תקופה חדשה

נכנסים לתקופה חדשה.
זה השלב.
זה המצב.
עכשיו אני כאן.
אנחנו כאן.
זה מה יש.
אפשר להיות עסוקים במה שאולי יהיה,
אפשר להיות עסוקים במה שיכול היה להיות
ואפשר לבחור להיות עסוקים במה שעכשיו.

**
אין לי מושג מה יהיה מחר.
אין לי מושג איך זה יתפתח.
אין לי מושג מה עדיף.
אין לי מושג.
אני כאן.
עכשיו.

**
משהו נגד כאבים.
לפעמים יש משהו נגד כאבים שאפשר לתת.
או לקחת.
כשיש משהו כזה, זה יכול לעזור.
וכשאין, אין.

**
באופן מפתיע אפשר לפעמים להרגיש רוגע גם עכשיו.
והכרת תודה.
הרבה הכרת תודה.

חיים מלאים. היום.

להרגיש נוח עם חוסר ודאות

להרגיש נוח עם חוסר ודאות

"אלה המשקיעים עצמם בתרגול התעוררות בודהיצ'יטה נקראים בודהיסטוות או לוחמים –
לא לוחמים הורגים אלא לוחמים שנמנעים מתוקפנות וקשובים לבכיו של העולם.
לוחמי בודהיסטווה מתמודדים עם מצבים מאתגרים כדי להקל על הסבל.
הם מוכנים לפרוץ את התגובתיות האישית והרמייה העצמית.
הם מקדישים עצמם לגילוי אנרגיית היסוד הצרופה של בודהיצ'יטה.

הלוחם משלים עם הידיעה שאיננו יכולים לחזות מה עתיד לקרות לנו.
אנחנו יכולים לנסות לשלוט בבלתי נשלט 
ולחפש לעצמנו תחושת ביטחון ועתיד צפוי יותר, בתקווה לחיים נוחים ובטוחים.
אבל האמת היא שלעולם לא נוכל להימנע מאי ודאות.
חוסר הידיעה הזה הוא חלק בלתי נפרד מן ההרפתקה.
הוא גם מה שמעורר בנו פחד.

תרגול הלוחם יכול להתבצע בכל מקום.
הכלים שברשותנו כוללים מדיטציה בישיבה, טונגלן, תרגול מנטרות 
וטיפוח ארבע המידות הבלתי מוגבלות, שהן טוב לב אוהב, חמלה, שמחה ושוויון נפש.
בעזרת האימונים הללו נמצא את רגישות הבודהיצ'יטה בצער ובהכרת תודה,
מעבר לקשיחות הזעם ולחרדת הפחד.
בבדידות, כמו גם בטוב הלב, נחשפת המקודה הרגישה של הטוב הבסיסי.
אבל בתרגול בודהיצ'יטה אין שום הבטחה לסוף טוב.
לחלופין, אותו 'אני' שמבקש למצוא ביטחון – שמבקש להיאחז במשהו – 
ילמד סוף-סוף להתגבר.

כאשר מתעורר בנו ספק אם מתאים לנו בכלל לתרגל את דרך הלוחם,
אנחנו יכולים להתעמק בשאלה הבאה:
'האם עדיף להתבגר ולהתייחס לחיים כפי שהם, או לבחור לחיות ולמות בפחד?' "

**
בדיוק היום אני חוגג יום הולדת.
הציטוט מתוך ספרה הנפלא של פמה צ'ודרון "להרגיש נוח עם חוסר ודאות"
שפרגנתי לעצמי כמתנת יום הולדת.

היום שמסתיים בעוד דקות ספורות היה יום הולדת של חיים מלאים.
ממש כמו בספרים.
נראה שה"הפקה" עשתה את העבודה שלה "כמו שצריך" 🙂

שיהיה שבוע מבורך,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

גם היום. אפילו היום. במיוחד היום.

גם היום.
אפילו היום.
במיוחד היום.

כי אני רוצה.
כי אני בוחר.
כי חשוב לי.
כי אני יכול.
כי בא לי.

ולא כי אני חייב.
ולא כי אני צריך.

גם היום.
עבור עצמי.
אולי גם עבור אחרים.

חיים מלאים. היום.

להיות מוכנים להגעתה

להיות מוכנים להגעתה

לצפות לבואה.
לפנות לה מקום.
להתכונן להגעתה.
להיות מוכנים לקבל אותה.
לפתח סקרנות: מהיכן היא תבוא?
לגלות ערנות: יכול להיות שהיא כבר כאן…?
להרגיש את ההתקרבות שלה.
להכיר בה כשהיא מופיעה.
לברך אותה לשלום.
לתת לה להיכנס.
להיות איתה.
ליהנות מנוכחותה.
להכיר תודה על היותה.

**
להיות מוכנים לבריאות.
להיות מוכנים לשמחה.
להיות מוכנים לרגיעה.
להיות מוכנים לשלווה.
להיות מוכנים לאהבה.
להיות מוכנים להקלה.
להיות מוכנים לקבלה.
להיות מוכנים להתפתחות.

**
למי אתם מצפים…?
האם אתם מוכנים…?

חיים מלאים. היום.

גם אם יש לך תעודה רשמית תלויה על קיר

גם אם יש לך תעודה רשמית תלויה על קיר,
דרגה כלשהי,
חגורה בצבע מסוים,
או אישור חתום שאתה "כזה"
מכיוון שמתישהו עברת מבחן
או שמישהו בחר להסמיך אותך
זה עדיין לא אומר שאתה "כזה" עכשיו.

**
גם אם אין לך תעודת הסמכה רשמית תלויה על קיר
דרגה, חגורה, או אישור חתום,
זה עדיין לא אומר שאתה לא "כזה" עכשיו.

**
מנהל, הורה, מחנך, מנהיג, לוחם, מגשר, מרפא, חבר, יזם, מטפל, אומן,
אינם שמות תואר סטטיים שניתן לזכות בהם לכל החיים.

**
מנהל, הורה, מחנך, מנהיג, לוחם, מגשר, מרפא, חבר, יזם, מטפל, אומן,
הם מצבי הוויה משתנים,
פעולות דינמיות המתרחשות ברגע מסוים או לא.

**
בלי קשר לתעודה שיש או אין לך –
מי אתה היום?
מה את עושה עכשיו?

חיים מלאים. היום.

סיפורים עצמיים

סיפורים עצמיים

ככה אני
אין לי ברירה
אני לא יכול
זה מגיע לי
זה לא מגיע לי
אני אשמה
אין לי מזל
עושים לי דווקא
אני לא מתאים
אין לי את זה
דופקים אותי
עוד רגע יגלו מי אני באמת
זה בגלל שאני _____

**
מה הסיפור המרכזי שלך על עצמך שתוקע אותך ?

חיים מלאים. היום.

זהירות. משבר זה ממכר.

זהירות.
משבר זה ממכר.

לבחור תפקיד של גיבור במשבר:
– תפקיד ראשי של גיבור המציל את המצב ומחלץ מהמשבר.
– תפקיד ראשי של גיבור החווה משבר ומתמודד איתו.
– תפקיד משני של גיבור התומך באחרים ומסייע להתמודד עם המשבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

גיבורים מקבלים תשומת לב, אמפטיה או מחיאות כפיים.
גיבורים זוכים להבנה, להנמכת ציפיות ולהנחות משמעותיות.
לגיבורים מותר להתמקד בדברים מסוימים ולהזניח אחרים.
לגיבורים מותר לא להתמודד עם עניינים חשובים שאינם ה-משבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

משבר הוא דרך אפקטיבית לחוות משמעות ותחושת ערך.
משבר הוא אסטרטגיה יעילה לקבל עזרה ותמיכה, לפעמים גם בלי לבקש אותה.
יש משהו חי, מעורר, מעניין, מחבר ומלא אנדרנלין במשבר,
שפחות מורגש בתחזוקה שוטפת, בתכנון פרואקטיבי ובעבודה יומיומית על הדברים החשובים בחיים.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

אם חייך מלאים במשברים בלתי פוסקים הרודפים זה אחר זה,
יכול להיות שהתמכרת…

**
משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים,
מצבים שלפעמים אנו פוגשים ושלפעמים פוגשים אותנו.

לא כל אירוע הוא משבר.
לא כל משבר נכפה עלינו.
להיות סקרנים למה שאנו יוצרים ומזמנים.
לשים לב ולקחת אחריות על התפקיד שאנו בוחרים.
להיות מודעים לעניינים שאנו בורחים מפניהם.

חיים מלאים. היום.

יכול להיות שזה מאוחר מדי

יכול להיות שזה מאוחר מדי לסיבוב הזה,
אבל זה לא מאוחר מדי.

כנראה שיש גבול למה שניתן לעשות כרגע,
אבל אין גבול למה שניתן לעשות.

במערכות יחסים, בעבודה ובחיים –
כשבוחרים לרוץ מרתון,
חשוב להסתכל מעבר לספרינט הקרוב.

חיים מלאים. היום.

דילמה וחמש פרספקטיבות

דילמה וחמש פרספקטיבות

חמש פרספקטיבות לדילמה הזו שמעסיקה אותי עכשיו… כשאיני בטוח מה לעשות, כיצד להגיב ואיזו החלטה לקבל:

א. 10 דקות – מה תהיה ההשפעה המיידית (עלי, על אחרים ועל הסביבה) של מה שאני עומד לומר או לעשות?

ב. 10 ימים – מה תהיה ההשפעה קצרת הטווח של אותה אמירה או פעולה?

ג. 10 חודשים – מה תהיה ההשפעה בטווח הזמן הבינוני?

ד. 10 שנים – מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח?

ה. 100 שנים – האם תהיה ההשפעה לאחר לכתי? איזו?

**
כעת,
לאחר שבחנתי את חמש הפרספקטיבות,
מה אני בוחר לעשות?

חיים מלאים. היום.

חיים מספיקים ומלאים

"ההיפך מחוסר אינו שפע, אלא מידה מספקת.
אמפתיה אינה משאב מתכלה,
חמלה אינה פיצה שיש ממנה רק שמונה משולשים.
כשאנחנו נוהגים במישהו באמפתיה ובחמלה, הן לא אוזלות.
להפך. 
אהבה היא הדבר האחרון בעולם שצריך לחסוך בו.
הפליטה מסוריה לא תרוויח שום דבר מזה שתשמרי את טוב הלב שלך רק עבורה
ותמנעי אותו משכן שמתמודד עם גירושים.
כן, בפירוש יש מקום לפרספקטיבה.
אבל אני בהחלט מאמינה שמותר להתלונן – 
כל עוד אנחנו מקפידים לשמור על מעט פרספקטיבה גם בשעת ההתבכיינות.
כאב זה כאב, ובכל פעם שאנו מכירים בערך הקושי שלנו או של הזולת ובכוח החמלה והאמפתיה,
התוצאה היא ריפוי המשפיע על כולנו."

**
את הקטע הזה העתקתי מתוך הספר "לקום מחוזקים" שנכתב ע"י ד"ר ברנה בראון.

הוא החזיר אותי לסיפור ששיתפתי לפני מספר שנים – "אני מאחלת לך מספיק".

אתם יכולים לקרוא את הפוסט המלא עם הסיפור המרגש בקישור הבא.

אני נוהג לסיים את הפוסטים שלי בברכת "חיים מלאים".
"חיים מלאים" שונה מברכות אחרות כגון חיים טובים, שמחים, נפלאים או מדהימים.
"חיים מלאים" מסמלת את השילוב של שמחה ועצב, עונג וכאב, חגיגה ואבל.
הדגש הוא על חיים. 
ועל מה שבעד חיים.
"חיים מלאים" זו עסקת חבילה.
כשאנחנו נפתחים ל"חיים מלאים" אנחנו מוכנים לקבל ולחוות גם וגם.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר