להרגיש רע, להרגיש טוב

רגע לפני שנכנסת השבת:
איך היה השבוע הזה עבורכם?
האם הייתם מגדירים אותו כשבוע טוב או רע?
האם בחוויה שלכם זה היה שבוע מצוין, בינוני או גרוע?
לפי אלו כללים אתם מגדירים את השבוע שלכם ???

לפני שאתם עונים אולי תרצו לקרוא את הקטע הבא
שהעתקתי מספרו המצוין של אנטוני רובינס "להעיר את הענק שבפנים".

**
ציטוט:

אני זוכר שקראתי סיפור מרתק בספרו של גרגורי בייטסון,
'צעדים לאקולוגיה מוחית' ("Steps to an Ecology Mind").
היה זה שקלוט (transcript) של שיחה שקיים עם בתו לפני שנים,
ואני אסכם אותה כאן עבורכם.

יום אחד, ניגשה אליו בתו ושאלה אותו שאלה מעניינת:
"אבא, איך דברים מתבלגנים כל כך בקלות?"
הוא שאל אותה, "למה את מתכוונת ב'מתבלגנים', חמודה?"
היא אמרה, "אתה יודע, אבא. כשדברים הם לא מושלמים.
תסתכל על שולחן הכתיבה שלי כרגע. יש דברים בכל מקום. הוא מבולגן.
ורק אתמול בלילה עבדתי כל כך קשה כדי שהוא יהיה מושלם.
אבל דברים לא נשארים מושלמים.
הם מתבלגנים כל כך בקלות !"

בייטסון ביקש מבתו, "תראי לי איך זה כשהדברים מושלמים."
היא הגיבה בכך שהזיזה את כל תכולת המדף שלה למקומות שנקבעו על ידה,
ואמרה, "הנה, אבא, עכשיו זה מושלם. אבל זה לא יישאר ככה."

בייטסון שאל אותה, "מה אם אני אזיז את קופסת צבעי המים שלך
שלושים סנטימטר לכיוון הזה? מה יקרה אז?"
היא אמרה, "לא, אבא, עכשיו זה מבולגן.
בכל מקרה, זה צריך להיות ישר, ולא עקום כמו ששמת את זה."
לאחר מכן שאל אותה, "מה אם הייתי מזיז את העיפרון שלך
מהמקום הזה למקום הזה?"
"עכשיו אתה שוב מבלגן הכול," השיבה.
"מה אם הייתי פותח קצת את הספר הזה?" המשיך.
"גם זה מבולגן !" השיבה.

בייטסון פנה אל בתו ואמר,
"חמודה, זה לא שדברים מתבלגנים כל כך בקלות.
פשוט, יש לך יותר דרכים שבהם דברים יכולים להיות מבולגנים.
יש לך רק דרך אחת שבה דברים יכולים להיות מושלמים."

רובנו יצרנו דרכים רבות להרגיש רע, ורק דרכים אחדות להרגיש טוב באמת.
לעולם איני מפסיק לחוש תדהמה מן המספר המהמם של אנשים,
אשר כלליהם מכינים אותם לכאב.
נדמה כי יש להם מערכת עצומה ומורכבת של מסלולים עצביים,
המובילים אל אותו מצב, שממנו הם מנסים להימנע,
אך יש רק קומץ של מסלולים עצביים שאותם חיברו אל העונג."

**
עד כאן טוני רובינס מתוך הספר "להעיר את הענק שבפנים".

אז מה אתם אומרים עכשיו…?
איך היה השבוע הזה עבורכם?
האם הייתם מגדירים אותו כשבוע טוב או רע?
האם בחוויה שלכם זה היה שבוע מצוין, בינוני או גרוע?
לפי אלו כללים אתם מגדירים את השבוע שלכם ???

אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי.
מסוג השבועות שאיננו מזמינים לעצמנו… שאנו מוצאים עצמנו פתאום עמוק בתוכם.
שבוע שהתחיל באשפוז (של אמי, שוחררה אתמול..) והתאפיין בשעות בית חולים רבות.

עפ"י כללים מסוימים זה היה שבוע גרוע:
בעיות בריאות, לחץ, דאגה, חוסר וודאות שעדיין נמשך,
זמן מבוזבז, היעדרות מעבודה ומאירוע שרציתי להיות בו,
שינוי תכניות וביטולים, עומס, אי הגעה לדברים חשובים שתכננתי, תקיעות.

עפ"י כללים אחרים זה היה שבוע מצוין:
זמן ביחד, תמיכה, אהבה ודאגה מאנשים רבים, חברויות חזקות,
טיפול רפואי מסור ואמפטי, גמישות וחופש שאינם מובנים מאליהם, הכרת תודה,
נוכחות במקומות חשובים (לא רק בבית החולים), נגיעה באנשים, התקדמות.

שוב ושוב ושוב, אני לומד,
שבמידה רבה הכול (כמעט הכול ?) עניין של נקודת מבט.
של הפרשנות שאנו נותנים למה שקורה לנו ומסביבנו.
של הבחירות שאנו בוחרים והאחריות שאנו לוקחים (או לא).

שתהיה שבת של שלום,
הרבה בריאות, שלווה ושמחה,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר