תגית: אוריאל דסקל

"שתזדיין הגזענות !"

"אני כדורגלן ברמה הגבוהה ביותר.
לקבל ביקורת זה משהו שאני חייב להתמודד איתו, חלק מהעבודה.
אבל להיקרא 'שחורי', 'מחבל מתאבד' ולזכות לאיומי רצח – שמגיעים גם למשפחתי,
זה בלתי מתקבל על הדעת.
אני שבדי ואני גאה ללבוש את החולצה הזו והדגל הזה שלנו.
במקביל, אני רוצה להודות לכל אלו שסובבים אותנו ועטפו אותנו באהבה.
אנחנו עומדים מאוחדים.
אנחנו שבדיה.
שתזדיין הגזענות ! "

**
אלו המילים של ג'ימי דורמאז, שחקן נבחרת שבדיה,
שעשה עבירה אשר הובילה להפסד קבוצתו לנבחרת גרמניה,
ועלולה לעלות בהדחתה של שבדיה מהטורניר בשלב מוקדם.

בעקבות העבירה, עשרות אלפי גזענים תקפו אותו ברשת
עם קללות גזעניות ואיומים שהזכירו את מוצאו האשורי-כשדי-ארמי.

את המסר הזה העביר ג'ימי ביום שאחרי ההפסד לגרמניה,
רגע לפני אימון קבוצתו, כשמאחוריו כל חבריו.
ניתן לצפות בג'ימי מעביר את המסר שלו כאן.

**
תודה לאוריאל דסקל ששיתף בסיפור הזה
ושמעלה מדי יום בפייסבוק סיפורים מעניינים, מרגשים ומעוררי מחשבה.

על כדורגל.
והרבה מעבר לכך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ג אלול – כשאתה לא מוכן

לפעמים זה מגיע כשאתה לא מוכן.
שונה ממה שדמיינת (או לא דמיינת) שיהיה.
עד לפני רגע זה לא היה קיים ופתאום זה כאן.
לשארית חייך.

המפגש עם אמיר.
ולא רק עם אמיר.
חילופי מילים בראשון בבוקר, כמעט קונפליקט,
שהתגלגלו לשיחת צהריים
ושממשיכים אתי מאז בצורות, בחוויות ובאופנים שונים. 
נקודת אל-חזור.

ההופעה של שלום חנוך ולהקת תמוז. אריאל זילבר.
לשמוע אחרת משהו שחשבת שאתה מכיר.
שנדמה לך שכבר שמעת הרבה פעמים.
לגלות אותו פתאום בפעם הראשונה.
בחמש קם צייד.
לחוש את העוצמה. המפתיעה.
המטלטלת.

לגלות את המשחקים הפראלימפיים.
את הסיפורים על הגיבורים האמיתיים.
"לא נכים, סופרמנים וסופרוומניות", כמו שאוריאל דסקל כותב.
הם תמיד היו שם. 
גם אוריאל כותב כבר שנים.
מפגש חדש, גילוי, ששואב אותך…

שיר שתופש אותך בשיטוט אקראי.
משפט אחד שנוגע ונכנס עמוק במיוחד.
פוסט שהועלה לפני כשנה.
נמצא שם כל הזמן במרחבי הרשת.
מסתובב…
השבוע נפגשנו…

הגעגוע.
למשהו. למישהו.
שפעם היה.
ועכשיו כבר לא.
שאולי יחזור.
ואולי כבר לא.

חמישה מפגשים.
כמו סיר חרס על כיריים.
חמישה "מרכיבים".
בישול ארוך. עמוק.
אינסופי.

Human-Being-in-Process

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter