תגית: ביקורת

ניהול עצמי לפני ניהול אחרים

לפני שמתחילים לרוץ חשוב ללמוד ללכת.
לפני שלומדים חילוק חשוב ללמוד חיבור.
לפני שמנהלים אחרים חשוב ללמוד לנהל את עצמנו.

למעשה,
לא באמת ניתן לרוץ אם לא למדנו ללכת.
לא באמת ניתן לבצע פעולות מתקדמות במתמטיקה אם לא למדנו את הבסיס.
לא באמת ניתן לנהל אחרים אם איננו מנהלים את עצמנו.

ביום ראשון השבוע התחלתי להנחות קורס ניהולי נוסף.
מפגש ראשון מתוך שמונה, לכחמישה עשר מנהלות ומנהלים בחברה מסוימת.
כמו תמיד, גם הפעם, המפגש הראשון הוקדש לניהול עצמי.
ניהול עצמי מעסיק אותי כבר עשרות שנים (שלושים לפחות).
זהו תחום שאיני מפסיק ללמוד ונושא שאני מקפיד לתרגל שוב ושוב.
ככל שעובר הזמן אני מכיר בחשיבותו יותר ויותר.

בשלב מסוים במפגש,
אמרתי למשתתפים שייתכן שהנקודה הבאה שאציג תרגיז אותם.
שבסבירות גבוהה לא כולם יסכימו איתי.
שחלקם אולי אפילו יתנגדו נחרצות.

כשקיבלתי את תשומת ליבם הסקרנית
טענתי שבכל מצב, בעבודה, בבית ובכל מקום,
יש לנו תמיד "100% בחירה".

שבכל רגע נתון הבחירה היא שלנו.
תמיד.
שאין שום דבר שאנו חייבים, נאלצים או מוכרחים לעשות.
אף פעם.

כצפוי, האמירה הזו והדיון שהתפתח חיממו את החדר.
רמת האנרגיה והאינטנסיביות קפצה במהירות.
אחרי כעשרים דקות של ויכוחים, טענות ודוגמאות,
המשכנו הלאה.
לנושא הבא.
בלי הסכמה מלאה או גורפת.
עם חומר למחשבה ועם סימני שאלה.

ביקשתי מהם שימשיכו לחשוב על זה ולבחון את זה.
שיתבוננו בעצמם במהלך השבוע.

עוד באותו לילה כתבתי פוסט העמקה בנושא.
ניתן לקרוא אותו בקישור הבא.

המעבר מגישה "קורבנית" שלפיה אנו צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
ומגישה "תוקפנית" שלפיה אנשים אחרים צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו
לגישה "אסרטיבית" שלפיה יש לנו ולאחרים בחירה מלאה ואחריות מלאה
היא לא פחות ממשנת חיים בעיני. בדומה לגלולה האדומה של מורפיוס במטריקס.
תודה גדולה לד"ר מרשאל רוזנברג ולתקשורת המקרבת שבזכותם נחשפתי לדרך המחשבה הזו ולרעיון המעצים הזה.

הזמנה לסיום:

אם אתם מחפשים קורס ניהולי משמעותי למנהלים בארגון שלכם, צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר. סדרת מפגשים שכזו יכולה לשנות חיים ולהשפיע עמוקות על האנשים ועל הארגון.
(אל דאגה: הציניות שתמיד נמצאת בהתחלה תקבל את המקום שלה. וגם את הטיפול שלה).

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ביקורת

ביקורת – השלימו את החסר :

אתה ___ .
את לא ___ .
ההתנהגות שלך ___ .
את לא מספיק ___ .
אתה יותר מדי ___ .
אני במקומך כבר מזמן הייתי ___ .
לא היית אמורה לעשות את זה.
לא היית אמורה לעשות את זה כך.
למה עשית את זה ??
למה אתה לא ____ ??
מי את חושבת שאת ??

**
ביקורת.
מדוברת או שקטה.
חומצה הרסנית מהסוג הקטלני ביותר.

כמה ביקורת אפשר לספוג בחמש דקות ?
כמה ביקורת אפשר להטיח בחמש דקות ?

הרבה.
הרבה יותר מדי.

**
חלקנו כל-כך מורגלים בה (לתת ו/או לקבל)
עד שאיננו מודעים לעד כמה היא נוכחת בחיינו.
באמונות, בחשיבה, בשפה, בדיבור.
כמו דג במים שאינו מודע לסביבה שלו.

חלקנו כל-כך מורגלים בה
עד שאיננו מאמינים שאפשר גם אחרת.

אפשר.

צעד צעד…
לאט לאט…
בהרבה עדינות וחמלה.
לעצמנו ולאחרים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חידת חיל (Jeel)

חיל (Jeel) הינה עיירה בלגית יוצאת דופן.

העיירה קוראת תיגר על הפסיכיאטריה המקובלת
ומהווה חידה הנלמדת ונחקרת לאורך שנים.

לאורך עשרות רבות של שנים
נוהגים תושבי חיל נוהגים לארח בביתם "דיירים" (boarders) –
אנשים בעלי מחלות נפשיות.

בשנות השלושים המאוחרות של המאה הקודמת , לדוגמא,
חיו בעיירה כארבעת אלפים "דיירים", שהיוו כרבע מתושבי חיל.

"דיירים" בחיל הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה,
לפעמים במשך עשרות שנים.
כדיירי קבע הם מפתחים מערכות יחסים עם כל בני המשפחה,
ומצופה מהם לעמוד בכללי הבית השונים,
תוך התייחסות ליכולת ההתמודדות שלהם שלעתים תהיה מוגבלת יותר.
מהתנהגות "מוזרה" מתעלמים כשאפשר
ובמקרה הצורך, בעת חציית גבולות לדוגמא,
היא זוכה להתייחסות עניינית, שקטה ומכבדת.

תושבי חיל אינם מתייחסים לאירוח של ה"דיירים" כאל טיפול רפואי.
הם רואים זאת כמערכת משפחתית תומכת
המחליפה את התרופות, האזיקים והמוסדות הסגורים
ומספקת אפשרות לחיים אנושיים ואיכותיים לאורך זמן.

פגישתי הראשונה עם העיירה המופלאה הזו
התרחשה ביום שני השבוע,
תוך כדי האזנה לפודקאסט המרתק –
The problem with the solution

**
כמה מחשבות על חיל ועל תקשורת מקרבת,
בהשראת הפודקאסט (מומלץ בחום !!!)
והמאמר הבא (אחד מני רבים שניתן למצוא):

 

1. כותרות ואבחונים

בחיל לא משתמשים במונחים המקובלים במקומות אחרים כגון "חולה" או "מטופל"
במקום זאת הם נוהגים להשתמש בתואר "דייר" (boarder).
צוות הקליטה של העיירה עורך את המפגש הראשוני עם "דיירים" חדשים
ולאחר מכן, תוך התייחסות לשיקולים שונים, ממליץ על המשפחה המתאימה לאירוח.
המשפחה המארחת אינה מקבלת כל מידע אבחוני על הדייר
בכדי לאפשר בנייה של מערכת יחסים נקייה שאינה מוטה.
מערכת יחסים מכבדת ואנושית בין בני אדם.

 

2. נורמליות וחריגות

נורמליות וחריגות אינם מונחים שמשתמשים בהם.
בחיל משתדלים להוריד את השיפוט כמידת האפשר.
תושבי המקום והדיירים כולם בני אדם המתנהלים בצורות שונות.
הלצה ידועה היא ש"חצי מתושבי חיל הם משוגעים והחצי השני חצי משוגעים"
תושבי המקום מתלוצצים על כך שאורח שאינו תושב המקום
יתקשה להבדיל בין המארחים לבין "הדיירים"
ובסבירות גבוהה יטעה אם יתבקש להצביע על מי זה מי.

 

3. קבלה ונוכחות לעומת פתרון בעיות

בחיל לא מנסים לפתור את הבעיה של "הדיירים"
ואין ציפיות ל"תקן" אותם או "לרפא" אותם.
מקבלים את מצבם כמות שהוא (תחת גבולות מסוימים)
ומייצרים סביבה ותהליכים המאפשרים חיים משותפים לאורך זמן.
עפ"י השערות מסוימות, ייתכן שאי הרצון לרפא / לתקן
והנמכת הציפיות לשיפור של התנהגויות מסוימות
מורידים במידה משמעותית את הלחץ מהמשפחות המארחות
ומאפשרות לדיירים, אולי לראשונה בחייהם, להיות כמו שהם.

 

4. סביבה חברתית תומכת

בשונה מבתי חולים וממוסדות שונים,
בחיל נעשה שימוש מועט בתרופות, בבדיקות, באשפוזים ובפרוצדורות רפואיות.
קהילה עוטפת ומשפחה תומכת עומדים בבסיס החיים בחיל.
הדיירים הינם חלק בלתי נפרד מהמשפחה המספקת מענה לצרכיהם השונים:
פיזיים (כולל מגע, חיבוקים, נשיקות), חברתיים, מנטליים ועוד.
לצד החיים במשפחות, בנויה העיירה כולה למתן שירות לכל התושבים באשר הם.
בבתי הקפה, כדוגמא, יינתן השירות באותה רמת התייחסות למקומיים ול"דיירים".

 

5. ביקורת ומעורבות רגשית

לקראת סוף הפודקאסט, נערך ראיון עם אחת המשפחות המטפלות.
משפחה מנוסה, אמפטית, סבלנית ומכילה,
אשר אירחה מספר דיירים שונים לאורך עשרות שנים.
למרבה הפלא, לאחד מילדיהם של בני הזוג יש הפרעות נפשיות כלשהן,
אך הוא חי במקום אחר, הרחק ממשפחתו,
בעוד שהם והם מעדיפים לארח דיירים זרים.
כשהם נשאלים לגבי העניין המוזר הזה,
הם מספרים שבעבר הם ניסו לטפל בבנם ו"נכשלו".
לדבריהם המעורבות הרגשית שלהם היתה גבוהה מדי,
והם לא יכלו לייצר עם בנם את אותה נוכחות מלאה ושלווה
המאופיינת בקבלה, בהנמכת ציפיות ובהורדת לחץ "לתקן אותו".
המסקנה שהם מעלים, היא שבמצבים כאלה,
דווקא אירוח של "דיירים" שאינם בני משפחה
או לחילופין חיים של "דיירים" בקרב משפחה שאינה המשפחה הביולוגית
יכולים להעניק את התנאים המיטביים לחיים איכותיים לאורך זמן.

**
קצת פחות כותרות, אבחונים, ביקורת ושיפוטיות.
קצת פחות הגדרות של "בסדר" ו"לא בסדר".
קצת פחות לתקן או לפתור.
קצת יותר קבלה וכבוד.
קצת יותר תמיכה ואמפטיה.
קצת יותר חיבור ונוכחות.
מה שמתאים לחיל ולתושביה יכול להתאים גם לנו.

אם הפוסט מעורר בכם תחושות או מחשבות כלשהן,
ומתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים, יעניין אותי לקרוא…

ניתן לקבל קורס תקשורת מקרבת חינמי במיילים עם הרשמה באתר "תקשורת מקרבת לחיים מלאים".

 

שבת של שלום,
חיים מלאים . היום.
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מערכת ניתוב

מערכת ניתוב

לביקורת ושיפוטיות הקישו #1
לזלזול והקטנה הקישו #2
לעידוד וניחום הקישו #3
לעצות וטיפים הקישו #4
לפרספקטיבה ומסגור מחדש הקישו #5
לזוית ראיה שונה הקישו #6
לסיפור אישי דומה הקישו #7
לפתרונות הקישו #8
לסימפטיה הקישו #9
להקשבה אמפטית הקישו #10
לחיבוק הקישו #11
לסיעור מוחות וחשיבה משותפת הקישו #12
לכל מענה אחר או לנציג הקישו #0

**
אם אתה יודע איזו נוכחות אתה צריך כרגע, פשוט תגיד את זה…
אם את יודעת איזה מענה את רוצה עכשיו, פשוט בקשי את זה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הבעיה עם ו – "אהבת לרעך כמוך"

הבעיה עם ו – "אהבת לרעך כמוך"
היא שלחלק מהאנשים "כמוך" לא מספיק נוכח.
אהבה עצמית היא משהו שצריך ללמוד, לתרגל, לפתח.
להחליף את השיפוטיות, הריצוי והביקורת שחיים בתוכנו.
שהוטמעו והוטבעו בנו במשך שנים.

**
לפני שרצים לשיעורים מתקדמים,
כדאי להשקיע בשיעורים בסיסיים.

אהבה עצמית לפני אהבת אחרים.
אהבת עצמית לפני תיקון עולם.

**
סילבוס מומלץ לבתי הספר היסודיים:
כיתות א-ב : ואהבת.
כיתות ג-ד : כמוך.
כיתות ה-ו : לרעך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"א אלול – בני אדם. גם וגם.

גם בקרב מנחי התקשורת המקרבת הלא-אלימה יש ניכור ואלימות.
גם בקרב הכנים והאותנטיים יש שקרים, זיופים והסתרות.
גם בקרב הסובלנים והפתוחים יש שיפוטיות וגזענות.
גם בקרב הטבעונים והצמחונים יש טרף והתעללות.
גם בקרב הלוחמים והאמיצים יש פחד ובריחות.
גם בקרב הצנועים והענווים יש אגו.
גם בקרב המאמינים יש כפירה.

בני אדם.
גם וגם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט' אלול – 25 דברים שניתן להקשיב להם

25 דברים שניתן להקשיב להם:

להקשיב למילים.
להקשיב למה שבין המילים.
להקשיב למעשים.
להקשיב לדימויים.
להקשיב לגוף.
להקשיב לטון ולקצב.
להקשיב לנשימה ולדופק.
להקשיב לאנרגיה.
להקשיב לרגשות.
להקשיב לצרכים.
להקשיב לאינטואיציה.
להקשיב לכוונה.
להקשיב לקושי.
להקשיב למה שיש.
להקשיב למה שחסר.
להקשיב למי שמדבר.
להקשיב למי ששותק.
להקשיב לביקורת ולשיפוטיות.
להקשיב לטעויות, לפערים ולאי הדיוקים.
להקשיב לרוח ולמהות.
להקשיב למה שאתה מאמין בו ולמה שכבר מוכר לך.
להקשיב למה שחדש, אחר, שונה ומפתיע.
להקשיב להתנגדות.
להקשיב למה שברור וידוע.
להקשיב למה שעוד לא כאן ועוד לא קיים.

25 דברים שניתן להקשיב להם.
רשימה חלקית בלבד..

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ב אב – מחשבות על מערכת יחסים

צפרדעים המוכנסות לסיר של מים רותחים קופצות החוצה.
צפרדעים המוכנסות לסיר של מים פושרים המחוממים בהדרגה עד רתיחה,
מתבשלות להן לאיטן.
למותן.

**
מערכת יחסים.

באלימות פיזית ומילולית, קל יחסית להבחין.
"טמפרטורת רתיחה" של מכות, קללות, איומים והפחדות.
חצייה של קו אדום מהסוג הזה תביא פעמים רבות להפסקת מערכת היחסים.
משבר עוזר להתעורר.
(איני מתייחס כרגע למערכות יחסים של נשים וגברים מוכות/מוכים).

**
ישנה אלימות מסוג אחר.
"טמפרטורה" נמוכה יותר.
בישול איטי, יסודי והרסני לא פחות.
מסוכן למערכת היחסים,
קטלני להתפתחות הקשר והאינדיבידואלים.

"טמפרטורה" של ביקורת, שיפוטיות, בוז, זלזול, האשמות וסנקציות.
לא צריך להרביץ, לקלל, למנוע אוכל וכסף או לנעול בבית בכדי להעניש.
כתף קרה, לעג, הקטנה, ענישה בשתיקה, גלגול עיניים וחסימת דיאלוג
הן דוגמאות לסנקציות הרסניות לא פחות לאורך זמן.
אולי דווקא בגלל ש"הטמפרטורה" חמה אך לא רותחת.

**
סביבה רעילה.

ניתן לשרוד.
קשה לחיות.
אפשר להכניס חמצן ולפלוט פחמן דו-חמצני.
קשה לנשום.

**
הוראות לחיסול יסודי ובטוח של מערכת יחסים:
– אל תהיה מודע לדברים רבים שנעשים לטובת מערכת היחסים, הבית, הקבוצה.
– אם הבחנת בהם למרות הניסיונות לא לראות, התעלם.
– בכל מקרה, הימנע מלפרגן או להודות. התייחס לדברים כמובנים מאליהם.
– התייחס מהר ובעוצמה לכל דבר שנעשה בשונה ממה שאתה חושב שהיה צריך להיעשות.

100% הצלחה מובטחת.
אין יוצאים מהכלל.
ההוראות מבוססות על חוק פשוט ועוצמתי: WfgEg

Where focus goes, Energy grows

מה שמקבל תשומת לב, גדל ומתעצם.
מה שלא מקבל תשומת לב, קטן ונחלש.
זה פחות עניין של אירועים חיצוניים ויותר של בחירות תשומת לב.
זה פחות עניין של החלטות גדולות או צמתי חיים מרכזיות ויותר של בחירות יומיומיות.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.

**
אני שם לב שאת המסר הזה קשה לי לכתוב.
למרות שאני רק כותב "על",
אני מרגיש מייד את ההשפעה של העיסוק ב"חומרי הגלם" הללו על האנרגיה שלי.

יש גם דרך אחרת.

אכפתיות, אמפתיה, הקשבה, כבוד, פרגון, קבלה, נדיבות ואהבה
יוצרים סביבה בריאה ומאפשרת לריפוי, להתפתחות ולשגשוג.
לקשר, למערכת היחסים ולאינדיבידואלים.

תקשורת מקרבת היא אחת הגישות לכך.
ניתן לקבל קורס תקשורת מקרבת חינמי במיילים
לאחר הרשמה קצרה באתר שלי תקשורת מקרבת לחיים מלאים (צד שמאל למעלה).
השיעור הראשון מתוך תשעה נשלח מייד.

חיים מלאים. יום יום.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יא' אב – איך היה לך?

שאלה ישירה, קצרה וחשובה:

"איך היה לך?"

איך היה לך בפגישה?
איך היה לך הסופ"ש?
איך היה לך הפרויקט?
איך היה לך הסרט?
איך היה לך היום?
איך היתה לך הארוחה?

**
אחרי שאלת "איך היה לך?"
נשענים אחורה ומקשיבים בסקרנות…
מספר מחשבות לדוגמא היכולות לעלות לפני או אחרי השאלה (למרות שהן נוכחות, ייתכן שהן לא תהיינה מדוברות):

*
(אכפת לי ממך ומעניין אותי מה עובר עלייך.
יש לי ניחוש כלשהו לגבי המקום שאת נמצאת בו,
מה עברת ואיך את רואה את הדברים,
אבל אני לא לגמרי בטוח.
ואני רוצה לדעת.
זה חשוב לי כי את חשובה לי.)

*
(יש סיכוי שלא אסכים עם כל מה שתגיד
וסביר להניח שאנו רואים דברים אחרת.
דווקא בגלל זה חשוב לי מאוד לשמוע ממך
ולהבין את נקודת מבטך ואת מה שעובר עליך.)

*
(אני שם לב שמשהו בי חושש ממה שתגידי
כיון שיכול להיות שחלק מזה יהיה מכוון "נגדי"
ויכיל ביקורת על ההתנהלות שלי.
אני משתדל להיות מודע לאותו משהו בתוכי שחושש,
ועם זאת לא לתת לא לנהל אותי. לא תמיד זה קל.
לפעמים האינסטינקט שלי הוא לברוח ולקוות שיהיה בסדר.)

*
(אם אצליח לפנות לכמה רגעים את המרחב בינינו
משלל הדעות, המחשבות, השיפוטים, החוויות והתחושות שלי,
אולי אוכל להקשיב לך ולהיות יותר נוכח אתך.
איני בטוח שאצליח אבל אני רוצה לנסות.
כי באמת חשוב לי להיות אתך, לראות אותך, להבין אותך.)

איך היה לך לקרוא את הפוסט הזה… ?

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ב חשוון – תסכול זה דלק

תחושת תסכול מכילה בתוכה מידע יקר לגבי מה שחשוב לך.
מידע לגבי משהו שהיית רוצה שיקרה ועדיין לא קורה. או לא קורה מספיק.
לגבי משהו שלא עומד בסטנדרטים או בערכים שלך.

תסכול זו אנרגיה.
אפשר לשרוף את האנרגיה הזו על שיפוטים, האשמות, ביקורת, תלונות, קיטורים ויללות.
ואפשר גם אחרת.
אפשר להשתמש באנרגיה הזו כדלק.
תסכול יכול להיות דלק המניע אותנו וגורם לנו לזוז, להשפיע, להתפתח, להגביה אמות מידה.

*****
תסכול מכך שאתה משועמם בעבודה יכול להניע אותך ליוזמה, יצירה, פרואקטיביות ולקיחת אחריות.
(מעבר למקום עבודה חדש הוא לפעמים פשוט בריחה ואי לקיחת אחריות).

תסכול ממה שקורה במדינה אחרי שאת צופה ב"מגש הכסף" יכול להניע אותך להצביע אחרת, לצאת להפגנה, לדבר עם ילדייך או לתרום את חלקך בדרך שתמצאי לנכון.
(רביצה על הספה או שיחות "פרלמנט" על כך שכולם גנבים לא באמת תורמים לשום דבר).

תסכול מישיבת עבודה משעממת שלא מתקדמת יכול להניע אתכם להכנה יותר טובה בפעם הבאה, לעבודה בין ישיבות ולהתערבות פרואקטיבית בזמן אמת.
(אצבע מאשימה ליוזם הישיבה, ציניות או גלגול עיניים הם לפעמים רק פחדנות).

*****
בפעם הבאה שאת פוגשת תסכול הקשיבי לו בסקרנות.
בפעם הבאה שאתה חווה תסכול חפש את הדבר הכ"כ חשוב שלא מתקיים שם עבורך.

ואז בחרו:
האם להמשיך לשבת, לרכל, לברוח מאחריות, להעביר את הזמן.
או אולי להשתמש בדלק ולעשות עם זה משהו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter