יב' ניסן – סוגים של משחקים

כשערן הודח ב"משחקי השף" אתמול,
זה לא בגלל שהוא טבח גרוע.
שלושת השפים, מושיק, מאיר ואסף
מסכימים שיש בו מן הגאונות
ומעריכים מאוד אותו ואת יכולותיו.
ערן הלך הביתה אתמול
פשוט משום שבמשימה מסוימת אחת,
הוא השיג את הציון היחסי הנמוך ביותר.
על פי חוקי המשחק,
אין חשיבות לציון המצטבר,
אלא רק למשימה הנוכחית.

**
אם הפועל באר שבע תודח מחצי גמר גביע המדינה הערב,
(בזמן כתיבת שורות אלו התוצאה היא 2:0 למכבי חיפה)
זה לא בגלל שהיא קבוצה פחות טובה מהקבוצה היריבה.
אם זה יקרה,
זה רק מפני שבמשחק מסוים אחד,
היא הבקיעה פחות שערים מהקבוצה היריבה.

**
בשדות מסוימים,
על המגרש ובחיים,
המשחק הנוכחי הוא המשחק הכי חשוב,
לפעמים אפילו המשחק המכריע שאין ממנו חזרה.

ברוב השדות ו"משחקי החיים",
התוצאה המצטברת כן משנה ומשפיעה.
ברוב מגרשי החיים,
אנו רצים למרחקים ארוכים,
והדרך חשובה לא פחות,
(אולי אפילו הרבה יותר)
מאירוע נקודתי כזה או אחר.

**
כשערן הודח ממשחקי השף אתמול,
הוא לא הודח מהמטבח, מהחברים או מהקריירה שלו.

אם הפועל באר שבע תודח היום (התוצאה עדיין 2:0)
היא לא תודח מהליגה או מהדרך מעוררת ההשראה שהיא עוברת.

**
אתמול הכריזה הנהלת אינטל העולמית
על קיצוצים צפויים של 12,000 עובדים, כ- 11% מהחברה.

ההחלטה האם אדם מסוים ילך או יישאר, ובאיזה אופן זה יקרה,
תושפע במידה מסוימת ואולי רבה,
מהדרך המסוימת שאותו אדם עבר בשנים שלפני.
בין אם אותו אדם יישאר, יעזוב או יפוטר,
הבחירות שהוא יבחר והפעולות שהוא יעשה לאחר ההחלטה
תשפענה במידה עצומה על המשך דרכו ועתידו.

גם כשאין לנו שליטה על הקלפים שאנו מקבלים בסיבוב מסוים,
יש לנו שליטה רבה והשפעה גדולה על הדרך שבה אנו משחקים.

חיים מלאים. יום יום.

יא' ניסן – ללכת על בטוח

אני מזמין אותך לאירוע שלי,
למרות שלא הכי מתחשק לי,
כי אני חושש שתפגעי אם לא אזמין אותך,
ואני מעדיף ללכת על בטוח.
אני מנחש שבעצם ההזמנה,
עולה משמעותית הסיכוי שתגידי לי "כן" ושתגיעי,
למרות שכנראה היית מעדיפה לא לקבל את ההזמנה
כי לא הכי מתחשק לך לבוא,
אבל את לא רוצה לפגוע בי
ומעדיפה ללכת על בטוח.

**
רציתי להגיד לך תודה על ההשקעה שלך בפרויקט האחרון
ולצ'פר אותך באיזשוהי מתנה נחמדה,
כי אני חושב שבאמת מגיע לך.
ואז חשבתי שאולי זה ייצר אצלך ציפייה שמעכשיו זה יהיה סטנדרט בכל פרויקט,
וגם.. מה יגידו אחרים שעבדו באותו פרויקט ולא קיבלו משהו כזה,
וגם… איך יגיבו אחרים שעבדו בפרויקטים דומים בעבר או שיעבדו בפרויקטים דומים בעתיד.
נראה לי שבסופו של דבר אוותר על זה
או שאתן לך ולכולם משהו סטנדרטי,
כדי שאף אחד לא ייפגע או יתאכזב וכדי שהעניינים לא יסתבכו יותר מדי.

**
מערכת היחסים בינינו חשובה לי,
אני מעריך אותך מאוד,
רוצה לדעת מה עובר עלייך עכשיו ואיפה המחשבות שלך.
אני חושש להגיד משהו שיפגע בך,
ולא רוצה להיכנס לטריטוריה שלך.
התעייפתי מללכת על ביצים,
לחשוב כל כך הרבה על מה לומר, איך לומר ומתי לומר.
נראה לי שפשוט אשמור על ריחוק בטוח ומכבד בינינו
ועל סטטוס קוו מוכר שאפשר להמשיך להתנהל אתו.

**
הלוואי הלוואי הלוואי שהייתי מוצא את הדרך,
לומר לך בכנות את מה שאני רוצה,
לדעת שתהיי מסוגלת להבין אותי,
לראות את המקום שאני מגיע ממנו,
ואז – להרגיש חופשיה ובטוחה,
להגיב בנוחות ובכנות עם מה שחשוב לך,
ובאיך שאת רואה את הדברים,
מבלי לחשב אינספור חישובים
שפוגעים גם בך וגם בי
ומרוקנים חיים משנינו.

חיים מלאים. יום יום.

י' ניסן – אין לך מושג

אין לך מושג.
הפסיקי לחשוב שיש לך.
שחררי חלק מהלחץ.
הפגישה הזו, עם כל חשיבותה, אינה באמת "הזדמנות בלתי חוזרת".
גם אם זה מה שאת אומרת לעצמך.
אין דבר כזה הזדמנויות בלתי חוזרות.
יש צעד. ועוד צעד. יש דרך.
שמתהווה, מתפתחת, נגלית.
יכול להיות שמטרת הפגישה שונה ממה שאת חושבת שהיא?
האם תצליחי להבחין בה כשהיא תתחיל לחשוף את עצמה?

**
אתה לא יודע.
אל תעמיד פנים שכן.
כן תתקבל או לא תתקבל לתפקיד שהגשת אליו מועמדות.
יאמצו את הרעיון שלך או ידחו אותו.
אתה לא יודע באמת אם ההחלטה הקרובה תשרת או תפגע.
ובאיזו צורה.
אותך, את סביבתך, את העולם.
"טוב" ו"רע" הם שיפוטים מוגבלים הנכונים לנקודת זמן מסוימת.
הרפה מההצמדות שלך לתוצאה כזו או אחרת.
במקום זאת החזק כוונה חדה ומדויקת.

**
קצת פחות סימני קריאה.
קצת יותר סקרנות.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר ערנות.

חיים מלאים. יום יום.

ט' ניסן – נזילות ודליפות אנרגטיות

להבטיח משהו ולא לקיים.
להתעלם מבעיה ולקוות שהיא תעלם.
לדחות, לדחות, לדחות ולא לטפל.
לברוח או להתחמק במקום להתמודד.
להשאיר דברים פתוחים מבלי לסגור או לסיים.
לקפוץ מדבר לדבר במקום להתמקד ולהתקדם.
לשקר, להסתיר, להחביא, להעמיד פנים.

חיים מלאים. יום יום.

ח' ניסן – על הבמה

כשקבוצת שחקנים עולים על הבמה,
הם נכנסים לדמויות שאותן הם אמורים לייצג
ועושים את הכי טוב שהם יכולים.
בגמר המופע הם פושטים את בגדיהם
ויוצאים מהתפקידים הזמניים שלהם.

**
כשכמה מאות צופים יושבים באולם
ומתבוננים בשחקנים שעל הבמה,
הם נהנים מההצגה (או לא …),
מודעים לכך שזה רק מופע
שבעוד רגע ייגמר.

**
גם השחקנים וגם הצופים מבינים,
ש"הטובים" ו"הרעים" הם בני אדם,
המשחקים תפקיד מסוים,
שבחר בהם,
או שהם בחרו בו.

**
בשונה מבימת התיאטרון או סט הצילומים,
בחיים,
גם השחקנים וגם הצופים,
שוכחים מדי פעם שזהו רק תפקיד ארעי.
מבלבלים בין הדרמה לבין מציאות.
נלכדים בתוך דמות.
מתקשים לראות
את בני האדם שסביבם,
לזכור
את עצמם.

חיים מלאים. יום יום.

ז' ניסן – 36% האחוזים הגבוהים שלך

על פי עיקרון פארטו,
ב 20% מהזמן שלנו אנחנו משיגים 80% מהתפוקה שלנו או מהדברים החשובים שלנו.
ב 80% מהזמן את כל יתר ה – 20% .
אם מסתכלים על 80% הנותרים ומפעילים עליהם שוב את עיקרון פארטו 80/20,
ב 20% “העליונים” שם משיגים שוב 80% מהתפוקה שנותרה.

כשמנרמלים את זה יוצא שב 16% (20% מתוך 80%)
משיגים 16% (80% מתוך 20%).
זאת אומרת שב 36% (20 + 16) משיגים 96% תפוקה (80 + 16).

בואו נמשיך.

ל- 20% “התחתונים” מתוך 80% המייצרים את התפוקה הנמוכה יותר (16% תחתונים מתוך ה 100%)
יש ערך שולי, אפסי או שלילי.
זאת אומרת שב 16% מהזמן שלנו אנחנו מייצרים תפוקה אפסית ואולי אפילו יוצרים נזק.

בואו נתרגם את זה למספרים ברורים:
בשבוע עבודה שבו 45 שעות עבודה (תשע שעות ביום X חמישה ימים).

"36% השעות הגבוהות" המייצרות את 96% מהתפוקה
תסתכמנה לקצת יותר מ 16 שעות עבודה שבועיות.

"16% השעות הנמוכות" המייצרות תפוקה זניחה, אפסית או שלילית
תסתכמנה לקצת יותר מ – 7 שעות עבודה שבועיות.
לשם הבהירות – שעות האוכל או ההפסקה אינן חלק מהשעות הללו
מכיון שלאוכל ולהפסקה יש ערך שהוא הרבה מעבר לזניח או שלילי.

נותרנו עם "48% שעות רגילות"
שאינן נכללות בקבוצת האיכות הגבוהה או בקבוצת האיכות הזניחה -שלילית.
48% אלו מתורגמים לכ 21.5 שעות שכנראה אחראיות ל 4% מהתפוקה שלנו.

*****

כמה משמעויות:

1. בשליש מהזמן שלנו (36%, כ- 16 שעות עבודה) אנחנו סוגרים 96% ממה שחשוב שיקרה בשבוע.

2. חלק מהזמן שלנו (16%, כ – 7 שעות) מוקדש לדברים שעדיף לא לעשות בכלל.
עצם העשייה לא מועילה ולפעמים אפילו מזיקה. אי-עשיית כלום באותן שעות כבר מהווה שיפור.

3. כמעט מחצית מזמן העבודה שלנו ( 48%, כ- 21.5 שעות)
מוקדשת לדברים שהערך המוסף שלהם מסוים,
לא גבוה במיוחד אך כנראה גם לא אפסי או שלילי.

4. יכול להיות שיש משהו מתסכל בכך שב 48% מהזמן שלנו אנו משיגים 4% מהתפוקה,
אך יש בזה גם משהו מאוד משחרר:
ראשית, לא יקרה כלום אם לא נהיה במיטבנו שם.
לא בכל רגע נתון חשוב שנהיה הכי חדים או אפקטיביים.
שנית, 48% אלו הם למעשה הצדקת החשיבות והלגיטמיציה לזמן איכותי
שבדרך כלל מקבל פחות תשומת לב:
מנוחה, משחק, למידה, שוטטות, ספורט, יצירה, חשיבה, מערכות יחסים, ניסוי וטעייה וכו'
(אלא אם כן כבר ספרנו אותו בקבוצת ה – 36%).

*****

תרגומים מעשיים:

1. זיהוי 20% השעות העליונות קריטי.
איפה, במי ובמה אתם הולכים להשקיע את אותן תשע שעות השבוע?
דאגו שהן תיכנסנה ליומן ושמרו עליהן היטב ! (המלצה: קחו לפחות אחת מתוך התשע לתכנון).

2. זיהוי 16% השעות הגבוהות (שמתחת לעליונות) חשוב מאוד.
למה ולמי אתם רוצים להקדיש את שבע השעות הללו?

3. 36% זה מספיק !
אפשר לעצור כאן. עוד או יותר זה לא בהכרח עדיף או יותר טוב.

4. הוצאה לפועל של שעה מתוך קבוצת ה 36% היא סיבה למסיבה.
לעצור ולחגוג.
הזיהוי חשוב אך העשייה היא זו שמקדמת את הדברים הכי חשובים לכם.

5. זיהוי 16% השעות התחתונות הוא קריטי.
היפטרו מהן מהר ככל האפשר.
פעולות ביטול / דחייה / שינוי השעות הללו יכול לייצר ערך מיידי בעצם אי עשייתן.
פחות זה יותר !

6. 48% השעות שנשארו מחזיקות את החופש והאיזון שלכם.
אפשר להתחיל לנשום ולהתרווח.
הדברים החשובים כבר מטופלים.
אפשר להפסיק את המירוץ, להישען אחורה, לחגוג, להנות, להירגע.
כל מה שיגיע מכאן הוא בונוס.

7. בחירות 48%-16%-36% (חשיבות גבוהה, חשיבות שלילית, חשיבות מסוימת)
הן מהבחירות היותר חשובות שתעשו השבוע.
בחירות עם הרבה כבוד.
לעצמכם ולאחרים.

8. כמו ענפי ספורט אחרים, בתחילה זה קשה, מאולץ ולא נוח.
אחרי זמן מה מתרגלים, מתישהו מתחילים להנות
ואז מגיע שלב שלא מבינים איך היה אפשר בלי זה.

9. באופן דומה ניתן להתבונן בשבוע מלא 24X7 ולזהות את השעות שבו:
(60 שעות בעלי חשיבות גבוהה,
27 שעות בעלי חשיבות שלילית,
80 שעות בעלי חשיבות מסוימת).

10. החשיבות וההשפעה של 48%-16%-36% בשבוע מלא רק עולה ומתגברת.
הן בגלל בגלל מספר השעות והן בגלל חשיבות התחומים (מעבר לעבודה…).

*****

כמה מילים אישיות:

תוך כדי השבוע התחושות שלי היו מעורבות:
חלק מהדברים נמרחים,
אחרים תקועים,
לכמה דברים שתכננתי לא הגעתי,
כמה קונפליקטים,
מצב הרוח משתנה ועוד.

ואז… כשאני עוצר להתבונן על השבוע שחלף,
אני שם לב שהרבה אנרגיה הושקעה ב "36% הגבוהים" שלי:
חלק מ "ה 36%" שלי היו מתוכננים מראש,
אחרים התגלו וקיבלו מקום תוך כדי השבוע.
בין היתר היו שם:
כמה אינטראקציות אישיות (לפעמים בנות 5 דקות),
תשומת לב והקשבה לנושא חשוב,
עצירה לעיכול, למחשבה ולתכנון,
זמן שקט,
נוכחות עם אנשים מסוימים,
צפייה במשחק כדורגל,
התמודדות עם קושי,
סגירת עסקה,
צעדים בתוך פרויקט מורכב ועוד.

כשאני עוצר להתבונן על השבוע שחלף מנקודת מבט של 36%,
אני שם לב שאנרגייה משמעותית הושקעה במקומות חשובים.
ולמרות שלא לכל דבר היתה שורה תחתונה,
לא כל דבר ניתן למדידה ולכימות,
לא כל דבר שנעשה היה בשיא האפקטיביות,
או לשביעות רצוני המלאה.

למרות כל זאת…
יש משהו מרגיע, משמח ומחזק,
בידיעה ששיחקתי במגרש של ה 36% שלי השבוע.
כשאני רואה שלצדי היו שם עוד חברים ושותפים,
יש בזה משהו מרגש וממלא.
הכרת תודה גדולה.

חיים מלאים. יום יום.

ו' ניסן – אפשרויות ודחייה בעולם החדש

לפני כמה שנים,
נולדנו במקום מסוים, למעמד מסוים, לפעמים אפילו למקצוע מסוים
והיו לנו הרבה פחות אפשרויות.
פעמים רבות, גם כשהיתה לנו בחירה, היא היתה בין מספר מצומצם של אפשרויות,
ובנקודות זמן מסוימות.

*
היום, בעולם החדש והמחובר,
הרבה מאוד אפשרויות זמינות עבורנו כמעט בכל רגע נתון.
המוח שלנו לא משתנה בקצב שבו העולם משתנה
ולצד ההיבטים החיוביים של התופעה,
ישנן לפחות שתי תופעות לוואי פחות נעימות:
1. הצפה – עומס גדול על מערכת העצבים והמוח שלנו. אינסוף אפשרויות המייצרות בלבול וחוסר וודאות.
2. שיתוק – חשש לבחור במשהו מסוים כשבכל רגע אנו אולי מפסידים משהו טוב יותר.

**
לפני כמה שנים,
נולדנו בשבט מסוים, בכפר או בעיר מסוימים, בסביבה חברתית מוגבלת.
מספר האנשים שבאנו איתם במגע וקיימנו איתם קשרים היה מצומצם.
לדחייה חברתית היו משמעויות קשות, עד כדי קטלניות.
(נידוי מהשבט הוא גזר דין מוות מכיוון שלא ניתן לשרוד לבד).
*

כיום, בעולם החדש והמחובר,
אנו חלק מעשרות או מאות קבוצות פיזיות ווירטאוליות,
ומקיימים קשרים חברתיים שונים עם המוני אנשים בכל יום.
עקב ריבוי האינטראקציות עם מגוון גדול מאוד של בני אדם,
כנראה שנקבל הרבה יותר דחיות כאלו ואחרות.
למרות שברוב המקרים, לדחייה לא תהיינה השלכות הישרדותיות,
היא יכולה להפעיל במוחנו "כפתורי אזעקה הישרדותיים" עתיקים
ולעורר תגובה חזקה, לפעמים לא פרופורציונית לדחייה.

**
בחירה בין אפשרויות והתמודדות עם דחייה,
הן שתי מיומנויות חשובות,
שאנו פוגשים כמעט בכל יום,
ואשר מעוררות את המתח שבתוכנו (במוחנו ובגופנו) שבין העולם הישן לעולם החדש.

חיים מלאים. יום יום.

ה' ניסן – סוד ההצלחה המיידית

איך מנהלים שיחה משמעותית בנושא טעון כשיש רק עשר דקות ?

איך עולים מרמה של שלוש יחידות מתמטיקה לרמה של חמש יחידות בשבוע אינטנסיבי אחד ?

איך מייצרים אסטרטגיה מנצחת וברורה ביום מרוכז ?

איך משקמים אמון בפגישה אפקטיבית אחת ?

איך פותרים בעייה מורכבת בצורה פשוטה ומהירה ?

איך נכנסים לכושר גופני מצוין באימון של עשרים דקות שבועיות ?

איך מתקתקים הריון בריא בשלושה חודשים במקום בתשעה ?

איך מצליחים באותו זמן להיות גם בעבודה, גם עם הילדים וגם עם ארוחת הערב ?

איך מגיעים להצלחה פנומנלית בן לילה ?

איך מבריאים בתוך יומיים ממחלת הנשיקה ?

איך עושים אינטגרציה בריאה וחלקה לארגון שבו 50% עובדים חדשים ?

איך מפתחים מיומנות חשובה בסדנה חד פעמית ?

**
דברים מסוימים צריכים את הזמן ואת תשומת הלב שלהם.
חשיבה אופטימית וחיובית יכולה לסייע.
חשיבה אופטימית וחיובית מדי יכולה להיות מסוכנת.
לא לכל דבר יש פתרון קל, ברור, פשוט ומיידי.
בחירה היא היבט קריטי של לקיחת אחריות.
תיאום ציפיות עם אחרים הוא חשוב.
תיאום ציפיות עם עצמך הוא הכרחי.

חיים מלאים. יום יום.

ד' ניסן – ברשת שבה הכול קשור להכול

ברשת שבה הכול קשור להכול יש אינספור תנודות, גירויים, תנועות, מהלכים ורעשים.
ברשת שבה הכול קשור להכול נדרשים שקט, נוכחות, הקשבה ותשומת לב.
ברשת שבה הכול קשור להכול חוסר תנועה ותנועה חשובים באותה מידה.
ברשת שבה הכול קשור להכול לפעולות קטנות ומדויקות יכולות להיות השפעות עצומות.
ברשת שבה הכול קשור להכול לזיהוי הדבר החשוב ולהפניית תשומת לב אליו יש חשיבות מכרעת.
ברשת שבה הכול קשור להכול נדרשת יכולת סינון רעשים ופילטור מסיחי דעת.
ברשת שבה הכול קשור להכול שחרור הזדמנות לא רלוונטית חשוב באותה מידה כמו התנפלות מיידית על הזדמנות רלוונטית.
ברשת שבה הכול קשור להכול מעבר ממנוחה סטטית והקשבה מלאה לפעולה מיידית ואינטנסיבית יכול להתרחש בעשירית שנייה.
ברשת שבה הכול קשור להכול פרודוקטיביות, ניצול זמן והספק אינם שם המשחק.

חיים מלאים. יום יום.

ג' ניסן – מרחב נוחות ומרחב בטיחות

נהיגה אחרי שתייה.
הירדמות בשמירה.
תפקיד מוכר ללא למידה, אתגר והתפתחות.
הצמדות לדפוסים הרסניים.
צייתנות ללא שיקול דעת.
הזנחה לאורך זמן.
דברים נוחים עלולים להיות מסוכנים.

**
קפיצת באנג'י.
עלייה על במה.
פרוייקט חדש.
התמודדות עם קושי. קונפליקט.
קבלת ונתינת משוב.
התמודדות על תפקיד.
יציאה ממרחב הנוחות אינה בהכרח יציאה גם ממרחב הבטיחות .

**
התפטרות מעבודה או פתיחת עסק ללא שיקול דעת.
הלוואה בשוק האפור. הימורים.
מאמץ גופני חריג ללא פיקוח.
חצייה של קו לבן. או אדום.
מחלה קשה.
מלחמה.
יציאה ממרחב נוחות יכולה להיות מסוכנת.

**
האם את/ה במרחב נוחות או אי-נוחות כרגע?
האם זה מרחב בטוח או מסוכן?

יש משהו מרגיע ומאפשר במרחב אי-נוחות שאינו מסוכן מדי.

חיים מלאים. יום יום.