מחשבות אחרי פריצה

מחשבות אחרי פריצה:

אפשר לגנוב אנשי-קשר ולא מערכות יחסים.
אפשר לגנוב כרטיסי אשראי ולא ערך.
אפשר לגנוב תעודת זהות ולא זהות.
אפשר לגנוב תמונות ולא זיכרונות.
אפשר לגנוב סרטונים ולא חוויות.
אפשר לגנוב תוכן ולא ניסיון.

**
תזכורת:
אנחנו יותר ממה ששייך לנו.
אנחנו יותר ממה שאגרנו וצברנו.
אנחנו יותר ממה שנמצא (או לא) בבעלותנו.

**
אפשר להתמקד במה שיש לנו או במה שאין לנו.
אפשר להתמקד במה שלקחו או במה שהשאירו.
אפשר להתמקד באיך פגעו בנו או באיך עזרו לנו.
אפשר להתמקד במה שבשליטתנו או במה שמחוץ לשליטתנו.
אפשר להתמקד בעבר, או בהווה ובעתיד.
אפשר להתמקד במה שקרה או בתגובה שלנו למה שקורה.

**
הכרת תודה.
גם היום.
במיוחד היום.

על תמיכה מדהימה.
על חברות וחברים.
על אהבה.
על גמישות.
על הבנה.
על אכפתיות.
על אפקטיביות.
על פרואקטיביות.
על מקום עבודה.
על טכנולוגיה.
על בריאות.
על משפחה.
על חופש.
על אפשרויות.

על יום של חיים.

חיים מלאים. היום.

תגובה אחת בנושא “מחשבות אחרי פריצה”

  1. תודה על הפוסט הזה.
    שלשום נפרצו שני בתים של שכנים שלי.
    שכנים הגרים מצפון לי ושכנים הגרים מדרום לי.
    לביתי לא פרצו כי ידעו אולי שאין דבר שווה ערך לגנוב ממנו.
    (זה מזכיר לי את הפוסט שלך "מספיק")
    אפרסם את הפוסט הזה בקהילנט.

סגור לתגובות.