שתי דרכים להתכונן לפגישה

שתי דרכים להתכונן לפגישה:

דרך 1: להתכונן לנצח (לא להפסיד…) בקרב !

• נושא הפגישה טעון מאוד – הם לא יתנו לי להשחיל מילה !
• בגלל חשיבות הנושא הם באים לנצח בהרכב הכי גדול והכי חזק שלהם.
• היא נעולה על מה שהיא רוצה להשיג ותבוא להילחם עד זוב דם.
• כבר עכשיו הוא לא עומד בעומס. אין סיכוי שהוא ייקח על עצמו משימה נוספת.
• חשוב שאבלבל את האויב ולא אחשוף בפניו את הנושאים הכואבים לי כדי שלא אפסיד.
• אני חייב להגיע מוכן עם כל המידע, להגדיר בדיוק מה אני רוצה ולעמוד על שלי בצורה נחרצת.

**
דרך 2: להתכוונן למציאת פתרון המשרת את כולם.

• נושא הפגישה טעון מאוד – הם לחוצים ורוצים לשים את העניין מאחוריהם- בדיוק כמוני.
• בגלל חשיבות הנושא הם באים בהרכב גדול עם טובי אנשיהם לטיפול בעניין.
• ייתכן שהיא לא סגורה על עצמה ושגם לה לא לגמרי ברור מה יותר נכון עבורה.
• הוא עמוס מאוד. כנראה שהוא יעדיף לקחת על עצמו רק משימות פשוטות שהערך המוסף שלהם ברור ומידי.
• כדאי שאשתף במה שחשוב לי ואקשיב למה שחשוב להם. זה יגדיל את הסיכוי לפתרון שמשרת את כולם.
• חשוב שאגיע מוכן עם מידע ועם כיוון אפשרי לפתרון. חשוב גם שאשאר פתוח לאפשרויות חדשות שעלולות להתפתח תוך כדי מפגש.

**
– קרדיט לפוסט היומי לגילי תבור (תודה גילי !!!) שהגה וכתב אותו.
(הרשיתי לעצמי, באישור גילי, להכניס שינויים קלים).

חיים מלאים. היום.

כ"ז אלול – Sawu Bona

בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה,
המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא "Sawu Bona" ומשמעו "אני רואה אותך".
התגובה השגורה היא "Sikhona" – "אני כאן".
הסדר חשוב: ברמה מסוימת, לפני שאני מבחין בך אינך קיים.
כשאני מבחין בך, אני בעצם "יוצר" אותך ומביא אותך לחיים.

בשנים האחרונות אני זוכה ללוות תהליכים מתמשכים בחברות שונות.
התהליכים שונים זה מזה ומותאמים לצרכים המסוימים של כל ארגון.
עם זאת, יש משהו עקבי, שחוזר שוב ושוב בכל התהליכים.
משהו שמקפידים לבצע בכל מפגש.
לפחות פעם אחת.
בתחילה הוא עלול לעורר מבוכה וחוסר נוחות בקרב חלק מהמשתתפים.
כמעט תמיד, בסוף התהליך, במפגש הסיכום,
רבים מציינים את ה"משהו" הזה כאחד הדברים הכי משמעותיים שהם לוקחים לעצמם.

"בדיקת דופק".

ניתן לעשות זאת בצורות שונות.
העיקרון הוא לאפשר לכל אדם בקבוצה לשתף בקצרה במה שחי בו כרגע.
עם או בלי קשר לנושא המפגש.
בהיבטים שקשורים לעבודה, לבית או לכל נושא שהוא.
כשאדם משתף הוא מוזמן לומר כמה מילים או משפטים.
בנוגע למה שחי בו כרגע או למקום שתשומת הלב שלו נמצאת עכשיו.
לאחר שמשתתף מסיים לשתף, מברכים אותו ב"בוקר טוב" או בברכה דומה.
(המהווה מעין תחליף ל – Sawu Bona).
הבקשה מהמשתתפים בזמן השיתוף היא להקשיב בתשומת לב,
אך לא להתייחס או להפוך את זה לשיחה קבוצתית.
הקבוצה מתבקשת להימנע מלנסות לעזור, להציע הצעות, לספר בדיחות, לנחם או לעודד.
(לכל אלו יהיה מקום בהפסקה או לאחר המפגש).
בסבב קצר בן מספר דקות כל אדם מקבל הזדמנות להישמע ולהיראות.
לכל משתתף ומשתתפת יש את המקום שלהם ואת הלגיטימציה המלאה
לשתף במה שחי בתוכם ומעסיק אותם כרגע.
מכאן אפשר להמשיך…

"בדיקת דופק" אינה שמורה למפגשים קבוצתיים בלבד.
ניתן להשתמש בה בכל מסגרת ובכל רגע נתון.
בפגישה אישית פנים אל פנים, בטלפון ואפילו במייל.
עם מעט תרגול, מוכנות לשתף בפתיחות והתגברות על מבוכה ראשונית,
"בדיקת דופק" יכולה להוות טקס משמעותי ומרגש מאוד בקבוצה
התורם להגברת הנוכחות ולחיבור מקרב בין כל המשתתפים.

הנה דוגמא לבדיקת הדופק שלי, למה שחי בתוכי כרגע:
חיים ומוות.
שמעון פרס שנפטר השבוע.
איתי לוי, חבר, שהיום מלאו שלושים למותו.
רותם כרמי שבוחרת כל יום מחדש.
קדושת החיים.
הארעיות שלהם.
סוף שבוע מיוחד שממש חיכיתי לו ושמתחיל בקרוב.
שני מפגשים אנושיים עוצמתיים שקרו השבוע. אני בר מזל.
התרגשות מסיום שנה והשלמת אתגר של כתיבה יומית.
עייפות.
הכרת תודה על משפחה. על חברים.
על חיים מלאים.

Sikhona – אני כאן.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב. גיליתי שכבר כתבתי על בדיקת דופק בעבר. הנה מאמר נוסף בנושא.

ט"ו אייר – כשנפגשנו היום

היה חשוב לי לדבר אתך היום ולעדכן אותך בהחלטה
למרות שידעתי שזה משהו שפחות תאהב לשמוע.
העדפתי לעשות את זה בעצמי כדי שתשמע את זה ממני ולא מאחרים.
בחרתי לדבר אתך ולא לשלוח הודעה או מייל.
עם כל אי הנעימות וחוסר הנוחות רציתי שתכיר את זה.
היה יותר קל להימנע מהשיחה או להחליק אותה,
לתת לך לשמוע על זה בדיעבד או לגרום לך להבין בדרך עקיפה.
אני חושב שזה לא היה משרת אותך.
או אותי.

**
היתה שיחה לא פשוטה.
הופתעת, לא הסכמת, התאכזבת, כעסת.
כנראה שגם נפגעת.
אתה חושב שיש פה טעות ושנעשה לך עוול.
יכול מאוד להיות שאתה צודק.
יכול מאוד להיות שאני מפספס משהו.
אין בי וודאות גמורה או ביטחון מלא לגבי ההחלטה.
לקחתי החלטה שאני מאמין שהיא מיטבית כרגע
בעולם המורכב שאתה ואני חלק ממנו.

**
כשדיברנו היום,
החזקתי כוונה לשרת אותך.
להתייחס אליך בכבוד.
לראות אותך כאדם.
ליצור בהירות.
לשתף בכנות.
להקשיב באמפטיה.
לחפש גם את טובתך.
לאפשר לך ללמוד.
לתרום לך בצורה כלשהי.

איני בטוח שהצלחתי.
אני מקווה שכן.

**
כשנפגשנו היום,
הזכרתי לעצמי בהרבה ענווה שאנו בעצם שווים.
אמנם הפעם,
אתה היית בתפקיד כזה ואני בתפקיד אחר.
אבל ברור לי שבפעם הבאה שניפגש,
זה עם זה או עם אחרים,
אנו יכולים בקלות למצוא עצמנו בתפקידים הפוכים.

חיים מלאים. יום יום.

כב' אדר א' – ישירות לווריד

בענייני קפה, אני לא איש של אספרסו.
אני יותר בענייני הפוך חזק או קפה שחור.
מעבר לקפאין, קפה עבורי זה חגיגה, פינוק עצמי, הזדמנות לעצירה.
כשאני שותה קפה, גם כמות הנוזל, הקצף, הארומה והספל חשובים לי.
הם חלק מהעניין. חלק מהחוויה.
אספרסו נגמר לי מהר מדי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

**
במפגש אנושי, אני מעדיף את זה מזוקק.
הכי נקי שאפשר. ישירות "לווריד".
איכות חשובה לי יותר מכמות או מצורת הגשה.
סמול-טוק משעמם אותי.
טקסים, נימוסים, תארים, הצגות ומשחקים מעייפים אותי.

**
דקות בודדות של מפגש אנושי נקי "לווריד"
ממלאות אותי יותר משעה של דיבור רגיל ומקובל.
אם שנינו בעניין, בא נלך ישר למהות ונוותר על ה"מסביב".
במצב כזה, כשאני שואל "מה שלומך?" אני באמת רוצה לדעת.
כשאת שואלת "איך אתה?" בא לי לשתף כי בא לי שתראי אותי.
למשוב חד, קצר, ישיר ומלא כוונה יכולה להיות השפעה עצומה. לפעמים מיידית.
השתתפות בחגיגה או בכאב, בלי לתת עצות ובלי להיבהל, היא מתנה יקרה מאין כמותה.

**
בדומה לאספרסו, בבקשה אל תגיש לי את זה אם לא ביקשתי.
בדומה לאספרסו, כמות קטנה ומרוכזת מדי פעם תספיק.
בדומה לאספרסו, מומלץ לגשת לזה כשבאמת רוצים.
בדומה לאספרסו, האיכות עושה את כל ההבדל.
בדומה לאספרסו, אפשר להתמכר לזה.

חיים מלאים. יום יום.

א' שבט – האם יש בארגון שלך מספיק שמח"ה?

האם יש בארגון שלך מספיק שמחה?

הנה ההגדרה שלי לשמח"ה ארגונית על ארבעת המרכיבים הקריטיים שלה:

שותפות, שיתוף והשתתפות.
משמעות וערך גבוה (לעובדים, ללקוחות, לבעלי עניין).
חגיגות, שמחה, הכרת תודה וכיף.
התפתחות ולמידה אישית ומקצועית.

**
חמש מחשבות על שמח"ה ארגונית:
שמח"ה ארגונית היא הרבה מעבר לרק ימי כיף, שכר גבוה ופינוקים אחרים.
• לחברה לא שמח"ה יהיה קשה מאוד להצליח לאורך זמן.
• אפשרי לפגוש את ארבעת מרכיבי השמח"ה בארגון או בחברה.
• כעובד/ת, ראוי וכדאי לשאוף לעבוד בחברה שיש בה שמח"ה אישית וארגונית.
• ארבעת מרכיבי השמח"ה אישיים ואינדיוידואליים. השמח"ה שלי היא לא בהכרח השמח"ה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

י"ז טבת – מה בעצם את מבקשת ממני ?

"נראה לי שכדאי לבחור בתכנית א'. מחשבות?"
כשאת שולחת לי מייל עם תכנית שחשבת עליה,
מה בעצם את מבקשת ממני?

"אני חושב להתקדם בכיוון X. מה דעתך?"
כשאתה משתף אותי במחשבות שלך לגבי הצעד הבא,
מה בעצם אתה רוצה לקבל ממני?

***
האם את מבקשת משוב?
האם אתה מבקש אישור או רשות?
האם את מבקשת עצה או רעיון?
האם אתה רק רוצה לעדכן אותי כדי שאכיר את זה?
האם את רוצה לשמוע כיוונים אחרים?
האם אתה רוצה שאעזור לך לקבל החלטה, או שאחליט בעצמי?
האם את רוצה לקבל את ברכתי?

***
בהירות לגבי מה אתם מבקשים ומה אתם רוצים לקבל
תסייע לאדם שמולכם להתכוונן ותגדיל את הסיכוי שזה יקרה.

חוסר בהירות לגבי מה אתם מבקשים ומה אתם רוצים לקבל
יבלבל ויתסכל את האדם שמולכם, יצור מתח ויקטין את הסיכוי שזה יקרה.

חיים מלאים. יום יום.

יב' כסלו – חוצפנים !!!

"למה לעזאזל לתפוס
את כל החניה ?!
חוצפנים !!!"

Jpeg

**
"הרכב תופס חנייה וחצי
ולא היה לנו מקום לחנות 🙁"

שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.

הדרך הראשונה מתמקדת באחר,
רואה אותו כ "לא בסדר", "אגואיסט" ו"חוצפן".
היא מניחה שהוא עשה דברים במכוון,
מתוך חוסר התחשבות וחוסר אכפתיות.

הדרך השניה משתפת את האחר בהשלכות של מעשיו עלינו,
מניחה שהוא בן-אדם,
ושאולי מה שנכתוב יעבור ויגע בו.
היא מאופיינת גם בהשהיית שיפוט ובהמנעות מקפיצה למסקנות חד משמעיות.

**
שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.
כל אחת מעוררת תגובה שונה במי שהמסר מיועד עבורו,
ולא פחות חשוב – בתוכנו.
המקום שנהיה בו דקה אחרי שנכתוב את הפתק (מחשבות, רגשות, אנרגיה),
תלוי במידה רבה במה נבחר לכתוב ובאיך נבחר לפרש את המצב.

חיים מלאים. יום יום.

 

כ"ח חשוון – חמש דרכים לקידום פתרון בקבוצה

1. להציג תכנית או פתרון ולהורות לכולם לפעול בכיוון. (הנחייה)

2. להציג תכנית או פתרון. להזמין רק את מי שמתנגד נחרצות וחושב שזו טעות איומה להשמיע את קולו. (Show Stopper)

3. להציג תכנית או פתרון. להזמין את כל מי שרוצה להתייחס לתכנית ולשתף במחשבות ובפרספקטיבות. (התייחסויות לדרך פעולה מסוימת)

4. להציג תכנית או פתרון. לבקש רעיונות נוספים ואחרים שיכולים לעבוד. (הזמנה לרעיונות חלופיים)

5. להציג בעיה (שאתה או הארגון) מתמודד אתה. לבקש רעיונות לפתרונות או לדרכי פעולה אפשריים (חידוד בעייה לפני חיפוש פתרונות)

*****
חמש דרכים שונות המאפשרות לקיים דיון ולקדם תנועה בקבוצה.
כל הדרכים לגיטימיות.
הן נבדלות זו מזו במהירות התנועה, במידת מעורבות המשתתפים וביחס המיקוד-פיזור שלהן.
אף אחת מהן אינה טובה יותר או יעילה יותר בצורה אבסולוטית מהאחרות.
כל אחת מהדרכים יכולה להתאים יותר במצבים מסוימים ולהתאים פחות באחרים.

*****
1. הנחייה מתאימה למצבים שבהם נדרשת פעולה מהירה יחסית, כשקל להבין את התכנית וכשהערך בדיון קבוצתי הוא שולי או שלילי.

2. Show Stopper מתאים למצבים שבהם נדרשת פעולה מהירה ואנו רוצים לוודא שאיננו עושים טעות קריטית.
נרצה לפעול גם אם הפתרון אינו מושלם או אופטימאלי ונרצה להימנע מפעולה במידה ומישהו מזהה Show Stopper רלוונטי שאנו פספסנו.

3. התייחסות לדרך פעולה מסויימת מאפשרת לנו בחינה מעמיקה של תכנית קונקרטית.
התכנית הקונקרטית שפותחת את הדיון מקדמת את השיחה וממקדת (או מגבילה) אותה בכיוון מסוים שבחרנו מראש.

4. הזמנה לרעיונות חלופיים מאפשרת שלל פתרונות ומגוון של דרכי פעולה.
התכנית המוצגת מהווה רק בסיס המתניע דיון והכוונה היא לייצר אפשרויות נוספות.

5. חידוד בעייה לפני חיפוש פתרונות מתחיל מהבהרת האתגר לפני הקפיצה לתכנית הפעולה.
במצבים מורכבים, הגדרת הבעייה בצורה חדה ומדויקת יכולה לקדם מאוד את הפתרון (שלפעמים יופיע מעצמו).

*****
לפני שאת נכנסת לדיון בדקי איזו דרך מתאימה למצב ומה את מנסה להשיג.
ברגע שאתה נכנס לדיון שתף את הקבוצה בצורת הדיון שבחרת ושתשמש אתכם היום.
תוך כדי הדיון בדקו אם אתם על הנתיב המתוכנן ואם זה עדיין רלוונטי.

לדרכים יש נטייה להתערבב.
לתכניות יש נטייה להתחרבש.

חיים מלאים. יום יום.