"מה אנו רוצים" / "מה אנו לא רוצים"

"מה אנו רוצים" / "מה אנו לא רוצים"

שני כוחות של השפעה:
1. להגדיר ולומר מה אנו רוצים.
2. להגדיר ולומר מה אנו לא רוצים.

**
שני הכוחות הללו מייצרים תגובות של משיכה ודחייה
בתוכנו ובקרב אנשים אחרים.

שני הכוחות הללו משפיעים על תשומת הלב שלנו,
על מה שנראה, על מה שנחווה, על אנשים שנפגוש, על עולם שניצור.

**
מה שאנו לא רוצים, עוזר לסמן את המגרשים שבהם אנו לא מוכנים או לא רוצים לשחק.
מה שאנו רוצים, מסמן את המגרש שבו אנו רוצים לשחק, מסייע לבחור את השחקנים ולבנות קבוצה, מניע את המשחק.

**
פעמים רבות, "מה אנו רוצים", הוא גם אחד הדברים היותר מאתגרים להגדרה ולביטוי.

ההשפעה של הגדרת "מה אנו רוצים" לעצמנו וביטויה בקול רם לסביבה (כוונה + תדר + תוכן),
חזקה עשרות מונים מהשפעתה של "מה אנו לא רוצים".

כך לפחות מרגיש לי הבוקר…

חיים מלאים. היום.

ערכים אנרגטיים

כיום, על מוצרי מזון מצויינים הערכים התזונתיים שהם מכילים.
ניתן להשוות בין מוצרים ולבחור את זה שעם פחות שומן או את ההוא שעם יותר חלבון.
לפני מספר שנים השקיפות הזו היתה מדע בדיוני.

**
תארו לכם שיתחילו לסמן ערכים אנרגטיים על מוצרי תוכן.
לדוגמא:
בפוסט X בפייסבוק: 50% כעס, 30% תסכול, 20% שעמום.
בפוסט Y בפייסבוק: 40% שלווה, 30% יצירתיות, 30% הומור
פרק The Voice : 40% אהבה, 20% עצב, 20% פרגון, 10% לחץ, 10% נדיבות
טוקבקים לכתבה ב Ynet: 80% שנאה, 20% פחד.
סרט קולנוע מסוים: 40% כאב, 30% שמחה, 20% תקווה, 10% השראה.

**
תארו לכם שאנשים יבחרו מוצרי תוכן על פי הערכים האנרגטיים שהם מכילים
ועל פי ההתכווננות האנרגטית של מי שיצר אותם.

עם הזמן מוצרים בעלי ערכים אנרגטיים גבוהים ילכו ויתרבו
ומוצרים בעלי ערכים נמוכים או שליליים ייזנחו ויתמעטו.

מדע בדיוני…?
אולי…
ואולי לא…

**
אולי בשונה מערכים תזונתיים, בערכים אנרגטיים קל מאוד לחוש.
אם רק רוצים.

בעולם שבו יש אינסוף מוצרי תוכן, רבים מהם חינמיים, קל מאוד לבחור.
אם רק רוצים.

כבר עכשיו.

הפוסט הזה נכתב עם 50% אהבה, 20% דמיון, 15% נדיבות  ו 15% תקווה 🙂

חיים מלאים. היום.