נשימה וכבוד למלה

אתגר קרת כותב בספרו "צנורות":

**
בכל פעם שאני קורא את הקטע הזה, זה מרגיש לי כמו זריקת מודעות.
בפחות ממאה מילים אתגר קרת מכניס אותנו לחוויה עוצמתית ומעביר מסר חד וברור:
במצבים מסוימים מלה אחת זה המון.

שני דברים חזקים עבורי במיוחד במשפטים הללו: נשימה וכבוד למלה.
מה עושים כשקשה לנשום?
אלו מילים אנו בוחרים להוציא החוצה? ואלו להכניס פנימה?

מילים נמצאות בבסיס המחשבות והדיבור שלנו.
המילים שאנו משתמשים בהן משפיעות עלינו ועל אחרים.
חשוב לשים לב למילים שאנו בוחרים לחשוב או לבטא.
זה נכון תמיד, ובמיוחד ברגעים שקשה לנשום.

ואני מוסיף:
מלה היא אבן הלגו הבסיסית, המרכיב היסודי והבסיסי של חשיבה.
בכדי לשים לב למחשבות יש לשים לב למילים שמהן בנויות המחשבות.

**
הטקסט של אתגר קרת צוטט פעמים רבות במהלך הקורונה,
כשהיה חשש למחסור במכונות הנשמה בבתי החולים,
וכשהסתובבנו עם מסכות שהקשו על הנשימה.
לחלקנו, במיוחד אלו שחטפו חזק את הקורונה, באמת היה קשה לנשום.

גם עכשיו קשה לנשום.
לא בגלל מחלה שפוגעת בריאות או מסכה שמסתירה את הפה והאף,
אלא בגלל המחשבות על המצב, המתח, הדאגה, חוסר האונים וחוסר הוודאות.

בתקופה כזו, בשונה מבהתקף אסטמה, הקושי לנשום עלול להתבטא בעודף מילים.
כל כך הרבה מילים עפות עכשיו בכל הערוצים ולכל הכיוונים.

למילים יש כוח עצום.
הן יכולות להרים ולהוריד, ללבות שנאה או אהבה, להגביר ייאוש או תקווה.
מילים יכולות לגרום סבל או להסב אושר, לזרוע פחד או לנסוך ביטחון, להרחיק או לקרב.

במיוחד עכשיו, חשוב להכיר בכוחן ובהשפעתן של המילים שאנו משתמשים בהן או צורכים אותן.
רובנו לא יכולים להשפיע ישירות על החלטות הרמטכ"ל או קבינט המלחמה,
וגם לא על לוח השידורים של רשתות הטלויזיה או על השיחות באולפנים.

אבל יש לנו אחריות מלאה על המילים שאנחנו מוציאים מהפה שלנו,
ועל המילים שאנחנו מוכנים להכניס פנימה דרך הקשבה או קריאה.

תודה.

אני חושב עלייך.

איך אתה?

אני אוהב אותך.

אני כאן.

איך אפשר לעזור?

אני אתך.

בכל אינטראקציה ומפגש אנושי, בבית, במשפחה, בעבודה, ברחוב,
מלה אחת יכולה לעשות הבדל גדול.
מלה ועוד מלה ועוד מלה יוצרות מציאות.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נשימה

"כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה.
כשאין לך נשימה קשה לדבר.
המשפט שלך חסום על – ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות.
זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים.
זה נותן לך כבוד למלה.
אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש.
בוחר את הכי חשובות.
וגם הן עולות לך.
לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה.
כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני נורא אוהב אותך" יש הבדל.
הבדל של מלה.
מלה זה המון, כי מלה יכולה להיות 'לשבת', 'ונטולין' או אפילו 'אמבולנס.' "

מתוך "צינורות" מאת אתגר קרת

תודה לאיתי ולאורטל שהכירו לי את הטקסט הזה הבוקר.

**
שביר / אביתר בנאי

"אני לא עשיתי אותי,
אני לא עשיתי אותך,
בכל זאת עדיין אני מצפה
שהכל ילך כמו שאני רוצה.
יושב על הכיסא ומסדר,
מי לא עשה לי וכמה לא פייר

אני לא עשיתי ת'ים
אני לא יודע לאן
בכל זאת עדיין אני מרגיש
רק את עצמי ולכולם אדיש.
עומד במרכז והכל שלי –
העולם, הזמן ומי שאיתי

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

ציפור עפה מעליי
צל ציפור עובר בי
מלון אורחים, עובר דרך
רומס ת'חצר, מתוודה בערך
קרון ברכבת, קטר צורח,
מנגן וזוכר ואז שוב שוכח

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה
שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה."

**
תזכורת.

לדבר הכי בסיסי והכי חשוב.
שכל כך קל לשכוח אותו.

נשימה.
כל נשימה מתנה.

בריאות וחג שמח (ועוד 3 מילים לבחירתכם…)

חיים מלאים. היום

הקשר בין שחייה, נשימה ובעיות שמיעה

הקשר בין שחייה, נשימה ובעיות שמיעה

כשמישהו טובע ומתקשה להחזיק את הראש מעל המים
הוא יתקשה לשמוע, להבין וליישם את העצות החכמות וההגיוניות שלך.

כשמישהי מתקשה לנשום וסובלת מחוסר חמצן
היא תתקשה לשמוע אותך ואת השיטות המעולות והמדהימות שלך.

**
לא בטוח שזה הזמן להגיד את מה שיש לך להגיד.
לא בטוח שמה שעובד לך מתאים למי שלידך.

אם באמת חשוב לך לעזור,
כדאי להתחיל בלראות את מי שנמצא מולך.

חיים מלאים. היום.

אולי היום זה לא הזמן

אולי היום זה לא הזמן
לקבל החלטות
לצאת בהצהרות
להסיק מסקנות
לעשות פעולות
ליזום פרויקטים
להגיב
לדחוף
לקדם
לשנות

**
אולי עכשיו זה זמן
להוריד הילוך
להגביר נוכחות
לחדד כוונה
לדייק תנועה
לעשות סדר
לפנות מקום
לנשום
לאכול
לנוח

חיים מלאים. היום.

כל נשימה מתנה

ציפיות. חשבונאות.
סיפורים. שיפוטים.
בלבול. חוסר שקט.
ניסיון לשלוט, לארגן ולסדר.
קדושת הרגע.
ארעיות.
נוכחות.
כל נשימה מתנה.

לא הכרתי את השיר הזה.
נחשפתי אליו רק בימים האחרונים.

**
"שביר"
מילים ולחן: אביתר בנאי

אני לא עשיתי אותי,
אני לא עשיתי אותך,
בכל זאת עדיין אני מצפה
שהכל ילך כמו שאני רוצה.
יושב על הכיסא ומסדר,
מי לא עשה לי וכמה לא פייר

אני לא עשיתי ת'ים
אני לא יודע לאן
בכל זאת עדיין אני מרגיש
רק את עצמי ולכולם אדיש.
עומד במרכז והכל שלי –
העולם, הזמן ומי שאיתי

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

ציפור עפה מעליי
צל ציפור עובר בי
מלון אורחים, עובר דרך
רומס ת'חצר, מתוודה בערך
קרון ברכבת, קטר צורח,
מנגן וזוכר ואז שוב שוכח

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה
שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

**
מוזר הקטע הזה.
חי לו שיר כזה בעולם
ואין לי מושג שהוא קיים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר

מה כבר אפשר לעשות… ??

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

י"ג תמוז – כשעובדים עם אנשים בקבוצה

כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
(משפחה, חברה, צוות ניהול, קהילה, ועד, מדינה, … )
ברוב הגדול של המקרים,
כמעט בכל רגע נתון,
לחלק מהאנשים ניצול הזמן/התקציב/המשאבים יראה מיטבי ולאחרים לא.
חלק מהאנשים יקבלו ערך / יהנו / יסכימו ואחרים לא.
חשיבת "0" / "1" משרתת מצבים מסוימים בלבד.
בדרך כלל "הפתרון האולטימטיבי" לא באמת קיים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
זה כמעט אף פעם לא שחור או לבן.
אין אמת אחת מוחלטת. יש המון אמיתות.
נדיר ש- 100% מהאנשים יהיו מבסוטים,
לעולם לא יקרה ש 100% מהצרכים יתמלאו.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
תמיד תהיה מגבלת זמן ומשאבים.
תמיד תהיה "מלחמה" על תשומת לב וסדרי עדיפויות.
תמיד תהיינה פרספקטיבות שונות וצרכים מגוונים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
מחזיקים כוונה.
וצרכים.
בוחרים לעשות צעד.
מתאמים ציפיות (מ 0/1 למשהו באמצע).
מכינים, מתכננים, מתכווננים, מחליטים.
עושים צעד.
עוצרים.
נושמים.
חוגגים את מה שמוצלח, יפה ומהנה.
מתאבלים ונותנים מקום למה שקשה, כואב ומאתגר.
מבקשים ומחפשים משוב.
חוגגים ומתאבלים. שוב.
לומדים.
לומדים.
לומדים.
ממשיכים להחזיק כוונה.
וצרכים.
מעדכנים תכנית.
עושים צעד נוסף.
לומדים ומשתנים.
חיים.
ביחד.

וחוזר חלילה…

חיים מלאים. יום יום.

ח' אייר – קצת פחות

קצת פחות מיילים.
קצת פחות הודעות.
קצת פחות שיחות.
קצת פחות מטלות.
קצת פחות פגישות.
קצת פחות דברים לעשות.
קצת פחות ריצות ממקום למקום.
קצת פחות קפיצות מדבר לדבר.
קצת פחות אוכל.
קצת פחות הפרעות.
קצת פחות טלויזיה.
קצת פחות פייסבוק.
קצת פחות עיתונים.
קצת פחות התחייבויות.
קצת פחות תכניות.
קצת פחות "לא נעים".
קצת פחות "כי מוכרחים".

**
קצת פחות…

רק מלכתוב את זה,
אפשר להתחיל לנשום
קצת יותר…

חיים מלאים. יום יום.

כ"ג ניסן – השאלה שלא נשאלה

אירוע שנתי של קבוצת מנהלים, מנהיגים ומובילים בתחומים שונים.
יומיים וחצי של דיונים, מפגשים ופעילויות.
מתחילים סבב סיכום בקבוצות קטנות.
הזמנה לכולם לקחת כמה רגעים שקטים ולבדוק:
"איך אני יוצא/ת מכאן?"

הסבב מתחיל.
התיחסויות שונות ומגוונות:
למידות משמעותיות.
אנשים שפגשתי.
בהירות שנוצרה לי.
כלי שאימצתי.
שאלות למחשבה.

ואז מגיע תורו:
הוא מנהל מערכת מורכבת.
שנה ראשונה בתפקיד משמעותי
וכבר עושה עבודה יוצאת דופן.

"קיוויתי שמישהו ישאל לשלומי.
עברתי שנה מאתגרת.
רציתי שמישהו פשוט יתעניין בי…יראה אותי…"

**
בני אדם.
מעבר לדרגה או לתפקיד.
כמהים לעצירה.
להורדת שריון.
לנשימה מרווחת.
להיראות.
להישמע.

שאלת "מה שלומך?" אותנטית וכנה חשובה לא פחות מדיון עומק, פעילות נטוורקינג, חשיבה אסטרטגית וכלים מעשיים.

חיים מלאים. יום יום.

כ"א אדר ב' – משוב

לתת משוב.
לבוא מאהבה ועם הרבה כבוד.
להגיע ממקום של אכפתיות.
לרצות לשרת את האדם שאליו אנו מפנים את המשוב.
(בשונה מלתקן / לשפוט / לבקר / לנקום / לחנך / להוכיח).
לזכור בענווה שזוית הראייה שלנו מוגבלת ומצומצמת.
לאפשר למקבל המשוב להסכים איתנו או לא. לקחת את המסר או לזרוק אותו.
לדבר בגובה העיניים.
לחפש מפגש בין אנשים. בין בני אדם.
לאזן בין דברים שאנו מעריכים באדם לדברים שמאתגרים אותנו בעבודה איתו.
לשים לב למבוכה ולאי הנעימות. להיות ברורים.
לבוא מאהבה.

**
לקבל משוב.
לזכור שזה יכול לשרת אותנו ואת הגדילה שלנו.
להיות פתוח למה שנאמר.
לפעמים נדרש זמן עיכול. לקחת את הזמן.
לשים לב לכיווץ בנקודות הפחות נעימות שיותר קשה להקשיב להם.
לשים לב לנטייה להצטדקות או מגננה כשהיא עולה.
לנשום.
עוד תזכורת שאיננו מושלמים. פחות מכפי שהיינו רוצים.
לתת לנקודות שנעים לשמוע לחלחל פנימה. לא לחסום.
לחגוג את זה. לא מובן מאליו.
להקשיב בגובה העיניים.
לשאול שאלה אם משהו לא ברור.
לבחור בין מה שרלוונטי לנו ולקחת אותו, לבין מה שלא רלוונטי ולשחרר אותו.
להכיר תודה לאדם שמשקיע בנו עכשיו.
לבוא באהבה.

חיים מלאים. יום יום.