רק שני תנאים

רק שני תנאים:

1. שיהיה לי אכפת ממך, ממני ומהמסגרת שאנו משרתים.
2. שנעשה משהו שמשרת אותך, אותי ואת המסגרת.

**
1. שיהיה לי אכפת ממך, ממני ומהמסגרת שאנו משרתים.
שיהיה לך אכפת ממני, מעצמך ומהמסגרת.
שנרצה באמת שיהיה טוב לכל אחד מאיתנו ולמסגרת.
שנתכוונן לכך ונשאף לזה.
גם כשלא ברור מה זה אומר או איך זה בא לידי ביטוי.

2. שנעשה משהו שמשרת אותך, אותי ואת המסגרת.
שנחתום ונקיים "חוזה" שכולנו מרוויחים ממנו.
שנבדוק, נפתח ונעדכן אותו כשיגיע הזמן.
הצרכים שלך לא פחות חשובים משלי או משל המסגרת.
הצרכים שלי לא פחות חשובים משלך או משל המסגרת.

**
רק שני תנאים.

ואם הם לא מתקיימים, אולי הגיע זמן להיפרד.
אם מפסיק להיות לנו אכפת מזה מזה, מעצמנו או מהמסגרת,
אולי הגיע הזמן להיפרד.
להיפרד מהחוזה הנוכחי שאנו מחזיקים.
להיפרד מהמסגרת שאנו רוצים (ואולי כבר לא) לשרת.
להיפרד מתפיסת עולם, מחשבות והרגלים שכבר לא משרתים אותנו.

(מסגרת = זוגיות, משפחה, מקום עבודה, חברה, קהילה, מטרה, מדינה, עולם …)

חיים מלאים. היום.

חזון וייעוד

חזון וייעוד:
המצאות אנושיות חדשות יחסית.
אופנות מקובלות (יותר ויותר)
התורמות (כביכול) להתפתחות ולצמיחה
של אנשים וארגונים.

**
מה החזון של תינוק ? מה הייעוד של דשא ?

מתבונן מהצד יכול להמציא חזון או ייעוד, כזה או אחר.
לחברה, לארגון, לקריירה, לאדם.
אולי אפילו לתינוק ולדשא.
לעתים זה יישמע טוב, ירגיש מדויק או יעורר השראה.

**
התינוק והדשא יצמחו ויגדלו (עם או בלי חזון) בתנאי שיהיו להם התנאים הנדרשים.
הם יצמו ויגדלו בכל מקרה (ברוב התנאים) אך מה שישפיע על הדרך שבה הם יעשו זאת יהיו התנאים.
תינוק שיגדל בתנאים של אהבה, קבלה ומגע, של מזון ושינה,
יצמח בצורה שונה לגמרי מתינוק שיגדל בסביבה של שיפוטיות, ניתוק רגשי וחוסר מגע או מגע אלים.
דשא שיצמח בתנאים של מים במידה מספקת, טמפרטורה ושמש מתאימה,
יגדל בצורה שונה מדשא שיצמח בתנאים של מחסור או של עודף אקססיבי.

**
שאלה:
יכול להיות ש"תנאים מתאימים" חשובים לבני אדם, לקריירות, לארגונים ולחברות
לא פחות, ואולי אף יותר מ"חזון" ומ"ייעוד"?
(למרות שהם הרבה פחות אופנתיים…)

חיים מלאים. היום.

ט"ז תמוז – נאום קצר בשלושה תנאים

1. שיהיה קצר.
2. שיהיה מעניין.
3. בלי פדיחות.

אלה ההוראות שקיבלתי מבתי,
לאחר שהתבקשתי להגיד כמה מילים כנציג ההורים
בטקס סיום בית הספר היסודי לפני כשנתיים.

ל – 1 ("שיהיה קצר") – התחייבתי.
זה בידיים שלי ובשליטתי.

ל – 2 ("שיהיה מעניין") – הבטחתי שאשתדל.
"מעניין" זה עניין של טעם, במיוחד כשמדובר במאות הורים וילדים, חלקם מותשים מנאומים קודמים.

על 3 ("בלי פדיחות") – סרבתי לקחת אחריות.
בגילאים מסוימים כל מילה, תנועה, מבט או נשימה הם בחזקת פדיחה.

בקישור הבא תמצאו את הנאום המצולם.

אורך הסרטון 3:49 דקות ברוטו.
אני מתחיל לדבר בשניה ה – 0:25.
הנאום שלי מסתיים אחרי 110 שניות בלבד (כולל ההקדמה)
ואז… נשלף "השפן" שאף אחד לא ציפה לו.

מה יש בסרטון הזה עבורי ?

1. הכרת תודה עמוקה וכנה למספר אנשים שאני מאוד מעריך
ושתרמו המון למשפחתי (ולמאות משפחות אחרות).

2. חידוד כוונה.
למה אתה עולה "על הבמה"?
את מי את משרתת כשאת שם?

3. מעבר לשיפוטיות של טוב ורע.
וואטסאפ הוא לא "מכת מדינה" וחיבור לסלולרי הוא לא "מגיפה".
גם הומואים, לסביות, סטרייטים, רבנים, מתנחלים או חברי כנסת הם לא.
הטכנולוגיה קיימת, דברים נאמרים.
השאלה החשובה בעיני היא איך מגיבים למה שקורה ואיזה שימוש עושים בטכנולוגיה.

4. בכדי לתת למישהו מתנה משמעותית (לכל החיים… ?)
או בכדי ליצור רגע קדוש ומרגש של חיבור,
לפעמים מספיקים שני משפטים או עשרים שניות.

אם בא לכם לשתף אותי (באתר, בפייסבוק או במייל חוזר) אשמח לשמוע מה הסרטון והמילים הללו מעוררים בכם…

ניתן לגשת לסרטון בקישור הבא.

**
הזמנה לכנס:

ביום רביעי הקרוב, 27/7, אתן את הרצאת הפתיחה בכנס מיוחד לבעלי עסקים
המאורגן ע"י מט"י (המרכז לטיפוח יזמות) וסלבה מרגוליס בקולנוע גלובוס מקס שבקריון.

ההרצאה תתמקד בבניית וטיפוח מערכות יחסים עם לקוחות קיימים וחדשים
וביישומים חזקים של תקשורת מקרבת (רוח וכלים) בעולמות העסקיים.

ה"נאום" הפעם יהיה קצת יותר ארוך (40 דקות)
וגם הקהל יהיה שונה (מנהלים, יזמים ובעלי עסקים)
אבל למרות ההבדלים בנושא, בקהל ובפורמט,
אני מגיע בדיוק עם אותה מהות ועם אותה כוונה:
לתת ערך משמעותי, לגעת ולשרת.

לאחר ההרצאה שלי תועברנה בכנס ארבע הרצאות נוספות
ע"י 4 מרצות ומרצים שאת חלקם אני מכיר באופן אישי
ועליהם אני ממליץ בחום רב.

התוכניה המלאה, פרטים, עלויות והרשמה בקישור הבא.
(שימו לב שההרשמה אינה דרכי + בואו להגיד שלום אם תהיו שם ..).

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.