5 סיבות ל-"לא", 5 סיבות ל-"כן"

5 סיבות להגיד "לא" לבקשה:
• אני מאמין שאמירת "כן" לבקשה תבוא על חשבון צרכים חשובים שלי.
• איני מבין/ה מה בדיוק אתה מבקש.
• אני חווה את הבקשה שלך כדרישה, ציפייה או הוראה.
• לא מתחשק לי לעזור לך או לתרום לחייך.
• איני פנוי/ה כרגע להקשיב לך ולהפנות תשומת לב לבקשה שלך.

**
5 סיבות להגיד "כן" לבקשה:
• לא נעים לי להגיד "לא".
• אני חושש/ת מההשלכות של אמירת "לא".
• אני מקווה לקבל איזשהו פרס כשאומר "כן".
• אני אומר/ת "כן" כדי לסיים את השיחה ובעצם מתכוונ/ת ל"לא".
• אני רוצה לסייע לך ולתרום לחייך.

**
מתוך 5 הסיבות ל"כן", אחת בלבד מונעת מכוונה אמיתית לסייע ולתרום
ומבוססת על בחירה שאינה נובעת מתוך פחד מעונש, חשש מפגיעה או כמיהה לפרס.

כשמבקשים בקשה, תגובת "לא" בהירה, עדיפה על 80% מתגובות ה – "כן".

חיים מלאים. היום.

על מה בעצם איננו מסכימים?

"זו המציאות שאני רואה
זו הבעיה שאני חווה
זה הפתרון שאני מציע
זו הבקשה שלי ממך.

האם את/ה מסכים/ה?"

**
אם התשובה שלך היא "לא",
סביר להניח שאיננו מסכימים על תמונת המציאות,
או ש… איננו מסכימים על הבעיה,
או ש… איננו מסכימים על הפתרון,
או ש… איננו מסכימים על סדרי העדיפויות (של הבעיה או של הפתרון).

**
בשלב זה,
במקום להתווכח אתך, לנסות לשכנע אותך או להשפיע עליך,
חשוב לי להבין אותך:
האם את/ה מוכנ/ה לומר לי על מה בעצם איננו מסכימים…?
(תמונת מציאות? בעיה? פתרון? סדר עדיפות?)
האם את/ה מוכנ/ה לשתף באיך את/ה רואה/חווה את הדברים מנקודת מבטך …?

חיים מלאים. היום.

100% פספוס

פעמים רבות איננו מבקשים,
(גם כשאנו יודעים בדיוק מה אנו רוצים),
כי אנו חוששים לקבל את ה"לא",
יותר משאנו רוצים לקבל את ה"כן".

**
אנו מחטיאים 100% מהזריקות שאיננו זורקים.
אנו מפספסים 100% מהבקשות שאיננו מבקשים.

חיים מלאים. היום.

לא הייתי עושה את זה במקומך…

"לא הייתי עושה את זה במקומך…"

"אני מציע לך להקשיב לה בנושא הזה"

"אולי כדאי לך לחשוב גם על הכיוון ההוא"

"האם מתאים לך לעזור לי בזה מחר?"

"מה דעתך שנעשה את זה בצורה הזו?"

**
לאיזו "משפחה" שייך המשפט שיצא לך מהפה עכשיו … ?

בקשה?
מחשבה?
ציפייה?
דרישה?
המלצה?
משאלה?
הוראה?
עצה?
אולטימטום?
משהו אחר?

**
הסיכוי לאי-הבנה בינינו יקטן משמעותית
אם אבין מאיפה את מגיעה
ומה חשוב לך לקבל ממני כתגובה.

הסיכוי לאי-הבנה בינינו יקטן משמעותית
אם את תביני מאיפה את מגיעה
ומה חשוב לך לקבל ממני כתגובה.

חיים מלאים. היום.

י"ח סיון – עסקים בעולם החדש

לפני כחודשיים נחשפתי למאמר בעיתון "הארץ"
שתיאר דרכי התנהלות אלימות של מתווכים בשוק המזון הפוגעים בחקלאים.
הדבר הזה עורר בי תסכול, חוסר אונים ורצון לשינוי בהרגלי הקנייה שלי.
פתאום הבנתי שכשאני קונה סחורה זולה (או לא זולה) ברשתות המזון הגדולות,
בחלק גדול מהמקרים אני תורם בצורה עקיפה לפגיעה בחקלאים ובמגדלים.
חיפוש מהיר ברשת העלה מספר חלופות אפשריות.
עוד באותו שבוע בחרתי לנסות את אחת החלופות – משק חביביאן.
מאז, אני מקבל בכל ליל רביעי את סל הירקות השבועי שלי. עד פתח הבית.
לצד הירקות, בכל פעם מצורף לסל מכתב מרענן ובו שיתופים, מחשבות, מתכונים ועוד.
הנה שני קטעים ממכתב השבוע:

"אבל גם אחרי שהשמש שוקעת והאוויר מצטנן מעט אני ממשיך לדאוג.
הפעם דווקא לשליחים שלנו שמדי לילה יוצאים למשימה כמעט בלתי אפשרית
של שידוך בין ארגז הירקות לבית המשפחה שהזמינה אותו.
אני לא שוכח לרגע את ההתמודדות עם מציאת הכתובת המדויקת,
איתור הקומה (הרבה פעמים אחרונה, לפעמים ללא מעלית) ודלת הבית.
הארגז מונח בהיסוס ובתקווה שהירקות אכן הגיעו ליעדם.
בנוסף ישנה הדרך, התנועה, החשיבות והאחריות שבישיבה מאחורי ההגה.
אנחנו חושבים בכל יום כיצד ניתן להקל על המשימה המורכבת.
מפתחים תוכנות לסידור מסלולים, רוכשים את מיטב הג'י פי אס
ומנסים מדי יום לבחון את היום הקודם על מנת לשפר את היום הבא.
לא שוכחים לארוז סנדוויץ' ובקבוק מים ומזכיר שוב,
שגם אם החלוקה לא הסתיימה הכי חשוב זה לשמור על החיים
ולחזור מבלי לבלות שעות ארוכות מדי על הכביש.
מלבד הנס שאנו חוזים מדי יום כשזרעים שמוטמנים באדמה הופכים למזון,
פלא גדול הוא כשבסוף יכל יום חלוקה מגיע הרכב ריק מארגזים
והירקות כולם אצלכם במקרר !

ובכל זאת אנו רוצים לבקש עזרה.
לא צריך לבוא לסייע לנו לעשב בחום הגדול
וגם לא להכניס את היד לכיס.
מדובר במאמץ קטן עבורם ובשינוי גדול עבור אלו שטורחים להביא עד אליכם את המזון שלכם.
בתוך הארגז מסתתר השבוע מגנט קטן.
יעזור לנו מאוד אם תוכלו להצמידו לדלת הבית.
הדבר יקל מאוד על השליח לדעת שאכן הגיע ליעדו.
תודה בשם השליחים."

**
"מה עושים ענבים בסל הירקות שלי ????
ובכן לא מדובר בענבי הכרם שלנו הפעם.
אלו הענבים הטעימים של גולן מבאר מילכה.
את הענבים שהוא מגדל אנחנו קונים זו כבר השנה השלישית.
אבל השנה החלטנו להרחיב איתו את שיתוף הפעולה.
כשיש לנו הזדמנות אנו אוהבים לשתף חקלאים אחרים בברכה הזו שנקראת חקלאות בשיווק ישיר.
בתחילת העונה אני שואל אותו כמה הוא צריך לקבל על מנת להרוויח מהיבול שלו
וזה יהיה המחיר לאורך כל העונה.
לא תלוי במחירי המשווקים הגדולים ולא תלוי בכמה מתוך מה שהוא יביא לי יימכר (וכמה יחולק במתנה).
בדרך הזו שני הגורמים נהנים מהתוצרת, המגדל ואוכלי הענבים.
בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על השיטות האלימות שבהן נעשה שימוש
על מנת להעלות את הרווח של המתווכים ועל הסחורות שמושמדות כדי שמחירי התוצרת יעלו.
בואו נהנה כולנו ממה שיש לאדמה להציע בעונה
מבלי להכניס לצלחת שלנו אינטרסים מנוגדים לאלו שלנו."

**
אני רואה במשק חביביאן חיבור יפהפה לרוח התקשורת המקרבת.
איני בטוח אם הם מכירים או לומדים תקשורת מקרבת,
ועם זאת ברור שהם חיים אותה.

למה משהו בי ממש מתרגש כשאני קורא את המכתב הזה? מה יש כאן עבורי?

הנה מספר נקודות מפתח ש"עושות לי את זה" בשני הקטעים המצוטטים:
• "אכפתיות 360" – לעובדים, לספקים, ללקוחות.
• רצון אמיתי שכולם ירוויחו ויהנו (בשונה מרצון למקסם רווחים אישיים בלבד)
• נדיבות (ענבים במתנה, עזרה לזולת).
• פרגון ("הענבים הטעימים של גולן")
• שיתוף בצורך ברור וחשוב (סיוע לשליח)
• בקשת עזרה למילוי הצורך (מגנט בפתח הבית)
• שיווק פרואקטיבי ושיפור מתמיד לטובת כולם.

**
יש בי הכרת תודה רבה למשק חביביאן:
– על ירקות טעימים, איכותיים ובריאים שמשפחתי נהנית מהם.
– על מחיר הוגן.
– על פשטות ונוחות בתהליך הזמנת וקבלת סל הירקות השבועי.
– על החיסכון בזמן ועל השקט שהם מייצרים עבורי.
– על שהם מהווים אלטרנטיבה מעשית ומאפשרים לי בצורה ישירה ועקיפה לתמוך בערכים שחשובים לי.
– על ההשראה והלמידה שאני מקבל מהם ומדרך ההתנהלות שלהם.
– על השותפות לדרך וחיזוק האמונה שניתן גם להצליח עסקית, גם לעבוד במה שאוהבים וגם לתרום לאנשים ולעולם.

בדומה למשק חביביאן גם אני מאמין ב"גם וגם וגם".
(גם להצליח עסקית, גם לעשות מה שאוהבים וגם לתרום לאנשים ולעולם)
בשונה ממשק חביביאן העבודה שלי אינה גידול ירקות.
העבודה שלי היא לסייע לארגונים ולהנהלות לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב אנשים.
בשפה "עסקית" אפשר לקרוא לזה תקשורת אפקטיבית, גיבוש צוות, בניית אמון, פתרון קונפליקטים וכו'.

אם אתם מנכ"לים, חברי הנהלה, אנשי משאבי אנוש או מקבלי החלטות
המחפשים לבנות, לשקם, לפתח או לטפח את התקשורת ומערכות היחסים בארגון שלכם בואו נדבר… אולי אני יכול לסייע לכם להגיע לגם וגם וגם.

**
ולנושא אחר:

בראש השנה שעבר, לפני 254 ימים בדיוק,
בחרתי לעצמי מחוייבות לשנה של כתיבת פוסט יומי.
254 פוסטים נכתבו ופורסמו מאז. יום יום. טרי טרי.
99% מהפוסטים נוצרים באותו יום שבו הם מועלים,
כשברוב המקרים כשאני פותח את הבוקר אין לי מושג על מה אכתוב.
יש משהו בחלק מהפוסטים של השבוע שהרגיש לי חזק במיוחד.
אתם מוזמנים להציץ, לקרוא ולהצטרף:

Longplayer – חי. קורה ממש עכשיו.
לעבוד ולהשתכר – לעשות את העבודה ולהרוויח כסף.
היום זה היום – השינוי ודאי.
בעיית האסרטיביות שלך – לפני שנפגשנו ידעתי מה הבעיה שלך.
בשבוע שבו – כל זה קרה השבוע. ועוד.
מודלים של עבודה – מה המודל שלך?

עד כאן להפעם,
שבת של שלום,
חיים מלאים, יום יום,
רוני ויינברגר

כ"ח ניסן – שני מאפיינים של מצילי יהודים

במהלך מספר שנים ערכו סמואל ופרל אולינר (Samuel & Pearl Oliner) "מחקר שואה" יוצא דופן,
בניסיון להבין מה גרם לאנשים להעמיד את חייהם ואת חיי משפחותיהם בסכנה,
ולהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ?

שלוש שאלות הנחו את המחקר והובילו אותו:

1. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של הזדמנות,
דהיינו של צירוף נסיבות חיצוניות ותלויות מצב?
אם כן – מהם?

2. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של אופיים הייחודי של המצילים,
דהיינו, אוסף תכונות ומאפיינים אישיים?
אם כן – מהם?

3. האם הצלת יהודים היתה מונעת בעיקר ממניעים ערכיים ומוסריים?

בכדי לענות על שאלות המחקר ובניסיון לזהות תכונות דומות ודפוסים משותפים,
בצעו סמואל ופרל מאות רבות של ראיונות עם מצילי יהודים.

שני ממצאים יוצאי דופן בלטו במחקר:

א. מצילי יהודים התבקשו לעשות זאת.
אצל רובם לא היתה בחירה ופעולה פרוקאטיבית
ללכת ולחפש יהודים כדי להצילם,
אלא נסיבות חיצוניות שבהן ברגע מסוים כלשהו
מישהו נקש על דלתם או התחנן לעזרה.
בקשה קונקרטית ברגע נתון שהם בחרו להיענות לה בחיוב.

בחיבור להיום –
כשאנו מבקשים משהו ממישהו,
אנו נותנים לו את ההזדמנות לסייע לנו.
ברמה מסוימת, בקשה היא בעצם אקט של נדיבות,
המאפשרת לאדם שנענה לבקשה לעשות משהו משמעותי.
כשאדם נמנע מלעשות מעשה מסוים,
ייתכן שזה לא מפני שלא אכפת לו
או שהוא אינו רואה את החשיבות בפעולה.
יכול להיות שזה פשוט מפני שלא ביקשנו ממנו.
בתקשורת מקרבת, כשאנו מבקשים בקשה,
אנו רוצים לאפשר לאדם שמולנו את הבחירה,
מוכנים לקבל "כן" או "לא"
ומקווים שהאדם יענה בחיוב מתוך בחירה מלאה
ולא מתוך תחושת חוסר ברירה או חשש.

ב. מצילי יהודים גדלו בבתים שבהם היו פחות עונשים ודרישה לצייתנות ויותר חינוך לערכים ולבחירה.
בבתים אלו הדגש היה על מוטיבציה פנימית ולא על מוטיבציה חיצונית.
אותם בני אדם הונעו פחות מתוך פחד, צייתנות כנועה לסמכות או חשש לטעות ולשלם את המחיר
ויותר מחיבור לערכים מובילים ולקיחת אחריות מתוך בחירה.

בחיבור להיום –
הרגלים שגרתיים והדרך שבה אנו מתנהלים ביום – יום,
עם ילדינו, עובדינו או אחרים הנמוכים מאיתנו בסולם ההיררכי,
בונים תשתית חשובה המשמשת אותנו ואותם לאחר מכן
גם במצבים קיצוניים, במקרים שבהם איננו נוכחים,
או בסיטואציות שבהן הסמכות לא קיימת.

על מחקר האלטרואיזם של סמואל ופרל אולינר קראתי לראשונה
בספרה של מיקי קשתן – Spinning Threads of Radical Aliveness

**

לפני מספר שנים ערכתי הדרכה אינטרנטית בת שני מפגשים בנושא בקשות אפקטיביות.
בין היתר ההדרכה כללה:
– מאפיינים של בקשה אפקטיבית.
– איך לבקש בצורה אפקטיבית ואנושית שתגביר את הסיכוי לקבלת כן"
– איך להתמודד עם סירוב לבקשה.
– איך לומר "לא" לבקשות מאיתנו.

ניתן לקבל גישה מיידית לסדנאות המוקלטות
(שלוש שעות הרצאה,שתי מצגות ודפי עבודה)
בקישור הבא וללא תשלום.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

ג' אדר א' – שאלות ישירות

לפני כשעה התקשרתי לחבר ושאלתי אותו את השאלה ישירה הבאה:

"עד כמה מתחשק לך לעשות את זה? "

חשוב לי להבין את התשובה שלך לשאלה הזו.
באמת חשוב לי.

אם אנחנו מתכוונים לעשות את זה ביחד,
אני רוצה לדעת אם אתה נלהב, אדיש, מתנגד או משהו אחר.
האנרגייה מדבקת.
היא תשפיע באופן ישיר על העשייה.
היא תשפיע על איך אנשים יחוו אותך.
אותנו.
חשוב לי להבין איפה אתה נמצא ומה עובר עליך.
ביחס לזה ובכלל.

התשובה שלך תהיה משוב חשוב עבורי,
כזה שאני רוצה להכיר.
מידע שיעזור לי לקבל החלטה.
אני מקווה שתגיד לי את האמת.
אני מקווה שלא תחששי לדבר בכנות.

התשובה שלך אינה הדבר היחיד שאתחשב בו.
ישנם פרמטרים נוספים שאתייחס אליהם.
אבל אני רוצה לדעת.
חשוב לי להבין.

**
שאלה ישירה נוספת:

"עד כמה חשוב לך שאעשה את מה שאתה מבקש (עכשיו / מחר / השבוע…) ?"

אם חשוב לך (8-10 מתוך 10) אתייחס לזה אחרת מאשר אם זה לא מאוד חשוב לך (1-4 מתוך 10).
כשאני שואל את השאלה הזו,
זה לא בגלל שאני מנסה להתחמק או להרוויח זמן.
אני באמת רוצה להבין.
כי חוץ מהבקשה שלך יש לי עוד כמה דברים,
וחשוב לי לקחת אחריות על הבחירות שלי.
אם הדבר הזה חשוב לך מאוד
אולי אבחר לעשות אותו למרות שהוא לא הדבר שהכי מתחשק לי עכשיו.
(אגב, אם בכל פעם שתבקש ממני משהו זה יהיה ברמת חשיבות גבוהה,
אדע לתת לתשובתך פחות משקל בעתיד)

**
ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל , יוצר גישת התקשורת המקרבת,
ניסח את "תפילת המבקש" הבאה:
א. אנא הענה בחיוב לבקשתי רק אם תוכל לעשות זאת בשמחה ואם זה יעשיר גם את חייך.
ב. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה
ג. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך חשש מעונש או מתוך רצון לקבל פרס.

הרעיון המרכזי הוא שאם מישהו מאיתנו יעשה משהו בניגוד לרצונו,
רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד,
שנינו נשלם את המחיר.

ובאותו אופן,
אם ניקח אחריות על הבחירות שלנו ונחליט לעשות משהו,
גם אם זה לא הדבר שהכי מתחשק לנו כרגע,
בגלל שהקשר בינינו חשוב לנו,
כולנו נצא מזה מורווחים.

שבת של שלום. חיים מלאים.

*** הגשת המועמדות לתכנית "ספרינט 21" מסתיימת ביום חמישי הקרוב 18/2 21:00.
אל תצטרפו רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד.
בואו אם אתם בוחרים, מתרגשים, מחוייבים, לקדם פרוייקט חשוב בחייכם.
ניתן לקבל מידע מקיף על התכנית באתר וגם בסדרת המסרים הבאה.

י"ז טבת – מה בעצם את מבקשת ממני ?

"נראה לי שכדאי לבחור בתכנית א'. מחשבות?"
כשאת שולחת לי מייל עם תכנית שחשבת עליה,
מה בעצם את מבקשת ממני?

"אני חושב להתקדם בכיוון X. מה דעתך?"
כשאתה משתף אותי במחשבות שלך לגבי הצעד הבא,
מה בעצם אתה רוצה לקבל ממני?

***
האם את מבקשת משוב?
האם אתה מבקש אישור או רשות?
האם את מבקשת עצה או רעיון?
האם אתה רק רוצה לעדכן אותי כדי שאכיר את זה?
האם את רוצה לשמוע כיוונים אחרים?
האם אתה רוצה שאעזור לך לקבל החלטה, או שאחליט בעצמי?
האם את רוצה לקבל את ברכתי?

***
בהירות לגבי מה אתם מבקשים ומה אתם רוצים לקבל
תסייע לאדם שמולכם להתכוונן ותגדיל את הסיכוי שזה יקרה.

חוסר בהירות לגבי מה אתם מבקשים ומה אתם רוצים לקבל
יבלבל ויתסכל את האדם שמולכם, יצור מתח ויקטין את הסיכוי שזה יקרה.

חיים מלאים. יום יום.