עדיין לא שם…

יש דברים שצריכים את הזמן שלהם.
יש אנשים שצריכים את הזמן שלהם.
יש תהליכים שצריכים את הזמן שלהם.

**
כמו באפייה, יש חשיבות רבה למצרכים, למינונים, לסדר, לזמן, לתהליך.
בשונה מאפייה, כשמדובר באנשים, לאף אחד אין את המתכון המדויק.

כוונה, מחשבה, לב פתוח, ערנות, למידה מתמדת, אמון וענווה עושים הבדל.

**
כשיצאנו לדרך, כיוונו למקום מסוים.
אנחנו עדיין לא שם.
יש לנו עוד דרך.
אנחנו בדרך.
ביחד.

חיים מלאים. היום.

כשכולם נגד

כשהעלית את הרעיון לתהליך, במבט ראשון היה נראה שכולם נגדו.
אף אחד לא בעדו.

אחרי בדיקה קצרה, הדברים נראו קצת אחרת:

אחד היה נגד משום שהוא חושב שזו טעות שתפגע בארגון.
שניה היתה נגד משום שיש לה קושי אישי להשתמש בתהליך שאתה מציע.
שלישי היה נגד משום שהוא חושש לתקשר את התהליך ולחטוף התנגדות מעובדיו ולקוחותיו.
רביעית היתה נגד משום שהיא עמוסה עכשיו ואין לה פניות לשינויים.
חמישי היה נגד משום שהוא הבין את התהליך אחרת ממה שהתכוונת.
שישית היתה נגד משום שלדעתה לעצם ההתעסקות בנושא תהיה תקורה גבוהה מדי שאינה מוצדקת.
שביעי היה נגד כי הוא מאמין שאם משהו עובד (גם אם לא בצורה אופטימאלית), עדיף לא לגעת.
שמינית היתה נגד, כי בשונה ממך, היא לא חושבת שיש בעיה כפי שאתה חושב.
תשיעי היה נגד כי אתה זה שהצעת אותו.
עשירית היתה נגד כי היא מעדיפה לקחת את עמדת הרוב / הניהול הבכיר בחדר.
אחד עשר לא היה נגד אבל גם לא בעד. הוא אדיש ולא אכפת לו.
שתים עשרה חושבת שזה יכול לעבוד אבל היא לא בטוחה בכך ויש לה קושי לנקוט עמדה.
שלושה עשר היה דווקא די בעד אבל הוא התקשה להשמיע את דעתו מפני שכולם דיברו.
ארבע עשרה חשבה שזה רעיון טוב אבל העדיפה לא לעמוד מול כולם בעמדת מיעוט.

**
לפני שאתה מוותר על הרעיון שלך או מחליף אותו באחר,
מומלץ להקשיב קצת יותר לעומק מה באמת קורה בחדר
ומה עומד מאחורי "הלא" שאתה שומע.

**
כשאת פוסלת או מתנגדת לרעיון של מישהו אחר,
מומלץ לחדד לעצמך ולמי שהציע אותו ממה נובעת ההתנגדות שלך.

חיים מלאים. היום.

לחץ גבוה, לחץ נמוך ומה שביניהם

אויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גם מידע.
כשאת מנסה ולא מצליחה
לקבל מידע,
להבין משהו לא ברור,
או להגיע לחיבור עם תשובה לשאלה שמעסיקה אותך,
יכול להיות שזה בגלל לחץ גבוה.

**
לחץ גבוה בתוכך.
לחץ גבוה של פחד,
או של שיפוטיות,
או של עומס,
או של ידיעת-כל,
או של תלות בתוצאה מסוימת.

**
כשהלחץ הפנימי גבוה,
המידע לא יכול לזרום.
(גם אם הוא ממש רוצה)

כשהלחץ הפנימי נמוך,
מידע רלוונטי, חשוב ומרגש
לא יכול שלא להגיע.

חיים מלאים. היום.

שאילת שאלה + החותמת האישית שלך

לפעמים, כשאתה שואל את השאלה אתה כבר מקבל את התשובה.
עצם שאילת השאלה מניע את תהליך התשובה.
השאלה מביאה משהו למודע, יוצרת אותו, מכירה בנוכחותו.
שאילת שאלה היא תהליך מפיח חיים.
אתה יכול לקבל מידע אינסופי על כל נושא שבעולם.
אחד הדברים המרכזיים שיגדיר מה תקבל, מתי וכמה הוא פשוט איזו שאלה תשאל.
דבר נוסף הוא איזו כוונה אתה מחזיק בזמן שאילת השאלה ומה האנרגייה שאיתה אתה מגיע.
שאלה מסוימת הנובעת מתוך כוונה להיטיב תהיה שונה מאותה שאלה בדיוק הנובעת מתוך כוונה לפגוע.
שאלה מסוימת הנובעת מתוך פחד או חשש תהיה שונה מאותה שאלה בדיוק הנובעת מתוך סקרנות.
"החותמת האישית שלך" (ניסוח + כוונה + אנרגייה) מניעה תהליך ייחודי וחסר תקדים
שמעולם לה היה ומעולם לא יהיה כמוהו, של זרימת מידע ושל שינוי.

חיים מלאים. היום.

היום בבוקר, שישה ימים אחרי

לפני שישה ימים בחרתם להיכנס לדיאלוג
בנושא מורכב, חשוב ומאתגר
המשפיע על שניכם
ועל רבים נוספים בסביבתכם.

**
היום בבוקר,
שישה ימים אחרי,
אתם יכולים לחגוג.

**
לחגוג תוצאה שהיתה בלתי נראית לפני פחות משבוע,
לחגוג פתרון שלא היה קיים עד שיצרתם אותו.

לחגוג דרך משותפת, ישירה, מכבדת ואוהבת,
לחגוג תהליך קשוב, אמיץ, מתחשב ואכפתי.

**
במקום שבו יש הרבה מה להפסיד,
מצאתם את הדרך להרוויח בגדול.

חיים מלאים. היום.

התחושה והתוצאה

התחושה שאת יוצאת איתה מהתהליך הזה חשובה לא פחות מהתוצאה שהושגה.
ההרגשה שלך באינטראקציה הזו חשובה לא פחות מהשורה התחתונה.

תחושה נעימה ללא תוצאה יכולה להיות בעייתית.
הרגשה טובה ללא שורה תחתונה עלולה לא להספיק.

**
התוצאה והשורה התחתונה חשובות מאוד:
לבעיה הנוכחית שעל הפרק, לנושא שרוצים לקדם, למוצר שרוצים לקנות, לעסקה שרוצים לסגור.

התחושה וההרגשה חשובות מאוד:
למערכת היחסים, לסיבובים הבאים, לטווח הארוך, למימוש הצלחה של חוזה פורמלי, ליישום פתרון תיאורטי.

**
האם אתה בעסק של גם וגם ?
האם חשובה לך גם התוצאה וגם התחושה?
גם שלך וגם של אחרים?

חיים מלאים. היום.

י"ג אלול – כשאתה לא מוכן

לפעמים זה מגיע כשאתה לא מוכן.
שונה ממה שדמיינת (או לא דמיינת) שיהיה.
עד לפני רגע זה לא היה קיים ופתאום זה כאן.
לשארית חייך.

המפגש עם אמיר.
ולא רק עם אמיר.
חילופי מילים בראשון בבוקר, כמעט קונפליקט,
שהתגלגלו לשיחת צהריים
ושממשיכים אתי מאז בצורות, בחוויות ובאופנים שונים. 
נקודת אל-חזור.

ההופעה של שלום חנוך ולהקת תמוז. אריאל זילבר.
לשמוע אחרת משהו שחשבת שאתה מכיר.
שנדמה לך שכבר שמעת הרבה פעמים.
לגלות אותו פתאום בפעם הראשונה.
בחמש קם צייד.
לחוש את העוצמה. המפתיעה.
המטלטלת.

לגלות את המשחקים הפראלימפיים.
את הסיפורים על הגיבורים האמיתיים.
"לא נכים, סופרמנים וסופרוומניות", כמו שאוריאל דסקל כותב.
הם תמיד היו שם. 
גם אוריאל כותב כבר שנים.
מפגש חדש, גילוי, ששואב אותך…

שיר שתופש אותך בשיטוט אקראי.
משפט אחד שנוגע ונכנס עמוק במיוחד.
פוסט שהועלה לפני כשנה.
נמצא שם כל הזמן במרחבי הרשת.
מסתובב…
השבוע נפגשנו…

הגעגוע.
למשהו. למישהו.
שפעם היה.
ועכשיו כבר לא.
שאולי יחזור.
ואולי כבר לא.

חמישה מפגשים.
כמו סיר חרס על כיריים.
חמישה "מרכיבים".
בישול ארוך. עמוק.
אינסופי.

Human-Being-in-Process

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

ב' ניסן – עבודה של בני אדם

רגע לפני שאני נכנס לחדר
אני מתכוונן …
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

**
רגע אחרי שאני נכנס לחדר
אני משתדל…
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

לפעמים זה אפילו מצליח לי.

**
בכרטיס הביקור הרשמי (שאין לי) כתוב:
"יועץ", או "מנחה", או "מנהל", או "מומחה" או משהו כזה.
כדי שיהיה פחות מביך, פחות מבהיל ויותר קל לעיכול.

**
בחוזה שנחתום,
לפני שנתחיל לעבוד ביחד,
נגדיר מטרה חשובה להתמקד בה,
קונפליקט שנרצה לפתור,
או תהליך שנוכל לשפר.

**
זה יהיה התירוץ שלנו
לעשות ביחד את מה שבאמת חשוב:
לראות, להקשיב, לכבד, לאהוב, לשרת.

עבודה של בני אדם.

חיים מלאים. יום יום.