חוק "קיצורי הדרך"

חוק "קיצורי הדרך":

לסבלנות אינסופית יש תוצאות מידיות.
השקעה מתמדת לאורך שנים מייצרת הצלחה בן לילה.
טיפוח מערכות יחסים ארוכות טווח מביא לחברויות מופלאות בן רגע.
ערך גבוה ועקבי לאחרים מושך הזדמנויות נדירות ונדיבות ללא מאמץ.

חיים מלאים. היום.

הוראות בטיחות לרופא

בלי קשר עין.
אם אין ברירה ואתה חייב להסתכל, הסתכל מלמעלה.
בפנים חתומות.
לא לחייך.
נחמדות יכולה להיות מסוכנת.
היא עלולה לבלבל את מי שמולך.
חשוב שההפרדה ביניכם תישמר.

**
אפשר שאלות רק בתיאום מראש או בשעות קבלה.
אל תיתן לאדם שמולך להרגיש נוח מידי.
כשאתה משיב, ענה בקצרה ובחדות.
חתור לסיום שיחה.
אתה יודע איך לעשות את זה.
היזהר מאמפטית – יתר.
היא עלולה לעלות לך ביוקר.

**
באינטראקציה אתך, אל תתן מקום לבלבול ולחוסר הבנה.
אל תאפשר זמן לעיכול ולמחשבה.
הזמן שלך יקר.
יש לך הרבה עבודה לעשות.
עבודה חשובה.
כן, אתה מבין את מה שעובר עליהם,
אבל התפקיד שלך אינו ללמד או לתמוך.
לסבלנות-יתר יש מחירים.
אפקטיביות היא שם המשחק.

**
סמן גבולות ברורים.
שמור על מיקוד.
התרכז בעבודה שלך.
שמור על עצמך.
שאחרים יעשו את העבודה שלהם.
שהחולים והמשפחות יתמודדו.
כך זה עובד.
אין דרך אחרת.

חיים מלאים. היום.

י"ט ניסן – לשחרר תקיעות

פעם חשבתי שאם אתה חוזר על משהו שלוש פעמים,
זה בגלל שאתה חופר או תקוע.
פעם כשהשתמשת ביותר מילים ממה שחשבתי שצריך,
הייתי מאבד עניין ואומר לעצמי שאת איטית או מתישה.

**
היום אני מאמין שאם אתה חוזר על משהו שלוש פעמים,
זה בגלל שיש משהו חשוב שאתה רוצה לומר ושעוד לא שמעתי.
היום אני יודע שאם את משתמשת ביותר מילים ממה שאני חושב שצריך,
יש משהו בתוכי שעדיין לא הבין משהו חשוב בתוכך.

**
כשאני מצליח להמיר חלק מחוסר הסבלנות שלי ומהשיפוטיות שבתוכי
לסקרנות אמיתית כלפי אותם חלקים בתוכך שרוצים להישמע ולהיראות
אני תמיד תמיד תמיד מגלה שם משהו.

ובאורח פלא …
וכשהמשהו הזה מתגלה …
התקיעות משתחררת.

חיים מלאים. יום יום.

א' ניסן – הצעד האפשרי הבא

כשאני פוגש אותך עכשיו
ורואה את הכאב וההצפה שאת חווה,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא עבורך כרגע
שונה מהצעד שהייתי רוצה שיהיה אפשרי.

**
כשאני רואה את המתח שבין חברי הקבוצה
ואת השוני הגדול שבנקודות המבט שלהם,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא בקבוצה כעת
שונה מהצעד שחשבתי שיהיה אפשרי.

**
כשאני מתבונן במורכבות של המצב הנוכחי
וברצף האירועים האחרונים שתרמו להיווצרותו,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא
שונה מהצעד שהלוואי והיה אפשרי כרגע.

**
כשאני שם לב לעייפות וללחץ שבתוכי
לצד החשש וחוסר האונים,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא הזמין לי כרגע
שונה מהצעד שקיוויתי שיהיה אפשרי עבורי.

**
כשאני מתמקד בצעד האפשרי הבא
ומפסיק להשקיע אנרגייה בצעדים שאינם אפשריים כרגע,
משהו בי נרגע והנשימה שלי מתרחבת.

**
הצעד הזמין האפשרי הבא
הוא צעד של נוכחות ושל הקשבה,
צעד של סבלנות, של קבלה ושל אומץ,
צעד של ענווה ושל אמונה.

חיים מלאים. יום יום.

י"ח חשוון – קרב קשה

את המשפט הבא שמעתי לראשונה ביום רביעי השבוע.
הוא תפס אותי מייד.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

לא ברור מי אמר אותו במקור.
הוא מיוחס לאנשים שונים.
קשה לתרגמו לעברית ולשמור על המשמעות והעוצמה שלו :
"היה kind, שכן כל מי שאתה פוגש נלחם בקרב קשה."

התרגום שלי ל kind בהקשר הזה:
סבלן, סובלן, טוב לב, איטי במסקנות, זהיר בשיפוטים, …

*****
אין לנו מושג מה עובר על האדם שמולנו.
חשוב להיזהר מלשפוט אותו ואת מעשיו.
כדאי להיות קצת יותר סבלניים, סובלניים, טובי לב.
כל אדם שאנו פוגשים עלול להיות בעיצומו של קרב קשה כלשהו.
של התמודדות מאתגרת במיוחד.

*****
יום שישי השבוע, 13:50, אחד הסופרמרקטים בכפר סבא.
נכנסתי רק לרגע כדי לקנות חלה לשבת.
רק חלה.
תור בכל הקופות.
אין קופה מהירה.

אני בוחר לעמוד מאחורי אישה עם עגלה עמוסה במיוחד.
הלקוחה שלפניה כבר מסיימת את החשבון.
האישה שלפני מוכרת לי.
איני זוכר מאיפה.
אני לא ממש ממהר, אבל יהיה נחמד אם היא תציע לי לעקוף.
רק חלה.

מבט אחורה ונדמה לי שהיא רואה אותי. ואת החלה שלי.
ההזמנה לא מגיעה.
היא מניחה את מצרכיה על המסוע והקופאית מתחילה לתקתק.
זה ייקח לפחות 10 דקות…
מה הסיפור שלה ??? מה כל כך כואב לה לתת לי לעבור ?????

אני שם לב לשיפוטים שמתחילים לעלות בתוכי ומשתדל להניח להם.
אחרי הכול, אין לי מושג מי היא ומה עובר עליה.
ואם זה היה ממש חשוב לי הייתי יכול לבקש.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

כשכל המוצרים על המסוע היא נעה לקו שאחרי הקופות ומתחיל לארוז.
זה הולך לאט במיוחד.
השקיות לא נפתחות בקלות. עיכוב נוסף.
הקופאית מתגייסת לעזור ומתחילה לפתוח בעצמה חלק מהשקיות.
גם אני נרתם למשימה.
היא מודה לנו ומתנצלת על הבלגן.
ואז… היא מבחינה בחלה ומציעה לקופאית לשחרר אותי.
לא לחכות לגמר האריזה.

אחרי דקה אני בחוץ.
"האירוע" נגמר באווירה טובה כשכולם עזרו לכולם.
גם התחושה הפנימית נעימה.
אין דרמה. אין כעסים.
בקלות זה היה יכול להתפתח אחרת.

*****
בדרך לרכב אני נזכר מאיפה אני מכיר אותה.
בנה, קצין מצטיין בחיל הים, נהרג לפני כשלוש וחצי שנים.
ראיתי אותה לפני כמה חודשים בטקס ששנינו נכחנו בו.
היא תפשה את תשומת לבי כשהתייפחה שם בבכי.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

חיים מלאים. יום יום.