"קל"

לדרך שבה אנו חושבים ומסתכלים על דברים יש השפעה גדולה עלינו.
הגדרה פשוטה מזוית קצת אחרת יכולה להוביל לשינוי תפיסתי והתנהגותי.

הנה דוגמא להגדרה של ג'ים רוהן למה נחשב "קל" (Easy) בעיניו.
נחשפתי אליה לפני מספר שנים והיא נחקקה בי מאז.

עפ"י ג'ים רוהן, משהו ש"קל" לעשותו הוא משהו שאנחנו יודעים מהו,
ושאם נעשה אותו הוא יקדם אותנו למטרתנו.
הדגש הוא על הבהירות בנוגע לדבר שיש לעשותו.

לדוגמא:
איך ניתן לשפר את הבריאות שלנו?
להפסיק לעשן ולהקפיד להתעמל שלוש פעמים בשבוע.

איך אפשר לטפח מערכת יחסים?
לבלות זמן איכות ביחד, לפרגן ולהקשיב.

למה זה "קל"?
כי ברור לנו מה צריך לעשות.
זה קל יותר ממצבים שבהם אין לנו בהירות בנוגע למה שצריך לעשות,
כמו למשל בעיה שאיננו יודעים כיצד לפתור, או מחלה שלא ברור איך נכון לטפל בה.

**
כשאנחנו מספרים לעצמנו שמשהו קשה לנו ואנו מאמינים בכך, הוא באמת קשה.
"קשה לי לבקש העלאת שכר", "קשה לי להתנתק מהפייסבוק".

באופן דומה, כשאנחנו מספרים לעצמנו שמשהו קל ואנו מאמינים בכך, הוא הופך להיות קל, או קל יותר.
חשוב להדגיש שלא כל דבר "קל" יגיע בהכרח בזרימה נטולת מאמץ.
יכול להיות משהו שהוא גם "קל" ושגם נידרש להשקיע מאמץ בכדי לעשותו.
לפני זמן מה נוצר ריחוק בין קולגה שלי לביני, בעקבות מחלוקת שהתפתחה בפגישה בינינו.
באותה פגישה אמרתי משהו שהצטערתי עליו, וגם יצאתי מתוסכל ממשהו ששמעתי ממנו.
מה כדאי לעשות בסיטואציה כזו?
ליזום שיחה פתוחה, קשובה וכנה ליצירת בהירות וניקוי מטענים.
זה "קל" כי ברור לי מה ישפר את המצב, וזה לא קל כי באותה נקודת זמן חוויתי מועקה ומתח.

**
למה אנחנו לא עושים משהו אם "קל" לעשותו?
האבחנה של ג'ים רוהן לשאלות הללו משעשעת וגאונית כאחד:
"כל מה שקל לעשות, גם קל לא לעשות."

קל להתעמל שלוש פעמים בשבוע, וקל יותר להמשיך לישון או לרבוץ על הכורסא.
קל לבקש העלאת שכר, וקל יותר לא לבקש.
קל להתנתק מהפייסבוק, וקל יותר להמשיך לשוטט בפייסבוק.
קל ליזום שיחה ליישור הדורים, וקל לא פחות להימנע משיחה כזו.
קל להפסיק לעשן, וקל יותר להמשיך לעשן.

**
כשמשהו שאני שומע נחקק בי, מסקרן אותי להבין מה עושה אותו כה משמעותי עבורי.
ניסיתי לחשוב מה יש בהגדרה הזו של ג'ים רוהן שתופס אותי.

אני מוצא פה שלוש נקודות חשובות:

א. פשטות ובהירות:
כמעט בכל רגע נתון אני יכול להגיד אם משהו ברור ("קל") או שאינו ברור.
זה ממקד ועוזר להפחית את המורכבות והסיבוכיות.

ב. אחריות:
אם ברור מה חשוב לעשות עכשיו, יש לי אחריות להוציא את זה לפועל.
אם זה עדיין לא ברור, יש לי אחריות להמשיך לחפש.
אפשר להפסיק לחפש תשובות כתירוץ להימנעות מפעולה.

ג. חמלה:
התובנה שכל מה שקל לעשות גם קל לא לעשות,
עוזרת לי לפתח חמלה ולהפחית שיפוטיות והלקאה עצמית.
יכול להיות משהו "קל" שהוא קשה ומורכב עבורי, ולא אעשה אותו.

כשזה קורה, עדיף שאומר לעצמי:
"ברור לי מה חשוב לעשות" + "זה באחריותי" + "קשה לי ואני לא עושה זאת עדיין",
מאשר שאספר לעצמי סיפורים אחרים.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

צ'קליסט (שאלון) לבדיקה אישית

התקופה הנוכחית מתאפיינת באינטנסיביות גבוהה ובריבוי אירועים ותקשורות.
רבים מהאנשים חווים בימים אלו מתח, קושי, עומס, הצפה, דאגה או חרדה.

השאלון הבא מאפשר התבוננות עצמית.
מטרת השאלון הינה להגביר נוכחות ולייצר בהירות ומיקוד.

בין היתר השאלון מסייע להבחין בין מה שקורה בהווה לבין מחשבות על העתיד.
ניתן לעשות בו שימוש אישי, או להיעזר בו בעת שיחות ומפגשים עם אחרים.

**

צ'קליסט לבדיקה אישית

בריאותי
• האם אני או מישהו ממשפחתי הגרעינית חולה? במה? מה דרגת החומרה כרגע?
• האם מישהו ממשפחתי המורחבת חולה? במה? מה דרגת החומרה כרגע?
• האם חברים/מכרים/קרובים שלי חולים? במה? מה דרגת החומרה כרגע?

כלכלי
• האם יש שינוי לרעה במצב התעסוקתי או הכלכלי שלי או של בן/בת זוגי? (פיטורים, חל"ת, ירידת הכנסות משמעותית)
• האם יש לי ולמשפחתי קושי כלכלי מידי? שאינו מאפשר לנו מענה לצרכים חשובים?
• האם ועד כמה אני מוטרד מקושי כלכלי עתידי לכשתיגמר התקופה הזו?

תעסוקתי – עבודתי
• האם יש שינוי בסקופ העבודה שלי במצב הנוכחי? באיזה אופן? (מעבר להיבטים כלכליים)
• האם שינויים שאני חווה בעבודתי מטרידים אותי כרגע? עד כמה?

הורי/משפחתי
• האם ועד כמה אני מאותגר כרגע עם השבתת מסגרות החינוך והפנאי של ילדיי?
• האם ועד כמה יש לי תמיכה כרגע מבן/בת הזוג וממשפחתי?
• האם יש לי עזרה נוספת ואיזו?

נפשי / אישי
• האם אני יותר מודאג וחרד או אופטימי ושקט בימים הללו?
• האם אני באנרגיות נמוכות, ככה-ככה או גבוהות כרגע?
• האם אני יותר עייף ושחוק או נמרץ ונלהב? עד כמה..?
• מה הטריגרים העיקריים המשפיעים עלי ? (אירועים, מחשבות, …)

חיים מלאים. היום.

הצהרת משימות אישית

"כאנשים פרואקטיביים אנו יכולים להתחיל לתת ביטוי למה שאנו רוצים להיות ולמה שאנו רוצים לעשות בחיינו.
אנו יכולים לכתוב הצהרת משימה אישית, חוקה אישית.

הצהרת משימות איננה דבר שאדם כותב בן לילה.
דרושים לכך התבוננות פנימית עמוקה, ניתוח זהיר, ביטוי מחושב היטב, ולעתים קרובות חוזרים ומשכתבים את הנוסח כמה וכמה פעמים עד לצורתו הסופית.
ייתכן שיחלפו שבועות ואולי אפילו חודשים עד שתרגיש בנוח עם נוסח ההצהרה, עד שתרגיש שהיא נותנת ביטוי מתומצת לנטיות ליבך ולערכיך הפנימיים ביותר.
גם אז ודאי תרצה לחזור על הנוסח באורח קבוע ולהכניס בו תיקונים זעירים, שהרי עם השנים מתרחבת התובנה והנסיבות משתנות.

בבסיסו של דבר, הצהרת המשימות שלך היא החוקה שלך, הביטוי המוצק של חזונך ושל ערכיך.
היא נעשית אמת המידה שלך למדידת כל דבר אחר בחייך.

לדעתי, התהליך חשוב לא פחות מן התוצר הסופי.
כתיבת הצהרת משימות וכן בדיקתה מביאות אותך לידי שינוי, משום שהן כופות עליך לחשוב לעומק ובזהירות על סדר הקדימויות שלך, ולהתאים את התנהגותך לאמונותיך.
בעודך עושה זאת, מתחילים אנשים אחרים לחוש שלא הדברים שקורים לך הם המניעים אותך.
יש לך תחושת משימה לגבי מה שאתה מנסה לעשות ואתה אחוז התרגשות."

"שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" / סטיבן קובי, עמוד 143

**
ישנו הבדל עצום בין הצהרת משימות אישית לבין סלוגן אטרקטיבי או נאום מעלית מלוטש.
זהו ההבדל שבין משפט שיווקי המכוון החוצה ומטרתו משיכת תשומת לב לשם יצירת בידול, מיתוג או מכירה, לבין טקסט המכוון פנימה ומטרתו יצירת בהירות, מיקוד, השראה והכוונה פנימיים.

רוצים לפתח לעצמכם הצהרת משימות אישית…?

תכנית "שבעת ההרגלים" מתבשלת ותיפתח מייד לאחר החגים.
פרטים והרשמה בקרוב.

חיים מלאים. היום.

בהירות – משמעות – שמחה – הכרת תודה

הבהירות בנוגע לדבר שחשוב לעשותו.
המשמעות שבעצם עשייתו.
השמחה על עשייתו ביחד.
הכרת התודה על הזכות והיכולת לעשותו.

**
לא חייבים למצוא ייעוד, לרדוף אחר חלום או להגשים מטרת-על עצומה.
אפשר לחוות בהירות, משמעות, שמחה והכרת תודה בעשייה יום-יומית.

**
בהירות.
משמעות.
שמחה.
הכרת תודה.

גם היום.
גם כאן.

חיים מלאים. היום.

כיוון חיים

"לא זמן מועט יש בידינו אלא שאנו מאבדים זמן רב.
חיינו ארוכים דיים והם נקצבו לנו ברוחב לב לשם הגשמת הדברים הגדולים ביותר,
אם רק נכלכל אותם בתבונה עד תומם.
ואולם, כאשר הם נמוגים בגלל בזבזנות ורשלנות,
כאשר אין הם מוקדשים ולו לדבר טוב אחד,
הרי שרק כשקצנו דוחק אנו מבינים שחיינו חלפו מבלי שהבחנו בכך."

~ סנקה, מתוך הספר "על קוצר החיים"

**
כשהקשבתי להספדים של משפחתך וחבריך אתמול,
למדתי להכיר אותך קצת יותר.
סימנתי לעצמי קטעים מסוימים שאשמח שיינשאו,
וליתר דיוק, ייחשבו ויורגשו (גם בלי להיאמר),
על ידי האנשים החשובים בחיי,
כשיומי יגיע.
ואולי אפילו לפני שהוא יגיע.

**
ממש כפי שסטיבן קובי מציע,
ניתן לדמיין את ההספדים שהיינו רוצים שיינשאו על קברנו,
ולחיות היום את חיינו לכיוונם.

חיים מלאים. היום.

אנחנו יכולים להתבלבל

אנחנו יכולים להתבלבל
ולחשוב שלא קורה יותר מדי בחודשים האחרונים.

**
אחרים מסביבנו פורצים גבולות,
שוברים שיאים,
עושים שינויים משמעותיים,
עוברים תהליכים,
גדלים,
מתפתחים.

**
ואנחנו…?

לכאורה הכול פחות או יותר אותו דבר.
באותו מקום.
אותו תפקיד באותה עבודה,
אותו בית באותה שכונה,
אותה משפחה, אותם חברים,
אותם בעיות, אותם עניינים.

לכאורה הכול פחות או יותר אותו דבר.
בקטנה, פה ושם.
עד כדי שגרתי, משעמם,
אולי אפילו תקוע.

**
אז זהו, שלא בטוח …

דברים ענקיים שיש לנו נטייה לשכוח:
בדיקת הדם המלחיצה שיצאה תקינה.
התאונה שרק כמעט קרתה.
המשפחה שנשארה ולא התפרקה.
העבודה שממשיכה לספק את הסחורה.

דברים יקרים שאנו מתקשים לראות:
ארוחה, שיחה, מבט, מגע,
התנסות, מפגש, חוויה, למידה,
נתינה, קבלה, עצמאות, תמיכה,
חופש, משחק, בחירה, יצירה, נשימה.

**
בזמן שאנחנו מספרים לעצמנו
שלא קורה יותר מדי ושהכול פחות או יותר אותו דבר,
חיים שלמים רוחשים, מתפתחים, מתהווים.

**
אנחנו לא רואים את מה שאנחנו לא רואים.
אנחנו לא זוכרים את מה שאנחנו לא זוכרים.
אנחנו לא סופרים את מה שאנחנו לא סופרים.
אנחנו לא מעריכים את מה שאנחנו לא מעריכים.

חיים מלאים. היום.

אנשים גוססים

אנשים גוססים

איך היית מגיב אם היית יודע שהנהג שנדחף לך בפקק גוסס?
איך היית מגיבה אם היית יודעת שהעובד או המנהל שמעצבנים אותך גוססים?
איך היית מתייחס לבן משפחה או חבר אם היית יודע שהוא גוסס?
במה היית מתמקדת אם היית יודעת שאת גוססת?

**
האמת היא שהוא גוסס.
גם היא גוססת.
גם הם וגם אנחנו.
לכולנו יש מחלה ממארת.
היא נקראת "חיים".
שעון החול שלנו זולג בעקביות מיום היוולדנו.
בעוד רגע (או כמה שנים) זה ייגמר.

חיים מלאים. היום.

אתמול, בפעם המי יודע כמה…

אתמול, בפעם המי יודע כמה,
שוב חילקתי את העולם לטובים ורעים
הקשבתי לסיפורים שסיפרתם לי
ולכאלו שהשלמתי בעצמי.

אתמול, שוב הפכתי מישהו שלא היה בחדר
לאויב שלי
שנמצא בצד הלא-נכון
ועושה את הדברים הלא-נכונים
מהמניעים הלא-נכונים
למרות שאיננו מכירים.

אתמול, שוב חשבתי שאני יודע
ושכחתי שאין לי מושג.

ועכשיו אני כאן

חיים מלאים. היום.

הצצה

מה שהערכתי שקורה אצלך,
ושבגללו אמרתי מה שאמרתי,
החלטתי מה שהחלטתי
ופעלתי כפי שפעלתי
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכתי.

**
מה שהערכת שקורה אצלי,
ושבגללו אמרת מה שאמרת,
החלטת מה שהחלטת
ופעלת כפי שפעלת
לא באמת קרה.
לפחות, לא בדיוק כמו שהערכת.

**
לעתים יש לנו הזדמנות לקבל הצצה.
להבין מה באמת קורה.
היום זכיתי להצצה שכזו בזכות מישהי שדיברה גם איתי וגם אתך.
הצצה שכזו היא מתנה יקרה במיוחד.
מתנה שמלמדת אותנו משהו על עצמנו וגם על אחרים.
שיוצרת חיבור ומקרבת אותנו אל המציאות.

**
אפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל את הסיכוי שהן תתרחשנה
באמצעות הזמנה של אדם שלישי שיפגוש גם אותך וגם אותי
ויעזור לשנינו לראות ולהבין מה באמת קורה.

**
ואפשר לייצר יותר הצצות או להגדיל סיכוי
באמצעות פנייה ישירה, שלי אליך או שלך אלי.
הזמנה לדיאלוג.
בדיקה אמפטית.
שיתוף והקשבה.
סקרנות ובירור.

**
איים נפלאים של בהירות, צלילות וחיבור,
שטים בים של אי-הבנות, קונפליקטים, סרטים מדומיינים ופרשנויות שגויות.

חיים מלאים. היום.

הפגישה הקרובה שלנו

הפגישה* הקרובה שלנו היא בסך הכול עוד פגישה.
היו מאות לפניה ויהיו מאות אחריה.
בפרספקטיבה רחבה זו רק נקודה זעירה במרחב ובזמן
בעלת השפעה אפסית עד זניחה עלינו, על הארגון, על העולם.
או שלא…

**
הפגישה* הקרובה שלנו היא לא סתם עוד פגישה.
היא מסוג הפגישות שיכולות לשנות הכול. או המון.
כזו שהחיים לפניה והחיים אחריה אולי לא יהיו אותו דבר.
הזדמנות שלא מגיעה בכל יום ושלא כדאי לפספס.
או שלא…

**
שני סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

במקום להיות במקום.
במקום לעשות את העבודה.
במקום לחגוג, לכאוב, ללמוד… ולהמשיך הלאה…

חיים מלאים. היום.

* פגישה / שיחה / פרויקט / מבחן / תפקיד / ראיון / אירוע …