עוד ספר מרגש, מעשיר, מחדד ומחזק.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ח חשוון – קרב קשה

את המשפט הבא שמעתי לראשונה ביום רביעי השבוע.
הוא תפס אותי מייד.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

לא ברור מי אמר אותו במקור.
הוא מיוחס לאנשים שונים.
קשה לתרגמו לעברית ולשמור על המשמעות והעוצמה שלו :
"היה kind, שכן כל מי שאתה פוגש נלחם בקרב קשה."

התרגום שלי ל kind בהקשר הזה:
סבלן, סובלן, טוב לב, איטי במסקנות, זהיר בשיפוטים, …

*****
אין לנו מושג מה עובר על האדם שמולנו.
חשוב להיזהר מלשפוט אותו ואת מעשיו.
כדאי להיות קצת יותר סבלניים, סובלניים, טובי לב.
כל אדם שאנו פוגשים עלול להיות בעיצומו של קרב קשה כלשהו.
של התמודדות מאתגרת במיוחד.

*****
יום שישי השבוע, 13:50, אחד הסופרמרקטים בכפר סבא.
נכנסתי רק לרגע כדי לקנות חלה לשבת.
רק חלה.
תור בכל הקופות.
אין קופה מהירה.

אני בוחר לעמוד מאחורי אישה עם עגלה עמוסה במיוחד.
הלקוחה שלפניה כבר מסיימת את החשבון.
האישה שלפני מוכרת לי.
איני זוכר מאיפה.
אני לא ממש ממהר, אבל יהיה נחמד אם היא תציע לי לעקוף.
רק חלה.

מבט אחורה ונדמה לי שהיא רואה אותי. ואת החלה שלי.
ההזמנה לא מגיעה.
היא מניחה את מצרכיה על המסוע והקופאית מתחילה לתקתק.
זה ייקח לפחות 10 דקות…
מה הסיפור שלה ??? מה כל כך כואב לה לתת לי לעבור ?????

אני שם לב לשיפוטים שמתחילים לעלות בתוכי ומשתדל להניח להם.
אחרי הכול, אין לי מושג מי היא ומה עובר עליה.
ואם זה היה ממש חשוב לי הייתי יכול לבקש.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

כשכל המוצרים על המסוע היא נעה לקו שאחרי הקופות ומתחיל לארוז.
זה הולך לאט במיוחד.
השקיות לא נפתחות בקלות. עיכוב נוסף.
הקופאית מתגייסת לעזור ומתחילה לפתוח בעצמה חלק מהשקיות.
גם אני נרתם למשימה.
היא מודה לנו ומתנצלת על הבלגן.
ואז… היא מבחינה בחלה ומציעה לקופאית לשחרר אותי.
לא לחכות לגמר האריזה.

אחרי דקה אני בחוץ.
"האירוע" נגמר באווירה טובה כשכולם עזרו לכולם.
גם התחושה הפנימית נעימה.
אין דרמה. אין כעסים.
בקלות זה היה יכול להתפתח אחרת.

*****
בדרך לרכב אני נזכר מאיפה אני מכיר אותה.
בנה, קצין מצטיין בחיל הים, נהרג לפני כשלוש וחצי שנים.
ראיתי אותה לפני כמה חודשים בטקס ששנינו נכחנו בו.
היא תפשה את תשומת לבי כשהתייפחה שם בבכי.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter