תגית: איתי לוי

כ"ז אלול – Sawu Bona

בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה,
המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא "Sawu Bona" ומשמעו "אני רואה אותך".
התגובה השגורה היא "Sikhona" – "אני כאן".
הסדר חשוב: ברמה מסוימת, לפני שאני מבחין בך אינך קיים.
כשאני מבחין בך, אני בעצם "יוצר" אותך ומביא אותך לחיים.

בשנים האחרונות אני זוכה ללוות תהליכים מתמשכים בחברות שונות.
התהליכים שונים זה מזה ומותאמים לצרכים המסוימים של כל ארגון.
עם זאת, יש משהו עקבי, שחוזר שוב ושוב בכל התהליכים.
משהו שמקפידים לבצע בכל מפגש.
לפחות פעם אחת.
בתחילה הוא עלול לעורר מבוכה וחוסר נוחות בקרב חלק מהמשתתפים.
כמעט תמיד, בסוף התהליך, במפגש הסיכום,
רבים מציינים את ה"משהו" הזה כאחד הדברים הכי משמעותיים שהם לוקחים לעצמם.

"בדיקת דופק".

ניתן לעשות זאת בצורות שונות.
העיקרון הוא לאפשר לכל אדם בקבוצה לשתף בקצרה במה שחי בו כרגע.
עם או בלי קשר לנושא המפגש.
בהיבטים שקשורים לעבודה, לבית או לכל נושא שהוא.
כשאדם משתף הוא מוזמן לומר כמה מילים או משפטים.
בנוגע למה שחי בו כרגע או למקום שתשומת הלב שלו נמצאת עכשיו.
לאחר שמשתתף מסיים לשתף, מברכים אותו ב"בוקר טוב" או בברכה דומה.
(המהווה מעין תחליף ל – Sawu Bona).
הבקשה מהמשתתפים בזמן השיתוף היא להקשיב בתשומת לב,
אך לא להתייחס או להפוך את זה לשיחה קבוצתית.
הקבוצה מתבקשת להימנע מלנסות לעזור, להציע הצעות, לספר בדיחות, לנחם או לעודד.
(לכל אלו יהיה מקום בהפסקה או לאחר המפגש).
בסבב קצר בן מספר דקות כל אדם מקבל הזדמנות להישמע ולהיראות.
לכל משתתף ומשתתפת יש את המקום שלהם ואת הלגיטימציה המלאה
לשתף במה שחי בתוכם ומעסיק אותם כרגע.
מכאן אפשר להמשיך…

"בדיקת דופק" אינה שמורה למפגשים קבוצתיים בלבד.
ניתן להשתמש בה בכל מסגרת ובכל רגע נתון.
בפגישה אישית פנים אל פנים, בטלפון ואפילו במייל.
עם מעט תרגול, מוכנות לשתף בפתיחות והתגברות על מבוכה ראשונית,
"בדיקת דופק" יכולה להוות טקס משמעותי ומרגש מאוד בקבוצה
התורם להגברת הנוכחות ולחיבור מקרב בין כל המשתתפים.

הנה דוגמא לבדיקת הדופק שלי, למה שחי בתוכי כרגע:
חיים ומוות.
שמעון פרס שנפטר השבוע.
איתי לוי, חבר, שהיום מלאו שלושים למותו.
רותם כרמי שבוחרת כל יום מחדש.
קדושת החיים.
הארעיות שלהם.
סוף שבוע מיוחד שממש חיכיתי לו ושמתחיל בקרוב.
שני מפגשים אנושיים עוצמתיים שקרו השבוע. אני בר מזל.
התרגשות מסיום שנה והשלמת אתגר של כתיבה יומית.
עייפות.
הכרת תודה על משפחה. על חברים.
על חיים מלאים.

Sikhona – אני כאן.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב. גיליתי שכבר כתבתי על בדיקת דופק בעבר. הנה מאמר נוסף בנושא.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ט אב – שתי פרידות

השבוע נפרדתי מהחופש הגדול ומחבר.
את החופש הגדול כולם מכירים.
לחבר קוראים איתי לוי.

הפרידה מהחופש הגדול היתה צפויה ומתוכננת.
הפרידה מאיתי מפתיעה ופתאומית.

שתי פרידות.
שני סיומים של פרקי חיים מסוימים.
שתי התחלות של פרקי חיים חדשים.
שינוי.

כשהעניינים "מתחממים" ונעשה אינטנסיבי במיוחד,
אני אוהב לחזור לביירון קייטי, יוצרת "העבודה".
אינטנסיביות (בעיקר רגשית ומנטלית), מתארת די במדויק את השבוע הזה עבורי.

את הפוסט הנוכחי אני מקדיש להורים, לילדים, לאנשי החינוך ולמנהיגים שבינינו.
בכל הצורות, התצורות והגילאים.
לאלו שעסוקים בחזרה למסגרות הלימודים השונות ולאלו שמתמודדים עם אתגרים אחרים.
על כל המשמעויות.

בחרתי ארבעה ציטוטים מספרה של ביירון קייטי "אלף שמות לאושר" .
אני מוצא בהם הזמנה לנוכחות.
בהירות להפחתת בלבול.
תזכורת למשהו שאולי יודעים ושוכחים.
תפיסה שלפעמים קל להבין וקשה מאוד ליישם.

**
"אנחנו עושים בחיים רק שלושה דברים –
אנחנו יושבים, אנחנו עומדים, ואנחנו שוכבים בצורה אופקית.
זה בערך הכול.
כל דבר אחר הוא סיפור.
החיים הם לא קשים, המחשבות שלכם הופכות אותם לקשים.
האושר או האומללות שלכם נובעים מהן."

**
"אם יש לכם בעיה עם בני אדם או עם מצבו של העולם,
אני מזמינה אתכם לרשום על הנייר את המחשבות המלחיצות הללו ולחקור אותן.
עשו זאת למען אהבת האמת, ולא כדי להציל את העולם.
לאחר מכן הפכו את המחשבות הללו – כדי להציל את העולם שלכם.
האין זו הסיבה שבגללה אתם רוצים להציל את העולם מלכתחילה?
כדי שתוכלו להיות מאושרים?
ובכן, דלגו על האמצע, והתחילו להיות מאושרים מכאן !
אתם העולם. אתם האחד.
באמצעות ההיפוך הזה אתם נשארים פעילים,
אבל אין בכך שום פחד, שום מלחמה פנימית.
שוב אין זו מלחמה שמנסה ללמד שלום.
מלחמה לא יכולה ללמד שלום.
רק שלום יכול ללמד שלום. "

**
"מכאיב לחשוב שאתם יודעים מה הכי טוב לילדים שלכם.
זה חסר תוחלת.
כשאתם חושבים שאתם צריכים להגן עליהם,
אתם מלמדים אותם חרדה ותלות.
אבל כשאתם חוקרים את התודעה שלכם,
ולומדים לא להתערב נפשית בעניינים של הילדים שלכם,
סוף-סוף יש דוגמא אישית בבית –
מישהו שיודע איך לחיות חיים מאושרים.
הם מבחינים בכך שאתם שלמים עם עצמכם ומאושרים,
ולכן הם מתחילים ללכת בעקבותיכם.
אתם לימדתם אותם את כל מה שהם יודעים על חרדה ועל תלות,
ועכשיו הם מתחילים ללמוד משהו אחר,
משהו שנראה כמו חופש."

**
"הדרך הטובה ביותר, הדרך היעילה היחידה,
היא לשמש דוגמא אישית ולא לכפות את רצונכם.
אני נהגתי לנסות להפוך את ילדיי למוסריים באמצעות כך שאמרתי להם
מה הם צריכים לעשות, מה אסור להם לעשות,
מה הם צריכים לאהוב, ומה הם לא צריכים לאהוב.
ברוב בלבולי ניסיתי להיות אימא טובה,
וחשבתי שזאת הדרך להפוך אותם לאנשים טובים.
כשהם לא עשו את מה שרציתי,
נהגתי לבייש אותם או להעניש אותם, מתוך אמונה שזה לטובתם.
וכך, למעשה, לימדתי אותם להפר את החוקים שלי ולהיזהר מאוד לא להיתפס.
לימדתי אותם שהדרך להשיג שלווה בבית שלנו היא להתחמק ולשקר.

איבדתי את הילדים שלי לפני עשרים שנה.
התחלתי להבין שהם מעולם לא היו שלי מלכתחילה.
זה היה אובדן נוראי, כי הם באמת מתו מבחינתי.
גיליתי שהאנשים שאני חשבתי שהם, לא היו קיימים מעולם.
כיום אני חווה אותם בצורה קרובה יותר מכפי שאני יכולה לתאר.
היום, כשהילדים שואלים אותי מה הם צריכים לעשות,
אני אומרת, ""אני לא יודעת, חמוד",
או "זה מה שאני עשיתי במצב דומה ולי זה עזר.
אתם יכולים לדעת שאני תמיד פה כדי להקשיב,
ושאני תמיד אוהב אתכם, בלי קשר להחלטות שלכם.
אתם כבר תדעו מה לעשות.
חוץ מזה, מתוקים, אתם לא יכולים לטעות.
אני מבטיחה לכם".
סוף סוף למדתי להגיד לילדי את האמת.

מדוע שאתן לילדי עצות, כשאין לי דרך לדעת מה טוב להם?
אם מה שהם עושים גורם להם אושר – זה מה שאני רוצה.
אם מה שהם עושים גורם להם סבל – זה מה שאני רוצה,
משום שהם לומדים מזה משהו שאני לא אוכל ללמדם לעולם."

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ה אב – שלוש אחיות הגורל

"שלוש אחיות הגורל"

"האחות הראשונה, קלותו,
טווה את חוט החיים של כל אדם לפני לידתו,
כלומר קובעת את אופי חייו וטווה את גורלו בתוך מארג החיים.

האחות השניה, לאכסיס,
קוצבת את אורכו של החוט בסרט מידה
ומעבירה את האדם דרך כל המכשולים הגורליים שאחותה ארגה בשבילו.

האחות השלישית, אטרופוס,
גוזרת את החוט לפני האורך שקבעה אחותה
ומחליטה על אופן מותו.

לכל אדם חוט הגורל שלו שאי אפשר לשנותו,
והוא אינו יודע איזה מין חוט הוא ומתי ייקרע או ייגזר."

~~ הקטע צוטט מתוך תערוכת חוטים וקשרים (מוזיאון ישראל) ומבוסס על סיפור מהמיתולוגיה היוונית.

**
גם הבוקר,
פתחתי את היום עם שאלה אחת ומשפט אחד.

לפנות בוקר,
ממש לפני שפתחתי את היום שלי,
גזרה אטרופוס את חוטו של איתי לוי.
בעל, אבא, חבר, איש יקר שחי חיים מלאים.

יהי זכרו ברוך.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter