עכשיו פחות טוב

עכשיו פחות טוב.

אתמול היה לי אחלה יום.
זרימה, אנרגיות גבוהות, הספקתי הרבה.
הרבה חגיגות.

עכשיו זה מרגיש פחות טוב.
אנרגיה יותר נמוכה.
חצי כוח.
וזה בסדר.

**
"בכל פעם ששאלו מורה זן לשלומו, הוא ענה, 'אני בסדר.'
לבסוף אחד מתלמידיו אמר, 'רושי, איך אתה יכול להיות תמיד בסדר?
אף פעם אין לך ימים רעים?'
מורה הזן ענה, 'ודאי שיש לי.
בימים הרעים, אני בסדר.
בימים הטובים, אני גם בסדר.' "

~ מתוך "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון

**
אתמול מזג האויר הפנימי שלי היה שמשי ואביבי.
עכשיו הוא מעונן ואפרורי.
זה מה שזה עכשיו.
וזה בסדר.

**
התבוננות סקרנית:

עד שעות אחה"צ המוקדמות, בדומה לאתמול, האנרגיות היו גבוהות.
עכשיו הן נמוכות יותר.

מעניין מה היו הטריגרים בשעות האחרונות שתרמו לירידה…?

– טריגר אחד הוא השיחה הזו בענייני עבודה בסביבות 15:30 שביאסה אותי.
– טריגר שני הוא האינטראקציה המשפחתית מלפני כשעה וחצי שעוררה בי מתח ותסכול.
ויש עוד משהו..
– טריגר שלישי הוא לחץ מסוים שיש בי עכשיו לקראת המפגש מחר בערב שעדיין אינו מוכן כפי שקיוויתי שיהיה.

**
3 טריגרים.
מעבר רגשי ממה שהיה למה שעכשיו.
וזה בסדר.

חיים מלאים. היום.

"יהיה בסדר"

"יהיה בסדר"

"יהיה בסדר" אינו חייב להיות משפט ריק מתוכן,
תירוץ לבריחה מאחריות, אי-עשייה או אי-הכנה מספקת.

**
"יהיה בסדר" הוא תזכורת.
תזכורת לכך שאנו מסוגלים.
שכשנגיע לשם נצליח להתמודד.
שמה שזה לא יהיה, זה לא מעבר לכוחותינו.

**
"יהיה בסדר" לא מניח שלא נחווה קושי, כאב ואובדן,
או שדברים יפתחו בדיוק כפי שאנו מקווים שהם יתפתחו.

"יהיה בסדר" מניח שכשנהיה שם,
נוכל להיות עם זה.
ולעבוד עם זה.
ולעבור דרך זה.
מה שזה לא יהיה.

**
"יהיה בסדר" היא אמונה ענווה שאינה מקלה ראש במורכבות,
ועם זאת מכירה בכוחותינו ובתמיכה שאנו עטופים בה.
זוהי תזכורת שלא הכול בשליטתנו והרבה בהשפעתנו.
שאנו לא לבד.
שאנו חלק ממשהו גדול מאיתנו.

חיים מלאים. היום.

בדיוק במקום, בדיוק בזמן

הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
הכול בסדר ואף פעם לא תשלים את כל המשימות שלך.
לעולם לא תהיה במקום שבו כל מה שאתה רוצה מתמלא.
המקום הלא מושלם הזה שבו אתה נמצא כרגע, הוא המקום הכי טוב שאתה יכול להיות בו.
אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות.
בדיוק בזמן.
הכול מתפתח בצורה מושלמת.
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.

חיים מלאים. היום.

לא יותר מדי, אחר.

אתמול הוא שאל אותי אם הוא רוצה יותר מדי דברים.

"אני לא חושב..", עניתי.
"אתה פשוט רוצה את מה שאין לך.
ולא רוצה את מה שיש לך.
ואז, זמן קצר אחרי שאתה משיג את המשהו הזה,
שלא היה לך ושרצית שיהיה לך,
אתה כבר לא רוצה אותו,
ובמקומו יש משהו אחר שאתה רוצה.
אתה לא רוצה יותר מדי.
אתה רוצה אחר."

**
אני לא יכול לראות בך משהו שלא קיים בתוכי.
זה לא עניין של "בסדר" או "לא-בסדר".
זה עניין של תשומת לב.
של הבנה.
של קבלה.
של אהבה.

חיים מלאים. היום.

בבתי ספר מסוימים לימדו אותי

בבתי ספר מסוימים לימדו אותי
שתמיד אני יכול יותר
ושאין לי מושג למה אני מסוגל.

**
בבתי ספר אחרים לימדו אותי
שבכל רגע נתון אני עושה כמיטב יכולתי ושזה בסדר.
שזה תמיד בסדר וגם עכשיו.

**
אין לי מושג
לאן זה הולך
איך זה מתפתח
ומה עדיף.
כרגע אני כאן
עושה כמיטב יכולתי.
או לא.
אין לי מושג.

חיים מלאים. היום.

אני בסדר

"בכל פעם ששאלו מורה זן לשלומו, הוא ענה, 'אני בסדר.'
לבסוף אחד מתלמידיו אמר, 'רושי, איך אתה יכול להיות תמיד בסדר?
אף פעם אין לך ימים רעים?'
מורה הזן ענה, 'ודאי שיש לי.
בימים הרעים, אני בסדר.
בימים הטובים, אני גם בסדר.' "

~ מתוך "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון

**
היום אנחנו בסדר.

את חוגגת יום הולדת 18. את בסדר.
בעוד מספר שעות תהיי בהלוויה של אחיינך. את בסדר.
את מאושפזת ומחכה לתשובות. את בסדר.
את חוזרת לעבודה אחרי היעדרות בת מספר שבועות. את בסדר.
קיבלת (או לא קיבלת) את הקידום שציפית לו. אתה בסדר.
אתה תקוע בפקק תנועה. אתה בסדר.
אתה מוכן (או לא מוכן) לפגישה. אתה בסדר.
אתה מלווה את הוריך בעניין רפואי מאתגר. אתה בסדר.
השמש זורחת והשמיים כחולים. את בסדר.
הגשם שוטף והשמיים שחורים. אתה בסדר.

חיים מלאים. היום.

זה מה שאתה רוצה

זה מה שאתה רוצה.
זה מה שחשוב לך.

אתה לא משתף אותי בזה
מפני שאתה לא בטוח שזה לגיטימי.
ואולי מפני שאתה חושש לפגוע בי.
או שאתה חושש לקבל ממני "לא".

**
אין לך מושג מה בדיוק אתה רוצה.
או שזה לא כל-כך משנה לך.

אולי מפני שאתה לא חושב שמותר לך.
שזכותך לרצות את זה.

חיים מלאים. היום.

כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…

לפני מספר ימים, לאחר שחיברו בינינו,
הצעתי לך את עזרתי בשיחה טלפונית.
קבענו מועד וחיכיתי לצלצול שלך…

תסריט א':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
הבנתי שאתה מזלזל בזמן שלי והמשכתי הלאה בכעס.
אחרי הכול יש לי דברים יותר חשובים מהפגישה הטלפונית אתך.
חבל שמראש הצעתי לך שנדבר.

**
תסריט ב':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
התחלתי להתעצבן כי ראיתי בזה זלזול בזמן שלי.
אחרי שבע דקות, כשעדיין לא התקשרת, קיוויתי שכבר לא תתקשר.
כשעברו עשר דקות ולא שמעתי ממך, שמחתי.
עכשיו אני יכול להמשיך הלאה עכשיו, להרוויח זמן לעצמי,
לצאת "בסדר" ולהוציא אותך "לא בסדר".
אולי אפילו אעניש אותך בכך שלא אענה לך בהמשך.
על קביעת שיחה חלופית במקום זו של היום, אין מה לדבר.

**
תסריט ג':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
שלחתי לך הודעה כדי להבין איפה אתה והאם אתה מתכוון להתקשר.
אני מבין שיכול להיות ששכחת או שיש התפתחות המשפיעה על התכנית שלנו לדבר.
חשוב לי להבין מה קורה עכשיו.

**
תסריט ד':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
המשכתי בענייני.

**
אי-ההתקשרות שלך בזמן שקבענו
יכולה להיות טריגר רב-עוצמה עבורי
ולעורר "סרטים" שונים בתוכי.

מעניין איזה סרט מוקרן אצלי עכשיו…

חיים מלאים היום.

מצא את ההבדלים

לפניכם שתי תמונות.
התמונה השמאלית מושלמת.
בתמונה הימנית חמישה פרטים "דפוקים".
האם תוכלו למצוא אותם?

אם תנסו תצליחו.
אם תתמידו תצליחו בקלות.

**
"התמונה השמאלית" שלך היא
קבוצת האמונות / הציפיות / החלומות / הכמיהות שלך
לעולם מושלם כזה או אחר.
לאיך דברים "אמורים" להיות בעיניך.

"התמונה הימנית", תמונת המציאות שלך, היא בסך הכול
הפרשנות הסובייקטיבית שאת נותנת למה שקורה עכשיו
ולעד כמה זה רחוק או קרוב מ"התמונה המושלמת" שאת מחזיקה.

**
מציאת הבדלים ופגמים היא מיומנות שניתן לפתח.
מציאת "מה לא בסדר" ו"מי דפוק" הוא שריר שניתן לגדל.
למען האמת גם התמונה השמאלית אינה מושלמת.
אפילו בה ניתן למצוא פגמים אם רק רוצים.

בתמונה הימנית, לצד חמשת ההבדלים,
יש אלפי פרטים "תקינים" שהם "בסדר".
מציאת הטוב, החיובי והיפה היא מיומנות שניתן לפתח.
הכרת תודה היא שריר שניתן לגדל.

**
אצל עדי ואבי היום, נכחו שבעה זוגות ושמונה עשרה ילדים.
מפגש חברים, אוכל, שתייה, דיבורים ומשחקים.
אם ממש מתאמצים, אפילו במפגש כזה, אפשר למצוא חמישה "פגמים".
(במשתתפים, בפקקים, במאכלים, בשיחות, במזג האוויר או במצב הכוכבים).
ואפשר גם, בהרבה פחות מאמץ,
למצוא אינסוף רגעים יקרים שאינם מובנים מאליהם.

**
זה הכול עניין של בחירה.

שאלה חשובה: במה אתה בוחר להתמקד עכשיו?
שאלה חשובה נוספת: איזה שריר את בוחרת לפתח?
שאלה חשובה לחיים: באיזה "משחק" אתה בוחר לשחק?

חיים מלאים. היום.

ט"ז אב – אולי הכול בסדר

אולי הכול בסדר.
אולי הכול כבר בסדר.
עכשיו.
כמו שזה.
כמו שאת.
כמו שאתה.
כמו שאני.

**
אולי המלחמה נגמרה.
אולי אפשר לצאת כבר מהמקלטים.
אולי אפשר להוריד את רמת הכוננות.
אולי אפשר להסיר את השריון.
אולי אפשר להירגע.
אולי אפשר לנוח.
לנוח באמת.
לנשום.

**
רגע לפני שזה קורה,
כך מספרים,
מגיעה הבהירות.
מגיע השקט.
ואז רואים את מה שבאמת.
מעבר לקליפות.
מעבר למסכות.
מעבר לדרמות.
מעבר לבלבול.

חיים מלאים. יום יום.