כלום, הכול ומשהו

כלום: "אין מה לעשות."
הכול: "אפשר לעשות הכול."
משהו: "אפשר לעשות משהו."

**
המלחמה בסוריה
כלום: שום דבר שאעשה לא באמת יעזור
הכול: מה אפשר לעשות כדי שכל הנושא הזה ייפתר?
משהו: בתרומה של 225 שקלים, משפחה בת חמש נפשות תזכה במזון לשבוע. ב-45 ש"ח יקנו שמיכה לילד. (תתרמו… גם אני תרמתי…)

**
המוכנות למבחן בחשבון
כלום: אין לי סיכוי להיות מוכן וחבל להתכונן. עדיף לוותר.
הכול: מה ניתן לעשות בעשרים וארבע שעות כדי לסגור את כל הפער ולקבל 100?
משהו: מה אפשר לתרגל היום בכדי להשתפר במעט ולייצר חווית הצלחה?

**
המצב בארץ
כלום: אין שום דבר שאפשר לעשות. הכול מושחת ורקוב. עדיף לרדת מהארץ.
הכול: לעזוב הכול, לצאת לרחובות, חייבים להחליף את השלטון.
משהו: לגעת באדם אחד. להשפיע במעגל קרוב. לקחת אחריות ולעשות מעשה.

**
מערכת יחסים
כלום: אין לנו סיכוי. מה שלא קרה כל כך הרבה זמן כבר לא יקרה.
הכול: זה הדבר הכי חשוב בחיינו כרגע. להתמקד בזה ולא להרפות עד שמערכת היחסים תהיה מושלמת.
משהו: חמש דקות הקשבה. פרגון קטן. כמה מילים חמות. מחווה אחת של תשומת לב. בקשת סליחה.

**
קריירה
כלום: אני חייב להחליף עבודה. זה לא בשבילי. לא המקום, לא התפקיד ולא האנשים.
הכול: אני חייב להשקיע בזה את כל כולי. זה הזמן להתקדם ולהצטיין. פחות מ 120% לא בא בחשבון.
משהו: להגדיל ערך. ליצור משהו חדש. לדייק את הצעד הבא. לשפר תהליך חשוב.

**
בין הכול לכלום יש הרבה משהו.
בין שחור ללבן יש הרבה אפור. וגם אינסוף כחול, צהוב, אדום, ירוק, ….
בפרספקטיבה רחבה ובריצה למרחקים ארוכים תמיד יש משהו שניתן לעשות.

חיים מלאים. היום.

זמן, מרחק וחיים

זמן ומרחק

כוכבים טורפים כוכבים / רחל חלפי

הַגָּלַקְסְיָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֵלֵינוּ
רְחוֹקָה
מֶרְחָק
מִילְיוֹנֵי
שְׁנוֹת-
אוֹר
וְלִי אֵין עַכְשָׁו חָמֵשׁ דַּקּוּת פְּנוּיוֹת

**
חיים וזמן

לוויה / אגי משעול

הַמֵּת הַגָּמוּר
מֻקַּף מֵתִים רְגִילִים
כָּאֵלֶּה שֶׁעוֹד אֵין צֹרֶך לְקָבְרָם
שְׂרָק נִרְדְּמוּ לְתוֹך הַחַיִּים
שֶׁאִם יְסַפְּרוּ לָהֶם עַל מִישֶׁהוּ שֶׁמֵּת
יִתְפַּלְּאוּ כִּי רַק אֶתְמוֹל
רָאוּ אוֹתוֹ חַי

**
מרחק וחיים

457 ק"מ / רוני ויינברגר

457 ק"מ של כבישים,
בין הבית שלי
לחומס שבסוריה.

תיאורטית,
חמש שעות וחמישים ושש דקות
של נסיעה
על פי גוגל וחוקי התנועה.

241 ק"מ של אויר
בין גן העדן של אכזיב,
שבו קימפנגנו בראש השנה
לגיהנום של חאלב.

סיכום ביניים בסוריה:
כחצי מיליון הרוגים,
כשישה מליון פליטים.
אנשים.
משפחות.
ילדים.

יש דברים שקשה מאוד לתפוש,
שבלתי אפשרי לעכל.

קל יותר לכתוב פוסט,
לעשות עוד פגישת עבודה,
להסיע לחוגים,
לישון צהריים של שישי.

שבת של שלום.
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר