תגית: כעס

טריגרים

– הדברים שאמרת לי.
– הדרך שבה דיברת אליה לידי.
– המייל ששלחת לי והצורה שבה התנסחת.
– הגילוי שמשהו קורה ושלא הייתי מעודכן לגביו.
– העדכון לגבי ההחלטה שקיבלת והמשמעויות שלה עבורנו.

**
טריגרים

עשרות ביום.
לזהות שהם כאן.
לתפוס אותם בשלב מוקדם.
להכיר בכעס שמתעורר בתוכנו.
לשים לב לשיפוטיות, להאשמות, לביקורת שבתוכנו.
לשים לב באיזו מהירות "קפצנו" ואיך משפט אחד מפעיל אותנו.
לשים לב לדחף שלנו להוכיח, לנצח, לצאת צודקים, לחנך, "להראות לאחרים".
לשים לב לרצון שלנו להיפטר מהאנרגיה הזו שבתוכנו, לשחרר אותה על מי שמולנו.
לשים לב לאנרגיה הזו ואיך אנחנו סוחבים אותה איתנו ממקום למקום, ממפגש למפגש.
לשים לב למחשבה שלנו שמישהו היה אמור/צריך/חייב להתנהג אחרת ממה שהוא התנהג בפועל.

**
טריגרים

לעצור.
לקחת את הזמן.
להימנע מלהגיב מיד.
להימנע מלעשות עכשיו.
להתרחק ממקום האירוע אם צריך.
לעצור את ההתלקחות המדבקת ואת ההסלמה.

לנשום.
להחזיר שליטה.
לזכור שאנחנו בעלי הבית.
לפעול באחריות מתוך בחירה.

דרך אינסופית.
עבודה לכל החיים.

חיים מלאים. היום.

"כעס מתעורר בשל שלוש אמונות שגויות או שלוש טעויות בתפיסה:
אתה מאמין שאתה יודע מה קורה.
אתה מאמין שאתה יודע מה אמור לקרות.
אתה מאמין ששני אלה חייבים להיות זהים זה לזה."

~ מתוך "להכיר במציאות. לדעת שלווה." / יונתן הריסון.

חיים מלאים. היום.

Internal Knots

"In Buddhist psychology, we find the term 'internal formations' or 'internal knots'.
When someone says something unkind to us and we don't understand why, we may become upset.
A knot is tied inside us.
Lack of understanding is the basis of every internal knot.
It's difficult for us to accept that we have negative feelings like anger, fear, and regret.
We create elaborate defense mechanisms to deny their existence, but these feelings are always trying to surface.
We can learn the skill of recognizing a knot the moment it is tied in us, and we can find ways to untie it.
If we give it our full attention as soon as it forms, while still loosely tied, untying it will be easy.
Otherwise, it grows tighter and stronger with time and is more difficult to loosen."

~ Quoted from "How To Fight" / Thich Nhat Hanh

**
קשרים פנימיים

"בפסיכולוגיה הבודהיסטית, אנו מוצאים את המונח 'תצורות פנימיות' או 'קשרים פנימיים'.
כאשר מישהו אומר לנו משהו לא נעים ואיננו מבינים את הסיבה לכך, אנו עלולים להתרגז.
קשר נוצר בתוכנו.
חוסר הבנה הוא הבסיס לכל קשר פנימי.
קשה לנו לקבל את העובדה שיש לנו רגשות שליליים כמו כעס, פחד וחרטה.
אנו יוצרים מנגנוני הגנה משוכללים כדי להכחיש את קיומם, אבל הרגשות האלה מנסים תמיד לעלות על פני השטח.
אנו יכולים ללמוד את המיומנות של זיהוי קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו, ואנחנו יכולים למצוא דרכים להתיר אותו.
אם נקדיש לקשר את מלוא תשומת לבנו ברגע שהוא נוצר, כשהוא עדיין רפוי, יהיה קל יותר להתיר אותו.
אחרת, עם הזמן, הוא מתהדק ומתחזק וקשה יותר לשחרר אותו."

~ הציטוט מתוך "איך לריב" מאת טיך טהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר).

חיים מלאים. היום.

הכרה

יש את העניין עם הכאבים.
ויש את העניין עם העצירות.
ויש את העניין עם הבלבול.
ויש את העניין עם אי השקט.
ויש את העניין עם חוסר הסבלנות.
ויש את העניין עם הכעס והעצבנות.
ויש את העניין עם הפחד.
ויש את העניין עם התלות.
ויש את העניין עם המוגבלות.
ויש את העניין עם רגשות האשם.
ויש את העניין עם אי הנעימות.
ויש את העניין עם חוסר הוודאות.
ויש את העניין עם העייפות.
ויש את העניין עם חוסר השינה.
ויש את העניין עם הבירוקרטיה והטפסים.
ויש את העניין עם המנהלות, התיאומים והתורים.
ויש את העניין עם השינויים הלא צפויים.
ויש את העניין עם חוסר האונים.
ויש את העניין עם הזמן שלא עובר.
ויש את העניין עם הבדידות.
ויש את העניין עם התהייה. עד מתי ולשם מה.

לא פלא שקשה…
יש הרבה עניינים עכשיו…

זמן לנשום…

חיים מלאים. היום.

בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל לך יותר,
לשפוט, להאשים,
להניח הנחות, לקפוץ למסקנות,
להיפגע או לקחת דברים באופן אישי.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל יותר לכעס, לעלבון, לתסכול, לייאוש, לשנאה,
לעלות, להיווצר ולהתעצם בך.
לכבוש עוד חלקים ולהתבסס בתוכך.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לך,
זה לדבר אתו ולהקשיב לו,
לפגוש אותה ולפתוח את זה מולה,
להיכנס לנושא הזה,
להשקיע במערכת היחסים הזו.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לאנרגיית הכעס, העלבון, התסכול, הייאוש והשנאה,
זה שמישהו ימתן, ישהה, יחקור בסקרנות או יעצור אותה.
הרבה יותר מתחשק לה לזרום, להתפשט, להתפרץ, להתפוצץ.
על מי ש"אשם".
על מי ש"עושה לך את זה".
על מי ש"גורם לך לסבול עכשיו".

**
עכשיו זה הזמן.
כשהכי קשה.
כשהכי לא מתחשק.
במיוחד בתקופה הזו.
דווקא בגלל כל מה שקורה.

**
דווקא עכשיו, כשהכי מאתגר,
חשוב במיוחד לבחור:
אילו זרעים להשקות ואילו זרעים לייבש.
אילו צמחים לטפח ואילו עשבים לנכש.

חיים מלאים. היום.

הדרכת הקשב הרביעית

דיבור אוהב והקשבה עמוקה – טיך נהאת האן
(תרגום חופשי: רוני ויינברגר, הטקסט המקורי למטה)

מתוך מודעות לסבל שנגרם ע"י דיבור ללא תשומת-לב וחוסר היכולת להקשיב לאחרים, אני מחויב לטפח דיבור אוהב והקשבה בחמלה, כדי להקל על סבל ולקדם פיוס ושלום בתוכי, באחרים ובקרב אומות וקבוצות אתניות ודתיות שונות.

ביודעי שמילים יכולות להסב אושר או לגרום סבל, אני מתחייב לדבר בכנות ולהשתמש במילים המעוררות בטחון, שמחה ותקווה.
כשכעס מתהווה בתוכי, אני נחוש לא לדבר.
אתרגל נשימה והליכה מודעת כדי לזהות את הכעס שלי ולהתבונן עמוק לתוכו.
אני יודע ששורשי הכעס יכולים להימצא בתפיסותיי השגויות ובחוסר ההבנה שלי את הסבל שבי ובאחר.

אדבר ואקשיב באופן שיעזור לי ולאחר להתמיר סבל ולראות את הדרך לצאת ממצבים קשים.
אני נחוש לא להפיץ ידיעות שאיני בטוח באמיתותן ולא להשתמש במילים שעלולות לגרום למחלוקת או לפירוד.
אתרגל מאמץ נכון כדי לטפח את יכולתי להבנה, לאהבה, לשמחה ולהכללה, ובהדרגה להתמיר כעס, אלימות ופחד השוכנים עמוק בתודעתי.

**

The 4th Mindfulness Training

Loving Speech and Deep Listening – Thich Nhat Hanh

Aware of the suffering caused by unmindful speech and the inability to listen to others, I am committed to cultivating loving speech and compassionate listening
in order to relieve suffering and to promote reconciliation and peace in myself and among other people, ethnic and religious groups, and nations.

Knowing that words can create happiness or suffering, I am committed to speaking truthfully using words that inspire confidence, joy, and hope.
When anger is manifesting in me, I am determined not to speak.
I will practice mindful breathing and walking in order to recognize and to look deeply into my anger.
I know that the roots of anger can be found in my wrong perceptions and lack of understanding of the suffering in myself and in the other person.

I will speak and listen in a way that can help myself and the other person to transform suffering and see the way out of difficult situations.
I am determined not to spread news that I do not know to be certain and not to utter words that can cause division or discord.
I will practice Right Diligence to nourish my capacity for understanding, love, joy, and inclusiveness, and gradually transform anger, violence, and fear that lie deep in my consciousness.

דון מיגל רואיס מדמה את זה למחלת עור קשה שכולנו סובלים ממנה.
אקהרט טולה קורא לזה "גוף הכאב" ומסביר מה מעורר אותו ואיך הוא מתפתח.
טיך נהאת האן מזהה את המקום שבו הקרב מתחיל ומציע דרך לעצור את זה.

אני מסיים את השבוע הזה עם תשומת לב לכעס ולכאב.
פגשתי הרבה מזה השבוע.
בתוכי וסביבי.

פגשתי את זה בימים האחרונים גם בקרב אנשים שחיים או עובדים ביחד כבר תקופה.
שאוהבים ומעריכים אלו את אלו.
שאכפת להם זה מזה.
שיקרים לליבי.

ניתן לקרוא את שלושת הקטעים של דון מיגל רואיס, אקהרט טולה וטיך נהאת האן בקישור הבא

**

יש משהו מרגיע עבורי בטקסטים הללו:
הכרה במורכבות ובאתגרים שכולנו חווים.
אני מוצא כאן תקווה…
אפשרות לשינוי כשאנו נעשים קצת יותר מודעים,
כשאנו בוחרים לקחת אחריות וכשאנו נחושים לעשות עם זה משהו.

**
שתי מחשבות שמתחדדות לי:

א. כשאני בקרב עם מישהו אני לא באמת בקרב איתו.
אני רק מזוהה עם גוף הכאב שלי שכרת ברית עם גוף הכאב שלו.
כשאני בקרב עם מישהו, שנינו משרתים את גופי הכאב החיים בתוכנו.
גופי כאב שלנו המזינים זה את זה, פוגעים בנו וחוגגים על חשבוננו.

ב. הדרך היא אינסופית.
גופי הכאב ימשיכו להתקיים בתוכנו עד יומנו האחרון ולהילחם על הישרדותם.
שום דבר לא ייעלם כשנבין לעומק נקודה שעדיין לא הבנו או כשנגיע לרמת מיומנות כלשהי.
הקטע הוא לא להגיע ליעד מסוים, אלא להמשיך להתקדם בדרך שחשובה לנו ושמשרתת אותנו.
אירוע אחר אירוע.
יום אחר יום.

**
הזמנה:

השבוע השקתי הרצאה חדשה בשם "להרבות טוב בעולם" (ניתן לקרוא על הלידה שלה כאן).
העברתי אותה לראשונה בפני כ-120 מאמנות ומאמני ביה"ס "מאמנים לחיים" של גור גלון.

בהרצאה נגענו בזרעים שאנו משקים ומטפחים בתודעתנו באמצעות דברינו ומעשינו:
זרעי הכעס, הכאב, השנאה והפחד לצד זרעי השלווה, האהבה, החמלה, הכרת התודה והשמחה.
במהלך ההרצאה ניסינו להרבות טוב בעולם ביחד – 
בעולם האישי שלנו, בעולמות של אנשים הסובבים אותנו ובעולם שאנו חלק ממנו.

ההרצאה מכוונת בשלב זה לקהלים בני עשרות אנשים ומעלה 
ויכולה להתאים מאוד לקבוצות, חברות וארגונים.

להזמנת ההרצאה ולקבלת פרטים נוספים ניתן ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר .

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

שלושה קטעים על כעס וכאב

להרבות טוב בעולם

ליצירת קשר והזמנת הרצאה או סדנה

הזרעים כאן.
כעס. שנאה. שיפוטיות. פחד. קנאה. ייאוש.
אהבה. שלווה. שמחה. תקווה. חמלה. הכרת תודה.

**
הזרעים כאן כל הזמן.
אנחנו בוחרים את מה להשקות.
אנחנו בוחרים מה לטפח.
אנחנו בוחרים במה להתמקד.
אנחנו בוחרים איך להיות.

**
מהדורות חדשות מטפחות כעס וייאוש במסווה של דיווח על מה שקורה.
תכניות תחקירים מטפחות פחד ושנאה במסווה של צדק וחשיפה.
סדרות ריאליטי מטפחות קנאה ושיפוטיות במסווה של בידור והנאה.

**
כשמישהו מעדיף לטפח עבורנו זרעים מסוג מסוים,
חשיבות הבחירות שלנו עולה.
האחריות עלינו.
הבחירה שלנו.

חיים מלאים. היום.

לצאת מתקיעות

כשהתקיעות משתחררת והעניינים מתחילים לזוז,
התסכול מתחלף בפחד, כעס והתרגשות.
כעס על תנועה בכיוון שאיננו רוצים,
פחד מדרך שאיננו יודעים לאן היא מובילה,
התרגשות ממשהו חדש המתפתח אחרי המתנה ארוכה.

**
לא כל מי שמתלונן על תקיעות,
באמת מוכן לצאת ממנה אל הלא מוכר והבלתי ידוע.

חיים מלאים. היום.

"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני אוכל וכמה איכותי האוכל
מתישהו אני מרגיש רעב.
זה לא מספיק.
תחושת השובע לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו
ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש רעב."

**
"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני ישן ונח.
מתישהו אני מרגיש שוב עייפות.
זה לא מספיק.
תחושת הערנות לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו
ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש עייפות."

**
"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני חש שמחה ושלווה
מתישהו אני מרגיש שוב עצב, פחד או כעס.
זה לא מספיק.
תחושת השמחה והשלווה לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש עצב, חשש או כעס."

**
איך זה ששתי "הבעיות" הראשונות נשמעות אבסורדיות ובלתי הגיוניות
בעוד "הבעיה" השלישית מרגישה אמיתית וכואבת במיוחד ?

חיים מלאים. היום.