ארכיון יומי: 20 בינואר 2019

אחד הימים הטובים בחייו 2

הבוקר, בסביבות 8:30,
בעקבות התנגשות עם אופנוע חולף שהופיע פתאום משומקום,
הדופק שלו קופץ ל-300 בעשירית שניה
כשהוא רואה את הרוכב עף באויר ונוחת אחרי שנייה ארוכה באמצע הכביש.

**
כעשרים דקות לאחר מכן,
מבוהל, לחוץ, מבולבל,
הוא עומד ליד הרכב שלו והאופנוע ההרוס,
דואג לאופנוען ולעצמו,
מנסה להבין מה קורה ולאן זה הולך..

**
"קח אוויר…,
הוא חי ושלם.
קם לבד, הולך, מדבר.
לאט לאט, זה בטח היה מלחיץ מאוד.
בינתיים זה נראה טוב…"

**
20:40, שתים עשרה שעות אחרי,
אנחנו מתכתבים לאחר ששנינו שוחחנו עם הרוכב.
שואלים זה לשלום זה,
מנסים לשחזר את האירועים.

**
אין לנו מושג.
אין לנו מושג מה יהיה מחר.
אין לנו מושג איך דברים יתפתחו.
יום טוב או יום רע זה עניין של נקודת מבט.
ההבדל בין יום עם מזל ליום בלי מזל הוא דק.

**
שלושה אנשים "זרים".
נפגשים (תרתי משמע) באמצע החיים.

כל מפגש הוא הזדמנות.

כוונה לחיים: להפחית סבל ולהעצים שמחה.

יכול להיות שגן עדן זה כאן?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אחד הימים הטובים בחייו

הבוקר, בסביבות 8:30,
בעקבות התנגשות עם רכב חולף,
הקטנוע שלו פגע בעוצמה בחלקו האחורי של המיצובישי שלי.
הוא עצמו הועף מספר מטרים באויר ונחת באמצעו של הכביש ההומה.

**
כעשרים דקות לאחר מכן,
מבוהל, כואב ומבולבל,
הוא עומד ליד האופנוע ההרוס שלו,
ומתבאס על היום חסר המזל הזה שנפל עליו.

**
יד על כתף.
הזרמת אנרגיה.
"יכול להיות שזה אחד הימים הטובים בחייך…", הצעתי,
"לאט לאט.
אתה כאן, בריא ושלם".

**
20:30, שתים עשרה שעות אחרי.
אני מתקשר לשאול לשלומו.
הוא כבר בבית.
הצילומים נראים תקינים.
כאבים חזקים מהמכות היבשות,
ייתכן שעוד יחמירו על פי הערכת הרופאים.

"חשבתי על מה שאמרת…
אולי זה באמת אחד הימים הטובים בחיי."

**
אולי.
הלוואי.
אין לנו מושג.
אין לנו מושג מה יהיה מחר.
אין לנו מושג איך דברים יתפתחו.
יום טוב או יום רע זה עניין של נקודת מבט.
ההבדל בין יום עם מזל ליום בלי מזל הוא דק.

**
כל מפגש הוא הזדמנות.

כוונה לחיים: להפחית סבל ולהעצים שמחה.

יכול להיות שגן עדן זה כאן?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter