תגית: הדחקה

רק כשהתעוררתי
הבנתי שישנתי

רק כשחזרתי לחיים
הבנתי שמתתי

מעניין
איפה אני מת עכשיו
ולְמַה אני חי

חיים מלאים. היום.

כשמשהו (מספיק חשוב) מרגיש שגוי, תקוע, חסר, בעייתי או לא מדויק,
עדיף לא להתעלם מכך.
לא להדחיק.
לא להיות אופטימי מדי.
לא לנסות לאנוס את המציאות או את התכנית.

**
כשמשהו (מספיק חשוב) מרגיש שגוי, תקוע, חסר, בעייתי או לא מדויק,
גם כשלא רואים אפשרות אחרת, טובה יותר באותו רגע,
כדאי להכיר בכך… ולהקשיב למה שעולה…
למחשבות ולתחושות שלנו ושל אחרים.
לחדד את הקושי או את הפער.

**
כשמשהו (מספיק חשוב) מרגיש שגוי, תקוע, חסר, בעייתי או לא מדויק,
ואנחנו בוחרים להכיר בכך ו"להתעסק" בזה,
משהו מתחיל לקרות. לזוז. להשתנות. להיפתח.
אפשרויות סמויות שלא היו קיימות מתחילות להתגלות.
כיוונים חדשים ופתרונות יצירתיים מתחילים להתהוות.

**
ואז פתאום …
אותו משהו (מספיק חשוב) שהרגיש שגוי, תקוע, חסר, בעייתי או לא מדויק,
משתחרר ומתחיל להרגיש קצת יותר נכון, זורם, מתאים,
קצת יותר במקום… או בדרכו לשם…

חיים מלאים. היום.

אולי הגיע הזמן להודות.
להכיר בכך ש"זה לא זה".
להפסיק להתעקש.

להתבאס על כסף, תשומת לב, עבודה, אנרגיה,
השקעה, רעיון ואפילו חלום ש"הולכים לאיבוד".

לשים לב למתח כשכבר ברור ש"זה לא זה"
ועדיין לא ברור מה "כן זה" או מה במקום.

לשים לב לאי הנוחות שבחווית אי – ההצלחה.
אולי אפילו הכישלון.

לשים לב למועקה מהתקשורת הצפויה
עם בני האדם המושפעים.

**
להכרה בכך ש"זה לא זה" יש מחירים ומשמעויות.

למרות שברור לי (כבר מזמן) ש"זה לא זה",
אולי עדיף כרגע לא לגלות את זה לעצמי
ולהמשיך להתנהל כרגיל?

אולי איכשהו זה ייעלם או ייפתר?

הפניית מבט ועצימת עיניים
עוזרות לא לראות את מה שאנו כבר יודעים.

הנה… כבר מרגישים את ההקלה המדומה …

חיים מלאים. יום יום.

להבטיח משהו ולא לקיים.
להתעלם מבעיה ולקוות שהיא תעלם.
לדחות, לדחות, לדחות ולא לטפל.
לברוח או להתחמק במקום להתמודד.
להשאיר דברים פתוחים מבלי לסגור או לסיים.
לקפוץ מדבר לדבר במקום להתמקד ולהתקדם.
לשקר, להסתיר, להחביא, להעמיד פנים.

חיים מלאים. יום יום.

טאטוא החול מתחת לשטיח לא באמת מנקה את הבית.
פתח ניקוז המתמלא באשפה ייסתם עם הזמן ויביא להצפה.
כתם חלודה יכול להתפשט ולפרק מתכת.
מי שמתעלם מחור בשן יגיע לעקירה או לטיפול שורש.
למטענים לא מטופלים יש נטייה להצטבר ולהתפוצץ.
גם אם מאוד רוצים,
לא ניתן לזרוק משהו (או מישהו) לחצר האחורית (או למרתף)
מבלי לפגוש אותו (בגירסא המפותחת שלו) בהמשך.

בעיות שמתעלמים מהן לא נוטות להתאדות.
בעיות לא מטופלות אינן נוטות להעלם.
חשיבה חיובית, מנטרות ומדיטציות חשובות ועוזרות, אך לא בהכרח מספיקות.

חיים מלאים. יום יום.

בהתחלה אנחנו לא רואים את זה.
אחר כך אנחנו רואים את זה רק לרגע, ואז זה נעלם.
אנחנו לא בטוחים שזה באמת היה ושוכחים מזה.

מתישהו אנחנו רואים את זה שוב. ושוב.
אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שזה לא קיים, לא נכון, לא כזה נורא או לא בדיוק כמו שזה נראה.
ואז אנו רואים את זה שוב…
ומבינים שזה כאן.
ושאולי זה יותר רלוונטי ומשפיע ממה שחשבנו.

כעת אנו רואים את זה ומנסים להתעלם ולהמשיך הלאה.
אפילו מצליחים לכמה רגעים (או ימים או שנים), ואז רואים את זה שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.

מגיע שלב שבו איננו יכולים שלא לראות את זה.
אנו רואים את זה כל הזמן ובכל מקום.
זה שם. ברור ונוכח.
מפתיע איך לא ראינו את זה קודם.

בשלב הזה,
כשאנו רואים את זה בצורה חדה ובהירה,
מכירים בכך שזה שם, לא מנסים להדחיק או להתווכח עם זה,
משהו משתנה.
לפעמים אפילו מיידית.

חיים מלאים. יום יום.