במיוחד עכשיו

במיוחד עכשיו חשוב להיות שקולים וזהירים.
לא לפרש את אי הזמינות שלך כסינון מכוון.
לא להניח שאתה עושה את זה כדי למשוך זמן.
לא לייחס לתגובה שלך כוונות זדון שאינן במקומן.

**
אני לא בטוח איפה אתה עכשיו ומה בדיוק עובר עליך.
דבר אחד אני יודע בוודאות:
אם אני מאשים אותך במשהו שלא עשית ומייחס לך כוונות שלא התכוונת,
אני פוגע גם בך וגם בעצמי.

**
מערכת היחסים שלנו מתחילה להיבנות עכשיו.
יכול להיות שבקרוב נצא לדרך משותפת ויכול להיות שלא.
אם נתחיל לעבוד ביחד, חשוב שבסיס הקשר שלנו יהיה נקי:
שנדבוק במה שקורה ולא במה שאנו מדמיינים שאולי קורה.
שנחזיק כוונות טובות ונניח כוונות טובות.
שלא ניתן ללחץ לנהל אותנו ושלא ניכנס לשאננות מזיקה.
שנדבר בישירות, בפתיחות ובכנות.
שנתאם ציפיות ברורות.
שנוודא שמתקיימים תנאים לשיתוף פעולה בריא.
שנבחר זה בזה.

**
בקרוב נדע.
מעניין לאן זה הולך…

חיים מלאים. היום.

הרעיון

אני מאמינה שבעולם שלנו קיימים לא רק בעלי חיים וצמחים
וחיידקים ווירוסים, אלא גם רעיונות.
רעיונות הם צורות אנרגטיות חסרות גוף.
הם נפרדים מאיתנו לחלוטין,
אבל מסוגלים ליחסי גומלין איתנו – גם אם בצורות מוזרות.
לרעיונות אין גוף גשמי, אבל יש להם מודעות ובהחלט יש להם כוח רצון.
את הרעיונות מניע דחף אחד ויחיד: להתבטא.
והדרך היחידה שרעיון יכול להתבטא בה בעולם שלנו
היא באמצעות שיתוף פעולה עם בן אדם.
באמצעות פעולתו של האדם
רעיון יכול לחרוג מהמופשט ולהתבטא בממלכת הממשי.

הרעיונות מסתחררים סביבנו ללא הרף
בחיפוש אחר שותפים אנושיים זמינים ונכונים.
(אני מתכוונת לכל סוגי הרעיונות: אמנותיים, מדעיים,
תעשייתיים, מסחריים, מוסריים, דתיים, פוליטיים.)
כשנראה לרעיון שהוא מצא מישהו – מישהו מביניכם –
שאולי יכול לבטא אותו בעולם, הוא יגמול לכם בביקור.
הוא ינסה למשוך את תשומת לבכם.
בדרך כלל אתם לא תבחינו בו.
אולי תהיו שקועים בדרמות משלכם, בחרדות,
בהסחות דעת, בחוסר בטחון ובמטלות יומיומיות,
ובשל כך לא תהיו פתוחים לקלוט את ההשראה.
ייתכן שתחמיצו את המסר מכיוון שבאותו רגע תצפו בטלוויזיה,
או תעשו קניות, או תהיו שקועים במחשבות זועפות
על כמה שאתם כועסים על מישהו,
או תהרהרו בכישלונות ובשגיאות שלכם, או סתם תהיו עסוקים מאוד.
הרעיון ינסה למשוך את תשומת לבכם
(אולי במשך כמה רגעים; אולי אפילו במשך כמה שנים),
אך כשיבין בסופו של דבר שאתם לא מבחינים במסר שלו,
הוא יעבור למישהו אחר.

אבל לפעמים – לעתים נדירות, אבל נפלאות –
יגיע היום שבו תהיו פתוחים ורגועים מספיק כדי לקלוט משהו באמת.
ייתכן שההגנות שלכם יתרופפו או שהחרדות שלכם ישככו מעט,
והקסם יוכל לחמוק פנימה.
הרעיון יחוש בפתיחות שלכם וינסה לפעול עליכם.
הוא ישלח את איתותי ההשראה הפיזיים והרגשיים האוניברסאליים.
(הצמרמורות במעלה הזרועות, השיער הסומר על העורף, הפרפרים בבטן,
המחשבות המתרוצצות, התחושה של התאהבות או של דיבוק.)
הרעיון ידאג להציב בדרככם צירופי מקרים ואותות
כדי שלא תאבדו מרמת העניין שלכם.
אתם תתחילו להרגיש בכל מיני סימנים שמכוונים אתכם לעבר הרעיון.
כל דבר שתראו או תיגעו בו או תעשו יזכיר לכם את הרעיון.
הרעיון יעיר אתכם באמצע הלילה ויסיח את דעתכם מהשגרה היומיומית שלכם.
הרעיון לא ירפה מכם עד שישיג את מלוא תשומת הלב שלכם.

ואז, ברגע שקט כלשהו, הוא ישאל אתכם:
"אתם רוצים לעבוד איתי?"

בשלב הזה יעמדו בפניכם שתי אפשרויות תגובה. "

~ הטקסט נכתב ע"י אליזבט גילברט ומצוטט מתוך הספר "קסם גדול".

**
לפני כשנה פגש אותי רעיון ושאל אותי:
"אתה רוצה לעבוד איתי?"
"לא יודע, " עניתי.

לפני כחצי שנה חזר אותו רעיון ושאל אותי שוב:
"אתה רוצה לעבוד איתי?"
"כן, " עניתי, "אבל לא עכשיו".

לשמחתי, הרעיון לא התייאש.
לפני מספר שבועות הוא חזר שוב ושאל:
"אתה רוצה לעבוד איתי?"
"כן !", עניתי… ורצתי מיד לסגור תאריך.

אתמול, אחרי שבועות מאומצים של הכנה,
למשך יממה מלאה ואינטנסיביות במיוחד,
במרחב משותף של עשרים ושניים מנהלות ומנהלים,
הרעיון סוף סוף הצליח לבטא את עצמו.

חגיגה גדולה.
הכרת תודה עצומה.

במהלך אותה יממה,
בתוך אותו מרחב משותף,
לצד אותו רעיון ואותם עשרים ושניים מנהלות ומנהלים,
ריחפו בחלל עשרות רעיונות נוספים
הכמהים לשיתופי פעולה מרגשים עם אנשים מיוחדים.

מעניין מי יגיד "כן" ומי יגיד "לא"…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

כ"ז תמוז – Best Case ,Worst Case ומה שביניהם

אם ברור לכם מה צריך לעשות
וכולם מאמינים שזה מה שצריך לעשות
ויש הסכמה שזה בסדר עדיפות גבוה
וכולם מוכנים לשתף פעולה כדי שזה יקרה
ויש מחויבות גבוהה לביצוע
ומה שאתם רוצים לעשות נמצא בשליטה מלאה שלכם
ואין מתחרים או גורמים אחרים שמפריעים לכם
ויש לכם את הידע, היכולת והמשאבים הנדרשים
והזמן שלכם אינו מוגבל
ואין דברים נוספים המעסיקים אתכם ומתחרים על תשומת לבכם…

אם כל זה מתקיים (best case) ,
אז יש סיכוי גבוה שמה שאתם רוצים לעשות יקרה.

**
אם לא לגמרי ברור לכם מה צריך לעשות
ולא כולם מאמינים שזה מה שצריך לעשות
ויש ביניכם חילוקי דעות לגבי סדר העדיפות של זה
ולא כולם מוכנים לשתף פעולה כדי שזה יקרה
ויש מחויבות משתנה לביצוע
ומה שאתם רוצים לעשות לא נמצא בשליטה מלאה שלכם
ויש מתחרים או גורמים אחרים שמפריעים לכם
ואין לכם את כל הידע, היכולת והמשאבים הנדרשים
והזמן שלכם מוגבל
ויש דברים נוספים המעסיקים אתכם ומתחרים על תשומת לבכם…

אם כל זה מתקיים (worst case),
אז יש סיכוי נמוך שמה שאתם רוצים לעשות יקרה.

**
אם אתה מוצאים עצמכם במצב best case
תהנו מהתנאים המיוחדים והנדירים.
לא בטוח מתי תפגשו בהם שוב….

אם אתם מוצאים עצמכם במצב worst case
מומלץ לתאם ציפיות עם עצמכם ועם הסביבה.
ענווה וכבוד למורכבות במצב הזה יכולים לעזור.

בכל מצב אחר,
תוכלו לבחור האם להתלונן שאתם לא ב best case
או להתנחם שאתם לא ב worst case
ומשם לצאת לפעולה.

תודה רבה לאילונה שפגשתי אתמול על ההשראה לפוסט הזה 🙂

חיים מלאים. יום יום.

יב' שבט – הישרדות וצמיחה

הישרדות וצמיחה

בהישרדות המטרה ברורה וחדה.
להישאר בחיים.
לפתור את הבעיה.
להסיר את האיום.
החושים מתחדדים.
לחץ הדם עולה.
השרירים מכווצים.
תשומת הלב ממוקדת.
מה שרלוונטי בפנים.
מה שלא רלוונטי אפילו לא נקלט בתודעתנו.
דחיפות היא שם העניין.
כל השאר הם מותרות ואין להם מקום.
אנו חווים "מצב הישרדותי" לא רק כשחיינו בסכנה.
גם כשהמעמד, האגו, הדעות, התדמית או הפרויקט שלנו בסכנה.

**
בצמיחה הסיפור שונה לחלוטין.
אין דחיפות. יש זמן.
אפשר לחזור לנשום.
המיקוד יורד, תשומת הלב מתרחבת.
תחושת רגיעה, רמת הנינוחות עולה, הדריכות יורדת.
פתאום שמים לב לדברים שלא ראינו קודם.
יש יותר גמישות מחשבתית ויותר פתיחות לרעיונות ולאנשים.
פחות התגוננות, פחות התקפה, יותר משיכה ושיתופי פעולה.
הקשב וההתבוננות פנימיים לא פחות מחיצוניים.
יש יותר מדרך אחת לצמוח, יותר מקצב אחד שמתאים.
צמיחה הוא תהליך מתמשך הלוקח את הזמן שלו.

*****
בחיים אנו נעים בין מצבי הישרדות (או פתרון בעיות דחופות) לבין מצבי צמיחה (או גדילה)
מצבים חיצוניים זהים יכולים להחוות על ידינו כמצבי הישרדות או כמצבי צמיחה.

אל תדברו על צמיחה עם אנשים שחווים מצב הישרדותי.
השאירו בצד את כל העצות הנפלאות ואת הטכניקות משנות החיים מסדנאות ההעצמה.
מספיק עם העליונות המתנשאת הזאת.
במקום זאת, עזרו להם להסיר את האיום (האמיתי או המדומה).
כשמישהו מתאמץ להחזיק את הראש מעל המים,
מה שהוא צריך יותר מכל זה להמשיך לנשום.
אחר כך להירגע ולנוח.
הצמיחה תחכה.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.

י' טבת – איך להוציא אדם מחישוק ?

פתחתי את הסדנה הבוקר כשאני עומד בתוך חישוק.
ביקשתי מ 22 המנהלים שבחדר עשרים רעיונות שונים שניתן לעשות בכדי להוציא אדם מחישוק.

הנה חלק מהרעיונות שהועלו בתוך שתי דקות :

• לדחוף אותו.
• למשוך אותו.
• לנסות לשכנע אותו.
• להיכנס פנימה כדי שיהיה לו צפוף.
• לצאת מהחדר ולקוות שהוא ישתעמם ויצא.
• לאיים עליו.
• להסביר לו למה כדאי לו לצאת.
• לקרוא לו למקום אחר.
• להתקשר לאשתו כדי שתעזור.
• לבדוק למה הוא בתוך החישוק.
• לקרוע את החישוק.
• לפתות אותו עם מתנה כדי שיצא.
• להפעיל אזעקת חירום.
• להתעלם ממנו בתקווה שזה יגרום לו לזוז.
• לחבק אותו וללוות אותו החוצה.

19 מתוך 20 ההצעות השונות ניסו לגרום לאדם לעשות מה שאנו רוצים שהוא יעשה.
לעבור ממצב מסוים למצב אחר. לצאת מהחישוק.
המיקוד בכל ההצעות הללו הוא איך לגרום לו לשרת את האג'נדה שלנו.

**
אחד מהרעיונות היה יוצא דופן.
"לבדוק למה הוא בתוך החישוק" מנסה להבין את האדם לפני נקיטת פעולה.
אולי לאחר שנצליח להבין אותו ואת מה שחשוב לו במצב הזה,
נמצא את הדרך ליציאה מהחישוק מבלי לפגוע בו ובדברים שחשובים לו.
זוהי דרך של חיבור, הבנה, שיתוף פעולה ובחירה בשונה מדרך של שכנוע, מניפולציה, עונש או פרס.

**
מסר מרכזי למנהלים:
אינכם עובדים עם כסאות, תאים באקסל, או "ראשים" (Headcount).
אתם עובדים עם אנשים חיים.
בעלי משפחות.
כל עובד עולם ומלואו.
רגע לפני שאתם מנסים להזיז אותם לכיוון שאתם רוצים,
עצרו.
הכירו בכך שיש שם בן-אדם.
בדקו האם אכפת לכם ממנו או שאכפת לכם רק מהאג'נדה שלכם.
גלו סקרנות למי הוא, נסו להבין מה עובר עליו,
מה חשוב לו במצב הנוכחי ומה מניע אותו.
פעמים רבות תופתעו ממה שתגלו.
ועוד יותר ממה שייווצר לאחר מכן.

**
לאחר חמש דקות סדנה, סיימנו את התרגיל והמסר עבר.
את כל שאר היום הקדשנו לאיך עושים את זה תכל'ס בעולם האמיתי.
בדילמות ניהוליות, אתגרים מורכבים ותחת אילוצים שונים.

האם זה לא יותר מדי להקדיש יום שלם רק לנושא המסוים הזה?
ממש לא.
אני מאמין יש פה "בשר" ללמידה, העמקה ותרגול המספיק גם לקריירה שלמה.

חיים מלאים. יום יום.

כג' תשרי – על שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה

איך מייצרים שיתוף פעולה?
איך מגבירים מוטיבציה?
איך ניתן לרתום אנשים?

בדרך כלל כששואלים אותי את השאלות הללו מתכוונים לשאלה הבאה:
איך אפשר לגרום לאדם האחר לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה? (בשאיפה כמה שיותר מהר ועם חיוך).

יש הבדל מהותי בין לגרום לאנשים לעשות משהו שאתם רוצים לבין לייצר שיתוף פעולה, מוטיבציה ורתימה.

כמה דרכים אפקטיביות ליצירת שיתוף פעולה, הגברת מוטיבציה ורתימה:
הקשבה, דיאלוג, כבוד לאחר ולנקודת המבט שלו, גמישות לגבי דרך הפעולה או הפתרון, מתן ערך לאחר.

כמה דרכים אפקטיביות להשיג את ההיפך:
דרישות, אולטימטום, איום, שימוש בכוח, חוסר אותנטיות, חוסר אכפתיות מהאחר וממה שיוצא לו מזה.

אם אין לך את הזמן, הכוונה או הרצון להשקיע את מה שצריך בכדי לייצר שיתוף פעולה אמיתי,
חשוב שזה יהיה "על השולחן" בצורה ברורה.
בתור התחלה בינך לבין עצמך.