היום הראשון

"מכל המורים הגדולים שפגשתי בהודו ובאסיה, אם הייתם מביאים אותם לאמריקה,
מסדרים להם בית, שתי מכוניות, בת-זוג, שלושה ילדים, משרה, ביטוח ומיסים…
לכולם היה בוודאי לא קל."

~ פיר ויליאט חאן, בן 75, ראש המסדר הסופי במערב
(מתוך "אחרי האקסטזה" / ג'ק קורנפילד)

**
אתמול, בסיומה של סדנת התקשורת המקרבת,
לקחו על עצמם מספר משתתפות ומשתתפים
מחויבות לשבעה ימי תרגול של הכרת תודה.
הכרת תודה לאחרים.
הכרת תודה לעצמם.
חמש דקות ביום.

חייהם, עבודתם ומערכות יחסיהם
של אלו שיתמידו בתרגול הכרת התודה היומי
עלולים להיות מושפעים ולעבור שינוי משמעותי.

או לא.

**
היום הוא היום הראשון של שנת 2018.
היום הוא היום הראשון של שארית חיינו.
היום נקבל הזדמנויות נוספות לתרגל.

אנחנו יכולים לבחור.
אנחנו יכולים לעשות.
אנחנו לא לבד.
אנחנו בדרך.

היום.

חיים מלאים. היום.

אתמול, אבא אחד…

אתמול בבוקר,
אבא אחד יצא מביתו ולא חזר.

אתמול בבוקר,
אבא אחר יצא מביתו וחזר.

**
אתמול בערב,
ילד אחד שיחק עם אבא שלו ואכל אתו ארוחת ערב.

אתמול בערב,
ילד אחר, לא.

**
היום.
עכשיו.

חיים מלאים. היום.

היום אפגוש אנשים שמעולם לא פגשתי

היום:

אפגוש אנשים שמעולם לא פגשתי
אגיד מילים שמעולם לא אמרתי
אקשיב לדברים שמעולם לא שמעתי
אנחה בדרך שמעולם לא הנחיתי
אראה נופים שמעולם לא ראיתי
אגע בדרך שמעולם לא נגעתי
אלמד שיעורים שמעולם לא למדתי
אחווה חוויות שמעולם לא חוויתי

**
כשאני שקוע בנקודת מבט מסוימת,
אני יכול בקלות לשכוח את כל זה
ובמקום זאת להתעסק בעניינים אחרים, כמו למשל:
איזה שקף לשים ועל איזה לוותר.
כמה דקות להוסיף וכמה לחסר.
האם אצליח או האם אכשל.

חיים מלאים. היום.

ט"ו סיון – היום זה היום

בוקר טוב.
יום חדש.
היום זה היום
היום הוא היום שבו משתנים חיי…

**
השאלה אינה "האם זה יקרה היום או לא?".
היום זה קורה.
בוודאות.
גם היום זה קורה.
השאלה היא למעשה "איך זה קורה?"
ו"האם אצליח לשים לב לזה …?"

חיים מלאים. יום יום.

י"ז ניסן – גם היום. רק היום.

גם היום.
לעשות את העבודה.
להופיע.
להיות נוכח.
לספק את הסחורה.
לעשות כמיטב יכולתך.
כמה שזה לא יהיה…

זהו הפוסט היומי ה- 194
בסדרה שהחלה להיכתב בראש השנה האחרון.
כשלקחתי על עצמי את הבחירה הזו,
לא היה לי מושג איך זה יהיה ועל מה אכתוב.

המחשבה על שנה שלמה,
על מחויבות ארוכת טווח
או על פרויקט גדול יכולה לשתק.

במקומות החשובים –
רק היום.
רק עוד יום.
רק הצעד הבא.
אחר כך נראה.

חיים מלאים. יום יום.