מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
לאהוב * לעשות * ללמוד
לאהוב את המשפחה שלי.
לעשות את העבודה שלי.
ללמוד את השיעור שלי.
**
שאלות לבדיקה:
– מה "המשפחה שלי" ?
– מה "העבודה שלי" ?
– מה "השיעור שלי" ?
– למה בה' הידיעה?
– מה זה "שלי"?
– איפה אני?
**
"משפחה" – "עבודה" – "שיעור" – "ה' הידיעה" – "שלי" – "אני"
המצאות אנושיות המשפיעות על הדרך שבה אנו תופשים את העולם, על איך אנו מרגישים ועל מה אנו עושים.
חיים מלאים. היום.
יותר קל לא לדבר על זה* מאשר לדבר על זה*.
(* קונפליקט, קושי, כאב, פגיעות, חשש…)
יותר קל לדבר על זה** מאשר לעשות את זה**.
(** שלום, אהבה, סליחה, הקשבה, עבודה, …)
יותר קל לעשות משהו אחר מאשר להיות עם זה***.
(*** חוסר אונים, פחד, אבל, כאב, עצב, כעס, … )
**
הבחירה שלנו:
– להתחמק או לדבר.
– לדבר או לעשות.
– לברוח לעשייה או להיות.
חיים מלאים. היום.
"אני אוהב לערוך הקבלה בין בני אדם לבין ספינות:
כ 97% מהאוכלוסייה משולים לספינות ללא הגה.
הם נסחפים חסרי-ישע, נתונים לחסדי הרוחות וזרמי הים.
בעוד הם משתעשעים בתקווה שייסחפו יום אחד אל נמל העושר וההצלחה,
אתם ואני הרי יודעים שלפני פתח כניסה צר של כל נמל,
משתרעים אלפי קילומטרים של חוף סלעי.
הסיכוי שייסחפו אל נמל מבטחים הוא אחד לאלף.
אך אותם 3% שהקדישו זמן לתרגול השיטה של קביעת יעד ולשרטוט המסלול –
מפליגים היישר והרחק אל אוקיינוסים עמוקים של חיים, מגיעים לנמל אחר נמל,
ומשיגים תוך שנים ספורות הרבה יותר מאשר משיגים השאר בתקופת חיים שלמה.
אם תבקרו בספינה ותשאלו את רב החובל מהו הנמל הבא אליו מועדות פניו,
הוא ישיב לכם במשפט קצר אחד.
גם אם ב- 99% של המסע רב החובל אינו רואה את היעד שלו,
הוא יודע מהו, היכן הוא נמצא, ואם לא יתרחש אסון בלתי-סביר שלא ניתן לצפותו מראש,
הוא יגיע אל יעדו אם ימשיך לעשות פעולות מסוימות בדרך מסוימת מדי יום.
אם אינכם מסוגלים לומר, במשפט תמציתי אחד, מה המטרה שלכם –
סביר להניח שמעולם לא הגדרתם את מטרתכם בצורה ברורה.
כאשר אני שואל את מרבית האנשים למה הם שואפים,
הם עונים במושגים ערטילאיים, כללים ולא מדויקים.
הם אומרים "אושר", "בריאות" או "כסף".
אלא אינן מטרות כלל ועיקר –
אלה פשוט תנאים כלליים שכולם שואפים להשיג.
כאשר אנו מדברים על מטרות, הבה נהיה מדויקים.
מה בדיוק אתם רוצים?"
~ בוב פרוקטור, "הנהג את מציאות חייך" (עמוד 52-53)
**
יש משהו בדימויים ובדוגמאות שעושה לי את זה.
בטח ובטח כשמדובר בים.
ובאנשים 😊.
הגדרה של מטרת חיים ברורה אינה דבר של מה בכך.
במיוחד לא של מטרה מדויקת אחת ויחידה.
אולי זה יכול להתאים לחלק מהאנשים,
בטח שלא לכולם…
השבוע יצרתי תכנית חדשה המכוונת למטרה מסוימת מאוד.
שם התכנית הוא "להשיג לקוח משלם"
והיא מיועדת לאנשים הרוצים להגיע ללקוח משלם נוסף.
אולי אפילו ללקוח משלם ראשון.
זוהי תכנית צנועה:
היא מכוונת לסייע למשתתפים להגיע ליעד ביניים שלהם.
מטרה רגעית וקצרת-טווח, לא מטרת חיים ארוכת-טווח.
"ההפלגה" תהיה לציון הדרך הבא על הנתיב ולא לנמל היעד הסופי.
זוהי גם תכנית מעשית וממוקדת מטרה:
"להשיג לקוח משלם."
לא הפלגת שעשועים.
לא שיט העשרה כללי.
באים לעבוד.
חיצונית ופנימית.
ולבסוף, זוהי תכנית מקרבת:
לצד העשייה תהיה בה הרבה הקשבה.
פנימית וחיצונית.
לשיפוטים, לפחדים, לאמונות ולצרכים שלנו.
"להשיג לקוח משלם" היא גם יעד וגם אמצעי.
אמצעי לגדול ולהתפתח.
לפגוש את עצמנו.
ההרשמה לתכנית החלה.
**
לפני סיום,
קטע נוסף על אנשים וספינות שאהוב עלי במיוחד:
"איך בונים ספינה?
אוספים אנשים
ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי.
ולא אוספים אנשים
ואומרים להם לאסוף עצים, להכין תכניות ולבנות ספינה."
~ אנטואן דה סנט-אכזופרי
**
שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר
כשהעלית את הרעיון לתהליך, במבט ראשון היה נראה שכולם נגדו.
אף אחד לא בעדו.
אחרי בדיקה קצרה, הדברים נראו קצת אחרת:
– אחד היה נגד משום שהוא חושב שזו טעות שתפגע בארגון.
– שניה היתה נגד משום שיש לה קושי אישי להשתמש בתהליך שאתה מציע.
– שלישי היה נגד משום שהוא חושש לתקשר את התהליך ולחטוף התנגדות מעובדיו ולקוחותיו.
– רביעית היתה נגד משום שהיא עמוסה עכשיו ואין לה פניות לשינויים.
– חמישי היה נגד משום שהוא הבין את התהליך אחרת ממה שהתכוונת.
– שישית היתה נגד משום שלדעתה לעצם ההתעסקות בנושא תהיה תקורה גבוהה מדי שאינה מוצדקת.
– שביעי היה נגד כי הוא מאמין שאם משהו עובד (גם אם לא בצורה אופטימאלית), עדיף לא לגעת.
– שמינית היתה נגד, כי בשונה ממך, היא לא חושבת שיש בעיה כפי שאתה חושב.
– תשיעי היה נגד כי אתה זה שהצעת אותו.
– עשירית היתה נגד כי היא מעדיפה לקחת את עמדת הרוב / הניהול הבכיר בחדר.
– אחד עשר לא היה נגד אבל גם לא בעד. הוא אדיש ולא אכפת לו.
– שתים עשרה חושבת שזה יכול לעבוד אבל היא לא בטוחה בכך ויש לה קושי לנקוט עמדה.
– שלושה עשר היה דווקא די בעד אבל הוא התקשה להשמיע את דעתו מפני שכולם דיברו.
– ארבע עשרה חשבה שזה רעיון טוב אבל העדיפה לא לעמוד מול כולם בעמדת מיעוט.
**
לפני שאתה מוותר על הרעיון שלך או מחליף אותו באחר,
מומלץ להקשיב קצת יותר לעומק מה באמת קורה בחדר
ומה עומד מאחורי "הלא" שאתה שומע.
**
כשאת פוסלת או מתנגדת לרעיון של מישהו אחר,
מומלץ לחדד לעצמך ולמי שהציע אותו ממה נובעת ההתנגדות שלך.
חיים מלאים. היום.
אמפטיה עסקית:
– מה עובר עליו?
– מה היא חווה?
– איך הוא מרגיש?
– מה היא צריכה?
– עם איזו בעיה הוא מתמודד?
– מה מעסיק אותה?
– איך הוא רואה את הדברים?
– במה היא מאמינה?
– מה חשוב לו?
– מה מפריע לה?
– ממה הוא חושש?
– מה יסייע לה להצליח?
– מה מדליק אותו?
– מה המוטיבציה שלה?
(רשימה חלקית בלבד…)
**
שלושה עקרונות חשובים:
1. ניסיון להבין, בשונה מלשפוט.
2. תשומת לב ממוקדת בו ובה, לא בי.
3. תמיד עם סימן שאלה, כי תכל'ס אין לנו מושג.
**
שלוש שאלות שלקוח שואל את עצמו באינטראקציה אתכם:
1. האם אתם באמת מבינים אותי ואת העניין המסוים שמעסיק אותי?
2. האם באמת אכפת לכם ממני ואתם רוצה לסייע לי בעניין הזה?
3. האם אתם באמת מסוגלים לעזור לי בעניין הזה?
הבנה + אכפתיות + מסוגלות בתפישת הלקוח מגדילים את הסיכוי ל"כן".
חיים מלאים. היום.
רק שלושה צבעים.
רק שבעה תווים.
רק עשר ספרות.
רק עשרים ושתיים אותיות.
**
מגבלת משאבים היא בדרך כלל תירוץ לאי-עשייה.
עולמות שלמים נבראים בעזרת מספר מצומצם של אבני יסוד.
פוטנציאל יצירתי אינסופי מבקש להתממש.
חיים מלאים. היום.
"יש לי בעיה.
אני לא יכול/ה לבד.
אני צריך/ה עזרה.
את/ה יכול/ה לעזור לי?"
**
14 מילים:
– הכרה במצב.
– הכרה במוגבלות.
– מוכנות לקבל.
– אומץ לבקש.
**
כל-כך פשוט.
כל-כך לא מובן מאליו.
חיים מלאים. היום.
כשמישהו אומר שיש לו עשרות שנים של ניסיון בתחום
אני תוהה לגבי הניסיון שלו בחודש האחרון
ועד כמה הוא עדיין רעב, נרגש, לומד ומתפתח.
**
כשמישהי מספרת על עשרות שנים של זוגיות
אני חושב על האיכות של השנים הללו
ועל איך זה עבורם היום בשונה מאז.
**
כמות של שנים היא מדד לדרך שעברו מחוגי השעון.
מעניין מה אנשים לא אומרים כשהם בוחרים לדבר על כמות של שנים…
חיים מלאים. היום.
ויתור עצמי או שינוי מדויק…?
התמודדות נחושה או התעקשות עיוורת…?
בריחה פחדנית או בחירה אמיצה…?
מי יודע…?
חיים מלאים. היום.
ביום רביעי השבוע הנחיתי מפגש באלון הגליל בנושא עבודה וקריירה.
(תודה ללימור ולתומר על האירוח…).
זו לא היתה סדנה, הרצאה או הדרכה מובנית,
אלא מעין שיחה פתוחה עם שיתופים, טריגרים למחשבה ושאלות.
נכחו בה שכירים ועצמאיים, עובדים ולא-עובדים,
חיילת שמשתחררת בקרוב, סטודנטים ופנסיונרית.
בבוקר שלאחר המפגש שוטטתי לי בשני אתרי הבלוגים השונים שלי
ומצאתי מספר מאמרים ופוסטים שכתבתי לאורך השנים בנושאים הללו.
היה מעניין ומהנה לקרוא אותם שוב,
להיזכר בקטעים שאת חלקם כבר שכחתי שכתבתי,
להבחין בקו משותף שנוכח כל הזמן ולזהות נושאים שהתפתחו לאורך הדרך.
בפוסט שבאתר ליקטתי 13 מהם עבורכם, למקרה שתרצו לקרוא.
יכול להיות שכבר קראתם אותם בעבר.
יכול להיות שזו תהיה הפעם הראשונה שתפגשו בהם.
לנוחיותכם, עבור כל פוסט צירפתי מספר משפטים מתוכו + קישור בכותרת לפוסט המלא,
כך שזה יסייע לכם לבחור האם מתחשק לכם להמשיך ולקרוא את הפוסט המלא.
הנה כאן הקישור ללקט 13 הפוסטים בנושאי עבודה וקריירה
**
כשאני כותב פוסט, אני מחזיק כוונה שהוא יהיה משמעותי, יתרום, ייגע, או יסייע בצורה כלשהי.
אני מקווה שגם הלקט הנוכחי יהיה בעל ערך עבורכם וממליץ לשמור אותו במקום נגיש ולחזור אליו מדי פעם.
לפעמים זה עדיף על פני קריאה רציפה של כל ההפניות והקישורים.
אשמח לשמוע מה הפוסטים הללו מעוררים בכם ולקרוא את התגובות שלכם.
אם תבחרו להגיב בפומבי, גם אנשים נוספים יוכלו להיתרם מהתגובות שלכם.
במידה ואתם מעדיפים שלא בפומבי, ניתן לשלוח לי מייל חוזר או ליצור קשר דרך האתר.
אתם מוזמנים להעביר את הפוסט הזה הלאה לאנשים נוספים שהמאמרים הללו יכולים להיות בעלי ערך עבורם.
להצטרפות לרשימת התפוצה שלי ניתן להכניס את פרטיכם באתר (צד שמאל למעלה)
או להיות איתי בקשר ואני אעשה זאת עבורכם.
להזמנת הרצאה או סדנה, ניתן לשלוח לי מייל חוזר או ליצור קשר דרך האתר.
שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר.